בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הגיורים בצה"ל | כמו יהודים סוג ב'

אלינה ומקסים מאשקלון נאלצו להינשא ביישוב אחר, לאחר שרב העיר שלהם טען שאלינה, שהתגיירה בצבא, אינה יהודייה מספיק. העתירה שהגישו גילגלה לפתחו של בג"ץ כדור לוהט

תגובות

אולי פעם, בעוד שנים, יחשבו בני הזוג אלינה רויז ומקסים סרדיקוב על עתירתם לבג"ץ, נגד הרבנות הראשית ורשמי נישואים, כעל מאורע מכונן בחייהם. אבל כשהסכימו לפני כמה חודשים להצטרף לעתירה שיזם "מכון עתים" (ארגון המסייע בגיור ונושאי דת אחרים), נגד ארבעה רבני ערים המסרבים בתוקף לרשום גרים לנישואים, ונגד הרבנות הראשית שאינה כופה זאת עליהם, הם פעלו רק מתוך תחושה שנעשה להם עוול.

רב העיר שלהם, אשקלון, הרב חיים בלוי, סירב לפני כשנה לפתוח להם תיק נישואים, בתואנה שרויז אינה יהודייה די הצורך להינשא כדת משה וישראל. זאת, אף שרויז הציגה תעודת המרה, מסמך המוכיח שהשלימה את הגיור במסגרת שירותה הצבאי, אחד ממסלולי הגיור הרשמיים הפועלים מטעם המדינה. "בשבילו אנחנו יהודים סוג ב'", אומר סרדיקוב בעלבון. "הוא פסל את אלינה. מבחינתו, שנפתח תיק אצל מישהו אחר, שמזלזל בעניין הגיור".

וכך, אף שהצליחו לעקוף את הבעיה - הם פתחו תיק במושב באר טוביה הסמוך לאשקלון - ונישאו בחתונה יהודית כשרה, החליטו למחות נגד התנהלותו של הרב. הרב חיים בלוי טוען בתגובה, שכרב הוא ידוע דווקא כמקרב גרים מקרב עולי חבר המדינות, ומסביר: "כל גדולי הפוסקים אומרים שמי שרוצה להתגייר, צריך לקבל עליו תורה ומצוות. לגבי הבחורה הזו, ראיתי שלא קיבלה על עצמה בכנות את המצוות. לא סתם פסלתי. יש לי ניסיון של כמה שנים עם גיורים".

אבל הבעיה היא לא אלינה ומקסים, אלא עמדתו של הרב המסוים הזה ורבנים כמותו, שרשאים לפסול גיורים. שורשיה בהתנגדות העקרונית של הרבנים החרדים, ובראשם המנהיג הליטאי, הרב שלום יוסף אליישיב - שהרב בלוי נתון למרותו - למהות הליך הגיור עצמו. וכפי שהרב בלוי אומר בזלזול, "הם עוברים קורס שמלמדים בו איך לשקר את הרבנים". הבעייתיות הגדולה עוד יותר היא, שהמדינה מאפשרת לרבנים חרדים לנהוג כרצונם ובכך חותרת תחת הנהלים שקבעה.

כך, אין להתפלא כי העתירה הציפה את אחד הפולמוסים הרגישים והנפיצים ביותר בנושא דת ומדינה. בדיון הראשון בבג"ץ, בספטמבר 2010, זרקה באת כוח המדינה, עו"ד יוכי גנסין, לאוויר פצצה וטענה כי הגיורים הללו לא מתנהלים כהלכה. בתגובה, נפתח מחול שדים בין החרדים המחמירים והמתנגדים מכל וכל לגיור הממלכתי והצה"לי, ובין הדתיים הלאומיים המקדמים ומנהלים את מסלולי הגיור הללו.

באחרונה, לאחר שהרב עובדיה יוסף, מנהיגה הרוחני של ש"ס, קבע בפסק הלכה שהגיורים בצה"ל כשרים, החלו להתכתש החרדים הליטאים עם אלה מעדות המזרח ההולכים במצוות רבם. בהמשך למשבר הודיע יו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, שיפעל להעברת חוק שיעגן את הגיורים בצה"ל מבחינה חוקית. בימים אלה החוק נדון בוועדת חוקה בכנסת.

בסיטונאות

במשבר הזה, הנוגע בעצב הרגיש של שאלת מיהו יהודי, מסלול הגיור בצה"ל סופג את כל האש, כי הוא המקוצר ביותר, מעין מסלול "סיטונאי" בעיני מתנגדיו. הגיור בצבא החל עם הרב הצבאי הראשי שלמה גורן, שהיה מגייר חיילים. בשנות ה-90, לאחר העלייה הגדולה מברית המועצות לשעבר, הגיור בצבא צבר תאוצה.

בית דין של הרבנות גייר תחילה את החיילים. אבל ב-2004 הקים ראש הממשלה אריאל שרון מערך גיור במשרד ראש הממשלה. כתוצאה מכך הוקמו בתי דין מיוחדים לגיור, והוקם מערך מקביל בצבא על ידי האלוף אלעזר שטרן, שהצטרף כאחד העותרים לעתירה לבג"ץ.

ההיגיון של הגיור הממלכתי היה, שכ-30% מהעולים שבאו מכוח חוק השבות אינם יהודים על פי ההלכה, כי רק אביהם יהודי. "הסוכנות דחפה אנשים להגיע ארצה משיקולים דמוגרפיים ופוליטיים, כדי להגדיל את האוכלוסייה היהודית", מסביר הרב שאול פרבר, מנהל מכון עתים. "רק כשבאו לכאן, מקצת העולים הבינו שהם לא יכולים להתחתן, כי הרבנות לא מקבלת הגדרה של אבא יהודי". הגיור בצה"ל היה פתרון יעיל. "הרעיון היה שאנשים במסגרת סגורה, בלי משפחות, יוכלו להקדיש לכך את הזמן", אומר פרבר. כיום מתגיירים בצבא כ-800 חיילים בשנה.

החרדים החלו לערער בשיטתיות על הגיורים הממלכתיים לאחר שיצא ב-2008 פסק דין של הדיין הידוע בדעותיו הקיצוניות, הרב אברהם שרמן, המכהן כאב בית דין בבית הדין הרבני הגדול. הוא טען שכל מערך הגיור הממלכתי פסול.

בעיני רבנים מבית מדרשו, הגיורים בצה"ל הם מסלול מזורז אף יותר ו"חפיפניקי" ליהדות. בעיתונות החרדית הם נקראים בזלזול גיורי קריצה, כי החיילים לא מתכוונים לשמור מצוות והדיינים מעלימים עין, כפי שמסביר העיתונאי החרדי משה גלסנר. ומדוע אם כן אין ספק ביהדותם של החילונים? לדברי הרב בלוי, זה לא אותו המקרה. "אנחנו מאמינים שכל מי שהיה במעמד הר סיני קיבל על עצמו עול תורה ומצוות".

הגיור הצה"לי הוא אמנם המסלול המקוצר, אבל האינטנסיבי ביותר. הוא מתקיים במשך כשלושה חודשים בזמן השירות ומי שמשלים את המסלול - רבים נושרים באמצע, במיוחד לפני עריכת ברית מילה - מקבל תעודת המרה מבית דין, שרבניו קיבלו הרשאה לגייר ופועלים גם בבתי הדין האזרחיים.

ב-2010 התגיירו כ-800 חיילים בגיור צבאי. מקצתם (כ-30%) יוצאי רוסיה ורובם יוצאי אתיופיה וארצות אחרות. אבל הצעירים שהתגיירו בצבא נתקלים במחסום כשהם מבקשים להינשא. פרבר מספר על עשרות פניות. "גם אם הצליחו להינשא, הם לא רוצים שיהיה רישום שמערער על היהדות שלהם. מי שמערער ומטיל ספק בגיורים, גורם לעינוי של הגר. ההלכה ברורה בעניין זה. כתוב ?ואהבתם את הגר'".

דומה שהמשא כבד על כתפיהם הצנומות של רויז וסרדיקוב. בסלון דירתם באשקלון הם מתאמצים להפגין אומץ וביטחון, אך נראים פגיעים ושבריריים, חשים כבני ערובה במשחק של כוחות גדולים. הם בני 25, צמודים מכיתה ב'. השבוע חגגו שנה לנישואיהם. סיפור חייהם דומה: שניהם עלו לארץ בילדותם, הישר לאשקלון. אלינה נולדה לאם רוסייה נוצרייה ולאב יהודי. מאז הגישו את הבג"ץ דומה שהתבגרו. כיום הם רואים עצמם אחראים לגרים האחרים במצבם. סרדיקוב, שכנער היה אלוף ישראל בריצות ארוכות, אומר שהוא לא יניח לנושא עד שייפתר.

מפחדים

על פי העתירה, ארבעה רשמי נישואים מסרבים לפתוח תיקי נישואים לגרים שעברו גיור בצה"ל: רבני אשדוד, רחובות, ראשון לציון ואשקלון. בכל הערים הללו יש ריכוזי עולים מרוסיה. ויש גם ערים אחרות. בניגוד לתובעים, רוב הזוגות חוששים שיבולע להם אם ייחשפו. "אנשים מפחדים", אומר י', שביקש לא להזדהות. "המדינה קטנה. מכירים כל אחד. אף אחד לא יודע במי זה עלול לפגוע ומה יקרה בעתיד. לפני שלושה חודשים נולדה לי בת. אני לא יודע מה יקרה לה כשתרצה להתחתן בעזרת השם. אם אפרסם את השם שלי, יכניסו אותנו לרשימות שחורות של הרבנות".

על פי התיאור של י', בן 31 מראשון לציון, קורס הגיור שעבר בצה"ל ב-2005 היה משמעותי ביותר. "אתה קולט שאתה לא תוכל לחיות את אותם החיים שחיית עד עכשיו", הוא אומר. ב-2007 קיבל את תעודת ההמרה שלו, לא לפני שעבר ברית מילה. "זה מהלך די כואב", אומר י'. "זה נוגע בך פיזית ואדם לא יכול לעבור את זה ככה סתם".

הוא אינו דתי כיום. לאחר נישואיו, כשאשתו באה לאסוף את תעודת הנישואים, אמרו לה ש"אי אפשר להנפיק אותה, כי קרתה טעות והבעל שלך לא יהודי". "הרגשתי זוועה", מספר י'. "במהלך השירות תרמתי המון למדינה. כיום אני עושה הרבה מילואים. בא בן אדם שאני משלם לו משכורת מהמסים שאני מפריש. המדינה אומרת לו לחתום והוא אומר לא. זה יותר מחוצפה".

י' ציני יותר כיום. "אני לא מבין את המדינה שלא מסדירה את עניין הגיור. זה פשוט כואב. אסור להתנהג ככה עם בן לעם שאתה חלק ממנו. הזהות שלי היא לא רשיון נהיגה שאפשר לשלול".

בקרוב יינשא גם מקסים אולינסקי, בן 24 מפתח תקוה. הוא כבר יודע שתהיה בעיה ברישום הנישואים ומתכוון לדחות את הנישואים אם לא יותר לו להירשם בעירו. הפרדוקס בולט אצלו עוד יותר, כי בשל הגיור התקרב אולינסקי לדת וכיום הוא חובש כיפה ושומר שבת. "הרגשתי אבוד", הוא מספר על תגובתו למשבר הגיור. "פתאום לא ידעתי אם אני חלק מהעם היהודי והאם העובדה שאני שומר שבת נחשבת".

פסק ההלכה של הרב עובדיה יוסף חיזק אותו. "הכל תלוי בבן אדם", אומר אולינסקי. "אם בן אדם בא לעבור את הגיור הזה כבדיחה, הגיור הוא בדיחה. אבל אם בן אדם לוקח את זה בצורה עמוקה, זה עמוק. אולי זה תהליך מקוצר, אבל אני יודע שקיבלתי עול מצוות מול שלושה דיינים, וזה מה שקובע". *



אלינה רויז ובעלה מקסים סרדיקוב, בביתם באשקלון. המדינה איפשרה לה להתגייר בצבא, אבל ברבנות טענו ש''לא קיבלה על עצמה בכנות את המצוות''



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו