בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שיעור היסטוריה | האם יונצחו חיילי צה"ל שנהרגו בתקרית אלטלנה?

ומדוע זוכה שכונה ביפו לשם נוצרי?

תגובות

במאה הראשונה התגוררה ביפו אשה ושמה טביתא, שפירושו בארמית צביה. מחברי הברית החדשה שהזכירו אותה (מעשי השליחים, פרק ט, פסוקים 36-42), כתבו שהיתה "תלמידה", כלומר, כנראה, בת לאחת הקהילות הנוצריות הראשונות. היא היתה "מלאה מעשים טובים וצדקות". נראה שהיתה אלמנה ותופרת. יום אחד הלכה לעולמה. בני קהילתה שמעו שפטרוס, אחד משליחיו של ישוע שהיה אחר כך לאפיפיור הראשון ולקדוש, שוהה בלוד. על כן יצאו שני שליחים לבקש מפטרוס "לבל יתעצל" ויבוא ליפו ופטרוס נענה להם ובא. הוא הורה למתגודדים סביב גופתה של טביתא לעזוב את החדר, כרע על ברכיו ואמר: "טביתא קומי". והיא פקחה את עיניה, ראתה את פטרוס "ותתעודד". הוא עזר לה לקום, קרא לכל האנשים שחיכו בחוץ והעמיד את טביתא חיה לפניהם. "וייוודע הדבר בכל יפו ויאמינו רבים באדון".

בין הנסים הגדולים המתוארים בברית החדשה, החייאת טביתא רבת החסד התגמדה לנס זניח למדי. אך בימים אלה החליטה עיריית תל אביב, שהאזור המשוער אשר בו הושבה התופרת הטובה אל החיים, יישא את שמה. לנוכח גל הגזענות השוטף את המדינה, יש לכאורה מקום לברך את אבות העיר על מחווה זו, המבטאת כבוד למסורת הנוצרית. אלא ששמה של הצדקת הקדומה לא ניתן לאזור חסר שם: ב-150 השנים האחרונות קוראים לו אבו כביר. תל אל-כביר היה כפר במצרים. כשכבשו המצרים את ארץ ישראל מידי העותמאנים ב-1831, עשו מה שכובשים זרים עושים לפעמים בשטחים הכבושים: הם הקימו בארץ התנחלויות. הכפר המצרי תל אל-כביר הועתק לאזור יפו בשלמותו, על כל תושביו. לימים הוקם שם איצטדיון בלומפילד.

המאמצים למחוק מנוף הארץ לא רק את שרידי הכפרים הערביים, אלא גם לעברת את שמותיהם, החל מיד אחרי קום המדינה. ההחלטה להיפטר מאבו כביר, אפילו במחיר החלפתו בשמה של איזו צדקת נוצרייה, משקפת אותה המגמה. רוב הרחובות ביפו קרויים כיום על שם רבנים חשובים ועסקנים ציונים; מיעוטם מנציחים אישים אירופאים לא יהודים. מעטים הרחובות הנושאים שמות ערבים; לא מעטים עדיין מזוהים במספרים בלבד. בירושלים המסורת הערבית חזקה יותר. גם מוסררה, קטמון, בקעה וטלביה - כולן שכונות ערביות לשעבר בחלקה הישראלי של העיר - קיבלו שמות עבריים, שלא רבים מכירים אותם.

חללים באנדרטה

נעמן כהן הוא מורה להיסטוריה מתל אביב. לפני כשנה וחצי כתב לראש העיר רון חולדאי והפנה את תשומת לבו לאנדרטה לזכר הקרב על "אלטלנה", שהתחולל ביוני 1948. האנדרטה הניצבת על הטיילת, מנציחה את 16 אנשי אצ"ל שנהרגו כשצה"ל פתח באש על האוניה, שהביאה קרוב לאלף עולים, ונשק שנועד לשמש את אצ"ל. כהן דורש להוסיף לרשימת הנופלים גם את אנשי צה"ל שנהרגו בקרב: פסח וולודינגר, משה חיים כ"ץ ויעקב פריד.

המאבק על הנצחת חללי "אלטלנה" נמשך שנים ומתועד בין היתר בספר שחיבר אודי לבל ושמו "הדרך אל הפנתיאון". בימי בן-גוריון לא ניתן לפעולות אצ"ל ולח"י מקום בזיכרון הקולקטיבי: שרידי "אלטלנה" טובעו בים. האנדרטה הראשונה להרוגי "אלטלנה" הוקמה בבית העלמין בנחלת יצחק. ב-1998, לאחר מאמצים רבים, הסכים ראש העיר רוני מילוא להציב על חוף הים אנדרטה עירונית, ברוח אצ"ל ויורשיו.

אחת לכמה שנים נזכר מישהו בלוח הפלדה השקוע בים, שריד אחרון של האוניה, ומציע לשלותו. באחרונה חזר ח"כ יריב לוין (ליכוד) על ההצעה. כשקרא על כך, נזכר נעמן כהן שעוד לא קרה דבר מאז הודיעה לו עיריית תל אביב לפני שנה, שמכתבו לראש העיר הועבר לוועדת השמות וההנצחה. על כן כתב לראש העיר בשנית ובימים אלה שוב קיבל מענה מנומס: גם מכתבו השני הועבר לוועדת השמות וההנצחה. *



האנדרטה לחללי אלטלנה בתל אביב



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו