בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

סייד קשוע | איש השיווק החדש

כך נעשיתי מומחה להרגלי הצריכה של המגזר הערבי

תגובות

אני הולך להשתגע, הראש שלי מתפוצץ מכאבים עזים וכל המשככים שאני בולע בלי הפסקה לא ממש עוזרים. איך לעזאזל הגעתי למצב הזה? בעצם אני יודע בדיוק איך. זה התחיל משיחת טלפון שקיבלתי מהסוכן שלי לפני כמה חודשים. "אתה שומע", הוא אמר אחרי הברכות, "יש לי פה בשבילך עוד הזמנה להרצאה".

"מה הפעם?" שאלתי בשמחה, מצפה לשמוע את שמה של עוד ספרייה אי-שם ברחבי הארץ, שבה אדבר על כתיבה ועל הספר החדש.

"זה מכנס שיווק", אמר הסוכן.

"שיווק?" הופתעתי, "מה לי ולשיווק? אני לא מבין בזה שום דבר, אבל שום דבר".

"כן", ענה הסוכן, "אני יודע, אבל הם ממש רוצים אותך שם, רוצים שתדבר על הרגלי הצריכה של הערבי החדש".

"בשום פנים ואופן", עניתי לו בהחלטיות, "מה לי ולשיווק ומה זה בכלל הערבי החדש?"

"מדובר בסך הכל על עשר דקות", אמר הסוכן והוסיף, "אתה יודע כמה הם מציעים בשביל העשר דקות האלה?"

"אני לא רוצה בכלל לדעת".

הסוכן בכל זאת נקב בסכום. ואני, כמו אידיוט, מרוב הפתעה, חזרתי בקול על הסכום, והערתי - "בשביל עשר דקות בלבד?"

"בלבד", אמר הסוכן ואני התעשתתי מיד ואמרתי שבכל זאת נותר בי מעט כבוד עצמי ואין סיכוי שאהיה מוכן להתבזות תמורת כסף. "לא", סיכמתי את השיחה, "אין לי שום דבר להגיד על שיווק".

"מה זה היה?" שאלה אשתי מיד כשניתקתי את השיחה, שאחריה התחילה לעקוב מיד כשהשמעתי את הסכום.

"כלום", אמרתי, ואחר כך סיפרתי לה על כנס השיווק והערבי החדש והרגלי הצריכה שלו.

"תגיד לי, אתה מטורף?" היא שאלה, "סכום כזה בשביל עשר דקות ואתה אומר לא?"

טענתי שאין לי אפילו איך למלא עשרים שניות כשזה מגיע לשיווק, שנכון, זה סכום יפה, אבל בכל זאת. הרי אם הייתי מבין משהו בשיווק אולי מצבנו הכלכלי לא היה נראה כך!

אשתי אמרה שהיא לא מבינה מה הבעיה. אני והיא זה הערבי החדש, "הרי לא סתם התקשרו אליך, הם ידעו שאתה חדש", היא קבעה, והרגלי הצריכה שלנו, הם בהחלט הרגלי הצריכה של אותו ערבי מבוקש.

"אז מה את מציעה?"

"הרי אם תיקח את דף החשבון שבו מפורטים המצרכים שקנינו בפעם האחרונה מרמי לוי ותקרא מתוכו, אפילו מהר, יחלפו עשר דקות בלי שתרגיש בכלל, וכך אולי יהיה לנו כסף גם לקנייה הבאה".

אחרי חמש דקות של דיון, מחשבה, וכניסה לחשבון הבנק באינטרנט, החלטתי לחזור אל הסוכן בתקווה שהוא עוד לא מסר תשובה שלילית לאנשי השיווק, ולהביע את הסכמתי להשתתף בכנס. באותו רגע, היה ברור לי שאני עומד להתבזות כהוגן, אך למען האמת יש סכומים שאני מוכן להתבזות עבורם. בסופו של דבר אנחנו לא מצליחים לחסוך אגורה שחוקה אחת, ולא הייתי רוצה לנחות במחנה פליטים בלי גרוש על התחת. אגורה לבנה לימים שחורים, אמרתי לעצמי, הרי הם רק הולכים ומתקרבים.

ההסכמה להופיע לפני קהל בעניינים שאיני מבין בהם כלל תפסה תאוצה לאחר שאישרתי את השתתפותי בכנס השיווק, שעוד לא התקיים. בחודשים האחרונים הופעתי כמעט בכל אירוע שבו נזקקו לערבי אחד. כך יצא שייצגתי את המגזר הערבי בכנס רוקחים, ואף זכיתי במחיאות כפיים בסוף דברי אודות השפעת הקסנקס על התהליך המדיני. הייתי הערבי היחיד שהשתתף בכנס גדול של פיזיקאים ובו העליתי טיעונים מבוססים שלפיהם כוח המשיכה של הערבי גדול מזה של שאר בני האדם - עובדה שיותר צרות נופלות עליו. הופעתי לפני מהנדסי בנייה עם קסדת פועל על הראש, הופעתי מול מנהלי בתי ספר, דיברתי על חינוך, על רפואה, על תכנון ובנייה, על מצב התשתיות, על מאגרי המים, על תיירות, על הרגלי תזונה, ספורט, משפט, כמובן מן הזווית של המגזר הערבי ומה שקורה בו לפי תפיסתי.

שום אסון לא קרה. בסך הכל ייצגתי את הערבים, סביר להניח שהמשתתפים לא באמת הקשיבו, ואם כן הקשיבו ודברי עוררו אצלם תהיות, הם בטח שיכנעו את עצמם שאצל "הערבים" הכל כבר יכול לקרות. גם אם הבכתי את עצמי, התמורה היתה שווה. אז התבזיתי מול כמה עשרות יהודים, רוב האנשים עדיין יכולים להחשיב אותי כאיש חכם.

אלא שאותו כנס שיווק, שהיה ראשיתו של המדרון החלקלק, מאיים להיות סכנה של ממש. אילו ידעתי שבכנס זה ישתתפו מאות אנשים אולי הייתי שוקל שוב את הסכמתי. אילו ידעתי שכמה ימים לפני הכנס תתקשר אלי כתבת של עיתון כלכלי ותבקש לראיין אותי אודות מצב השיווק במגזר הערבי, הייתי בוודאי מסרב בתוקף להשתתף. "אההההההה", עניתי לאותה כתבת שהעירה אותי משינה לאחר ערב מעייף, שבו נתתי הרצאה על מצב הארכיאולוגיה במשולש, "שיווק, כן, שיווק, במגזר... כן... בהחלט... קונים דברים במגזר הערבי... זה מדהים... פשוט הולכים למכולת שנמצאת במגזר הערבי, וזה כמובן יכול להיות גם אטליז, ואצלנו לפחות מקובל לבחור את מה שברצונך לקנות משם, מהמכולת, זה יכול להיות באמת גם אטליז, ובסוף התהליך הערבים, במקרה הטוב, נוטים גם לשלם למוכר, או לבעל המכולת, שיכולה להיות, כשמדובר במגזר הערבי, גם אטליז".

"ובכנס", שאלה הכתבת הנמרצת, "אתה לא תדבר על הזנחת המגזר הערבי?"

"ברור. ברור. איך אפשר לדבר על המגזר בלי לדבר על הזנחת המגזר, בעיקר כשמדובר בשיווק? יצא לי לפעמים להיכנס למכולת במגזר הערבי וההזנחה מהצד הישראלי פשוט זעקה לשמים, זה אגב יכול לקרות גם באטליז".

"והערבי החדש? הבנתי שאתה מדבר על הרגלי הצריכה שלו".

"כן, ודאי", אמרתי וכיסיתי את השפופרת בכף ידי לפני שצעקתי אל אשתי - "את מוכנה להביא מיד את החשבון של רמי לוי?"



איור: עמוס בידרמן



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו