בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בונה הארץ

דוד קורן, קיבוצניק, ח"כ, מחנך, 1917-2011

תגובות

כדי לפענח את סוד הצלחתו של המפעל הציוני צריך רק להתבונן באנשים כמו דוד קורן, שהקים שני קיבוצים, היה ממכונני חיל האוויר, הגדנ"ע והנח"ל, ממייסדי המשמרת הצעירה במפא"י, יסד וניהל שני בתי ספר, יזם הקמת מכללה, פעל כח"כ וכיו"ר מועצה אזורית לקידום ולשוויון באזורו, היה מיוזמי המצפים בגליל, גידל משפחה וכתב ספרים.

דוד קורן (קורונל) נולד בירושלים, נצר מצד אביו לאברהם שניור קורונל, ממכובדי ספרד במאה ה-15, ומצד אמו - דור 12 למשפחת אלישר. הוא למד ב"תחכמוני" ובגימנסיה רחביה, היה חבר ב"לגיון הצופים הירושלמי", ומדריך ב"מחנות העולים". אחרי הכשרה בנען נשלח ב-1938 עם "הפלוגה המקובצת" של הקיבוץ המאוחד לעבוד במפעל האשלג בסדום, שם הכיר את מפעילת האלחוט חנה פנט, שתהיה לאשתו ולאם ילדיו גדעון ז"ל, תמר ורותי. ב-1939 הוא היה ממקימי בית הערבה, משלם מחיר אישי כבד כשילדו גדעון בן השנתיים טבע בבור מים. אחרי מלחמת ששת הימים הוא חזר עם חנה אל בית הערבה החרבה, אך הם החליטו לא להעביר משם את קברו: "מצבתו היא עדות לניסיון שלנו, לשגיאות הנוראות ולאהבה", כתב.

בתש"ח פונו הנשים והילדים לשפיים, וקורן כתב יומן אישי, אותו שלח אליהם פרקים פרקים. "חנה היתה קוראת באוזנינו את המכתבים, שהיו הקשר היחידי עם הגברים שלנו", נזכרת צפורה כהן, שהיא ובעלה ציון היו אנשי בית הערבה. אחרי הפינוי הוא התמנה לראש מחלקת כוח אדם בחיל האוויר, "מנסה לעשות סדר בבלגן", כדבריו. בין השאר הורה להפסיק "חטיפות" של חיילים מיחידות אחרות, שהחיל חפץ בהם.

ב-17 במארס 1949, בהמראה משדה אברהם, התרסק מטוס ה"קומנדו" עמוס המוקשים שבו טס, והוא ניצל בנס. אלא שהשאיפה להקים קיבוץ חדש פיעמה בלבו, ועוד בהיותו במדים הוא עלה עם חבריו על הקרקע, בינואר 1949, ליד אכזיב. כהצעתו נקרא הקיבוץ גשר הזיו, לזכר הי"ד שנפלו בסמוך ב"ליל הגשרים". כשהשתחרר היה מזכיר הקיבוץ, כשאת הישיבות ניהל תחת עץ החרוב העומד עד היום. כאיש שליחות מובהק, הוא היה קצין החינוך של הנח"ל בתקופה שבה הוקמה הלהקה המיתולוגית בהנהלתו המוסיקלית של דובי זלצר, עם יוסי בנאי, גאולה גיל, יונה עטרי, דרורה חבקין ועוד, אשר שרו "ניאחז בכל משלט, מני דן ועד אילת, תאמין לא תאמין, אנו נח"ל נאמין".

בחזרה בגשר הזיו, הוא היה מורה קפדן בבית הספר. יזם את הקמת בית הספר המשותף "סולם צור" וניהלו, וב-1959 שוב יצא לשליחות, לעמוד בראש אגף הנוער והנח"ל במשרד הביטחון. כשפרש בן-גוריון ממפא"י הלך קורן בעקבותיו לרפ"י, ובשלהי 1969 נכנס לכנסת לשתי קדנציות. "הוא היה קנאי לקיבוץ", אומר חברו לסיעה, ח"כ לשעבר מרדכי בן פורת, "אך לא קנאי לעדתיות". כביטחוניסט הוא היה מחותמי העצומה למען א"י השלמה, אך לימים הבין, כי "הכמיהה לשלמות הארץ נשארה בגדר משאלת לב". כוותיק בית הערבה הוא הוזמן על ידי ראש הממשלה יצחק רבין להתלוות אליו לטקס המרגש בבית הלבן, לרגל השלום בין ישראל לירדן.

פעמיים היה קורן ראש המועצה סולם צור, קידם את התיירות באזור ואת בית החולים בנהריה, והיה ממקימי המכללה האקדמית גליל מערבי. עיבל גלעדי, יו"ר המכללה, אמר כי "דוד הגשים את חלומו, להביא את ההשכלה לפריפריה". הוא הרבה לכתוב בעלון גשר הזיו, לא פעם חורז שירים ששיקפו את הווי המשק, ואף השתתף בעריכת ספר היובל לקיבוץ. ב-1996 הלכה לעולמה חנה, בת זוגו מבית הערבה, במשך שישה עשורים.

פרופ' פדל מנצור, חבר הוועד המנהל של הטכניון ותושב עוספייה, יצא כנער במשלחת שאירגן קורן מטעם הגדנ"ע ב-1959 למערב אפריקה, ומאז נקשר אליו בעבותות של ידידות. לדבריו, קורן נדהם לשמוע מפיו, כי מגדלי הטבק הדרוזים בצפון מקבלים מחיר נמוך תמורת תוצרתם מעמיתיהם היהודים, הזוכים לסבסוד, ומיד פעל לתיקון העיוות. "איש צנוע, בעל לב רחב, תמיד פתר, לא שלח בלך ושוב", אומר מנצור. פרופ' יובל וולף, נשיא מכללת "שערי משפט", כתב בהקדמה לספר על קורן, "תבנית נוף מולדתו", כי "תמיד היה מתנדב בלתי נלאה השומר נפשו מתגמולים אישיים ומגינוני כבוד".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו