בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

דורון רוזנבלום | כשבן גוריון פגש את צ'רצ'יל

תגובות

- אני המום, כמו בוז'י וכולם, מתעלולי ברק ונתניהו; אבל בעצם אני לא מופתע - גם-כן כמו בוז'י וכולם.

ברור. הרי כל מי שקרא את "מקס ומוריץ" של וילהלם בוש, ידע מראש שהצמד הזה - ברק וביבי - מסוגל לכל תעלול. אין להם אלוהים, מלבד טובת עצמם. ברשותך אצטט: "מי לא שמע עוד עד היום/ על מקס ומוריץ - זוג איום -/ שני ילדים, שני ידידים.../ תמיד הם מוכנים/ לגנוב דבר-מה מן השכנים,/ באחרים להתעלל/ ולקלקל ולקלל".

- יש מקום להשוואה בין שני המ"מים ובין שני הבי"תים?

מקס ומוריץ אכן היו פגע רע: הם היו מסוגלים למלא את מקטרתו של מורה הכפר באבק שריפה, לפזר חרקים במיטתו של הדוד, כמעט להטביע את החייט, לחסל את התרנגולים ולזלול את הצלי. בקיצור - גרמנים, נאצים קטנים. ביבי וברק, לעומת זאת, לא מסוגלים לפגוע בזבוב.

- ?

אולי ברק מסוגל להפתיע את הזבוב - לאגף אותו מימין לאחר שהטעה את הזבוב לחשוב שהוא יבוא דווקא משמאלו, משום שהצהיר מראש שהוא יבוא אליו מימין; אולי ביבי מסוגל להתיש את הזבוב בכך שינסה ליצור אצלו את הרושם שאינו מעוניין לתלוש את כנפיו כדי לצרפן לקואליציית המלחמה שלו, לצורך קידום תהליך השלום; אולי שניהם יכולים להרוס את המפלגה של הזבוב; אולי ברק מסוגל להנחית על הזבוב מטר של פצצות זרחן ולחורר את כל מעט המוניטין שנשאר למדינה שתוקפת את הזבוב. אבל לפגוע בזבוב? מסופקני.

- לכן, כאשר נתניהו ראש ממשלה וברק שר הביטחון, אני ישן כמו תינוק: מתעורר כל שעתיים בבכי.

אכן, הזחיחות והמניפולטיביות של ברק, לצד הפאניקה של נתניהו - זוהי תערובת נפיצה שיכולה להעיף לאוויר לא רק מקטרת של מורה כפרי, אלא את כל האזור. אבל אני שואל אותך: ובשתי המלחמות של אולמרט ישנת יותר טוב? ועד השבוע, האם ישנת יותר טוב כאשר ברוורמן היה שר?

- מי?

ברוורמן, אבישי ברוורמן. זה שהתנגד בתוקף ובזעם לכניסת העבודה לממשלה, ונכנס לממשלה מיד כשהזדמן לו להיות שר, ואז קרא לצאת מהממשלה בעודו נאחז בממשלה בשיניים ובציפורניים, והשתהה שם עד שמשכו מתחתיו השבוע את הכיסא, ואז תקף קשות את האופורטוניזם האישי ורדיפת הכיסא של ברק. ואותו הדבר אפשר להגיד על יצחק הרצוג ופואד בן אליעזר. שמע, רק בשביל החיזיון הקומי הזה - רק כדי לראות השבוע את הפרצופים הנדהמים של שלישיית "מה קשור" הזאת - היה כדאי לפרק את מפלגת העבודה.

- אהבתי במיוחד את הקטע שבו הם ניסו לגייס פאתוס, נאמו בזעם כנגד ממשלת נתניהו-ליברמן שבה הם היו חברים רק לפני רגע, בעודם אחוזי-טלטלה כמו הרהיטים בתשדיר על רעידת האדמה.

מבחינה זו, אין ספק שאהוד ברק קנה השבוע את מקומו בהיסטוריה.

- כסוס טרויאני של הימין? כווירוס-תולעת שחדר פעמיים והמיס את הליבה של מפלגת שלטון? הרס צנטריפוגות של תהליך מדיני? ניפץ טורבינות של תרבות פוליטית שלמה?

לא - מקומו שמור בהיסטוריה לצד אלכסנדר מוקדון וארכימדס: כאדם שאמר "תנו לי עולם ואזיז באמצעותו את נקודת האחיזה"; וגם כאיש היחיד שהיה מסוגל לחתוך אחרי עשרות שנים שני קשרים גורדיים - להוציא את צה"ל מלבנון, ולהוציא את פואד מהכורסה.

- ועכשיו...

ועכשיו - עם סילוקם של תומכי תהליך השלום מהממשלה, ועם צירופו האפשרי של גלנט כרמטכ"ל, ועם ליברמן וישי כלשון המאזניים הקואליציונית - אפשר יהיה להתייצב מול הפלסטינים בתהליך שלום שיחשוף שוב את פרצופם האמיתי.

- של הפלסטינים, או של ביבי וברק?

לא: של ציפי לבני ואחמד טיבי.

- ברק השווה את עצמו לבן גוריון. ביבי חושב שהוא צ'רצ'יל. מה השילוב הזה אומר לגבי העתיד?

בעיקר כרס, גוציות, והרבה הרבה סיגרים. ותחושה שמעולם לא תמכו מעטים כל כך בפוליטיקאים רבים כל כך, שעשו מעט כל כך. אבל, כמובן, כל עתיד המזרח התיכון היה נראה אחרת, אילו קיבל שמחון את ראשות קק"ל.

- השבוע, במסיבת העיתונאים של ברק, הסתכלתי בסיעה המתפרקת והייתי מרותק למראה. לא ידעתי שהיא...

שהיא יכולה להיראות כזאת אופורטוניסטית? כזאת גרוטסקית ופתטית? ויש לי חדשות בשבילך: כזאת אופורטוניסטית היתה גם בשיא תפארתה. אגדה עתיקה מספרת, שביום שבו היא נולדה נעמדו למראשותיה שלוש מכשפות וקיללו אותה שלא תדע מנוחה ושינה לעולם, אלא אם כן יימצא לה מצע בדמות כיסא עור צבי.

- מעניין. ובכל זאת הייתי מרותק, אפילו מוקסם.

ממה יש להיות מוקסם? מתנועה מפוארת שהפכה למדמנה אשר על גיא השלוליות? ממפלגה שלא נשאר בה דבר מלבד גוב ריקבון ועפר?

- איזו מפלגה? אני לא מדבר על שום מפלגה.

אלא?

- על וילף!

לבריאות!

- אני מדבר על חברת הכנסת וילף. עינת וילף. וואו!... שמע... לא ידעתי...

זה מה שמעסיק אותך בשעה שמתרחשת רעידת אדמה פוליטית? בשעה שאנו צועדים אל חצי פוטש של ממשלת הביבים, הליברמנים ושכירי-החרב שלהם, שמוכנים למכור את כולנו בעבור טובתם האישית? מוטב שתתרכז בסכנות, תכין את המקלט, חפש את הדרכון, היכון לעתיד.

- אפרופו העתיד: תזכיר לי איך נגמר הסיפור על מקס ומוריץ?

אופה הכפר תפס אותם, עטף אותם בבצק, והכניס אותם לתנור. הם הצליחו לאכול את דרכם החוצה - אבל נתפסו בידי איכר נקמן, שאת שקי התבואה שלו הם חתכו פעם. האיכר לקח אותם לטחנת הקמח וטחן אותם לאבקה. ואז...

- תן לי לנחש: ואז מקס אמר למוריץ בסודי סודות שיש לו תוכנית חילוץ: קומבינה מפתיעה, שבה הם יתקיפו את איראן כהסחת דעת מהתרגיל שבו שמחון בכל זאת יוצנח לראשות קק"ל.

לא. הסוף היה אחר: אווזים אכלו את מה שנשאר מהשניים.

- ככה ש...

ככה שלא הכל אבוד.



איור: וילהלם בוש



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו