בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"אם תזרוק אבן בתל אביב סביר להניח שתפגע ביזם סטארט-אפ"

בלעדי 55 יזמים ישראלים חיכו בתור בשבוע שעבר בתור כדי לפגוש את מייק בוצ'ר, העורך של טק-קראנץ' אירופה - אחד הבלוגים הפופולריים בעולם הטכנולוגיה. בוצ'ר מחמיא ליזמות המקומית, אבל סבור שהישראלים יכולים להיות יותר תמציתיים בהצגת הפיתוחים

תגובות

>> צהרי יום רביעי שעבר.מייק בוצ'ר, העורך של טק-קראנץ' אירופה (eu.techcrunch.com), אחד הבלוגים הפופולריים בעולם בתחום הטכנולוגיה, נראה מעט מותש. הראיון עמו מתקיים לאחר שפגש נציגים של לא פחות מ-55 חברות סטארט-אפ ישראליות.

רבע שעה הוקדשה לכל חברה, בשיטת הסרט הנע. המנכ"ל או היזם הישראלי נכנס לפגישה עם בוצ'ר, הרצה על הטכנולוגיה ולאחר מכן פינה את החדר לטובת היזם הבא. את סדרת הפגישות המרתונית אירגנו לבוצ'ר מכון היצוא ומינהל סחר חוץ בתמ"ת כחלק מפעילות לקידום וחשיפת החברות הישראליות שיציגו בביתן מכון היצוא ב-MWC - תערוכת הסלולר הגדולה בעולם, שתתקיים בברצלונה בפברואר.

גם את הזמן החופשי שנותר לו בערבים הקדיש בוצ'ר לפגישות עם יזמי אינטרנט ישראלים. רגע לפני שחזר לבריטניה, הוא סיפר על ההבדלים בין סצינת היזמות הטכנולוגית האירופית, האמריקאית והישראלית - ועל האופן שבו פועל טק-קראנץ'.

"טכנולוגיות עמוקות"

"אם תזרוק אבן בתל אביב סביר להניח שהיא תפגע ביזם; יש כאן המון סטארט-אפים", אומר בוצ'ר בהערכה. "פגשתי כאן חברות עם טכנולוגיות עמוקות. יש בישראל הרבה חברות בהשוואה לבריטניה. הישראלים יכולים להשתפר קצת בהצגת המוצרים. בתמצות. לכוון לנקודות המפתח. אבל זה בסדר - אני רגיל לשמוע מיזמים שאנגלית אינה שפת האם שלהם".

בוצ'ר הגיע לטק-קראנץ' לאחר שעבד במשך שנים כעיתונאי. הקשר בינו למייקל ארינגטון, העורך של טק-קראנץ' - בלוג שנהפך לאייקון בסצינת הטכנולוגיה העולמית - נוצר כשארינגטון נפגש בלונדון ב-2006 עם סטארט-אפיסטים מקומיים, מפגש שלאחריו החל בוצ'ר לכתוב כפרילנסר לטק-קראנץ', עד שקיבל ב-2007 הצעה מארינגטון להקים את טק-קראנץ' בריטניה (Tech Crunch UK).

עם הזמן, הבלוג שהקים בוצ'ר עבר לסקר יזמות טכנולוגית בכל אירופה. "תוך כמה חודשים הבנתי שהסיפורים שאני כותב עליהם לא קשורים רק לבריטניה, אלא גם ליזמים שמגיעים מכל רחבי אירופה ללונדון, בעיקר לגייס כסף - כי לונדון היא מרכז פיננסי גדול", מסביר בוצ'ר.

העבודה בטק-קראנץ' אירופה, מספר בוצ'ר, מתנהלת מסביב לשעון. "כשאני קם, הצוות האמריקאי של טק-קראנץ' כבר עובד מזמן ופירסם הרבה פוסטים - אז אני קורא מה הם כותבים. לאחר מכן אני בודק את Techmeme (אתר שמאגד חדשות טכנולוגיות), ואז אנחנו מתחילים לעבוד על הסיפורים הטכנולוגיים שלנו. אנחנו קנאים - רוצים להיות תמיד ראשונים בסיפורים שאנחנו מפרסמים".

אחת הביקורת על טק-קראנץ' בשנה האחרונה מצד בלוגרים ועיתונאים נוגעת לאי-דיוקים בדיווחים שמופיעים בבלוג מעת לעת. למשל, הידיעה כי פייסבוק מפתחת מכשיר סלולר עצמאי (פייסבוק פון), שהתבררה כלא נכונה. כך שלצד ההערכה לטק-קראנץ', בזכות הכתיבה הבוטה והביקורתית, בעיקר בכל הקשור לתאגידי הטכנולוגיה הגדולים, גוברת הביקורת על רמת האמינות של הבלוג.

בוצ'ר מודע לביקורת, אבל לא חושב שטק-קראנץ' צריך להתנהג כמו עיתונים מודפסים אחרים: "אנחנו לא 'וול סטריט ג'ורנל'. טק-קראנץ' הוא קהילה, ושייך למה שנקרא עיתונות תהליכית (process journalism) או עיתונות קהילתית. זאת עיתונות שכותבת בעבור קהילה ומוזנת מתוך הקהילה. אנחנו לא שומר סף שמחזיק במידע בלעדי, ואז מפרסם אותו לציבור.

"אנחנו כותבים מה שאנחנו יודעים, מסבירים זאת לגולשים ואם למישהו יש מידע נוסף בעניין - הוא מפרסם אותו. זה לא נכון שאנחנו לא מתאמצים לכתוב מדויק, אבל ברור שאנחנו גם טועים מדי פעם".

אז העדיפות שלכם היא לפרסם מהר?

"בעינינו, זו הדרך הנכונה. העיתונים המודפסים נהפכו לאטיים. אנו רוצים ליצור שיחה".

כמה שווה האינטרנט

אחד התחומים שטק-קראנץ' אירופה מסקר הוא יזמות אירופית. ב-2008 תקף ארינגטון בפוסט את היזמים האירופאים שמעדיפים לצאת לארוחות צהריים ארוכות. הפוסט הבוטה עורר לדיון ציבורי את השאלה האם היזמים האירופאים חרוצים פחות מהאמריקאים.

בוצ'ר מאמין שלא. "לא הסכמתי עם מה שארינגטון כתב. היזמים שאני הכרתי עובדים קשה מאוד. מה שכן, בכל זאת חל שינוי בשנים האחרונות במנטליות של היזמים האירופאים. בעבר, הם היו מפתחים מוצר במשך שנתיים, ואז משיקים אותו.

"כיום כולם מבינים שצריך לעבוד לפי המודל של עמק הסיליקון: לפתח במהירות, לשגר אותו לציבור, לקבל משוב מה עובד ומה לא, לתקן את המוצר - ולהמשיך לפתח אותו. לאט-לאט היזמים האירופאים, ואני סבור שגם הישראלים, מבינים שזאת דרך הנכונה להקמת חברות אינטרנט גלובלית".

בטק-קראנץ' מסקרים באופן תדיר את המתרחש בחברות האינטרנט הגדולות: פייסבוק, גוגל, יאהו ושחקניות אחרות. בימים האחרונים דווח בטק-קראנץ' שפייסבוק קיבל שווי של 70 מיליארד דולר בבורסות פרטיות. בוצ'ר לא חושב שהמספר המדהים הזה מסמל את שובה של בועת הדוט.קום.

"צריך לשאול כמה בעצם שווה האינטרנט", מדגיש בוצ'ר. "האינטרנט הוא הדרך החדשה שבה האנושות מתקשרת, ופייסבוק בנתה שכבה שמאפשרת תקשורת כזו. קשה לתת מחיר לחברה שמאפשרת לכל כך הרבה אנשים בעולם לתקשר אחד עם השני. אז אולי הם דווקא מתומחרים בשווי נמוך?".

נייטרליות ברשת

לקראת סיום הראיון אנו מבררים מה דעתו של בוצ'ר על נייטרליות רשת - העיקרון שלפיו לכל תוכן ברשת יש זכות להיות נגיש באותה מהירות לכלל הגולשים. בוצ'ר לא חוסך מתאגידי האינטרנט הגדולים ביקורת בעניין זה. "אנחנו נמצאים בעיצומה של המהפכה התעשייתית של זרימת המידע - האם אנו רוצים שמישהו יאפשר לגולש אחד גישה מהירה יותר מאשר לאחר?", אומר בוצ'ר.

"לחברות המדיה והבידור יש מודלים עסקיים מיושנים שבנויים על כך שהן שומרות סף. בחברות האלה לא מבינים שעליהם לשנות את המודל העסקי, כך שיתאים לעידן שבו המידע זורם. אנחנו צריכים לדאוג לנייטרליות רשת, כי אם לא נעשה זאת נפגע בחדשנות ובסטארט-אפים - בכוחות החדשים שצריכים לקבל זכות שווה כמו חברות האינטרנט הוותיקות. אם החברות הוותיקות יקבלו העדפה בגישה אליהן, הסטארט-אפים החדשים בעולם האינטרנט ייפגעו".




תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו