בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מדינת ישראל נגד עו"ד יוסי שגב: התחמק מתשלום מע"מ של 2.8 מיליון שקל

לטענת רשויות המס, שגב, שייצג את בתו של אייזנברג בקרב על חלקה בירושה, קיבל ב-2003 שכר טרחה של 15.6 מיליון שקל - אך לא דיווח עליו לרשויות והציג מצג שווא שנתן שירות לאם, תושבת חוץ ? מטעם המדינה העיד עו"ד יעקב וינרוט, בא כוח האם: "הכנסתי את שגב לתיק והוא פעל מאחורי גבי" ? שגב: "הנהנית מהשירות היתה האם; לא היה פגם אתי כלפי וינרוט"

תגובות

>> סכסוך הירושה עתיר הממון והתככים בין יורשיו של המיליארדר שאול אייזנברג, העסיק במשך זמן רב את מערכת המשפט ואת כלי התקשורת בישראל. מאז שהיורשים הגיעו לפשרה בתיק בסוף 1998 שכך העיסוק בפרשה, ואולם באחרונה היא התעוררה שוב במלוא עוזה, והפעם בדמות כתב אישום נגד אחד מבאי כוחם של בני המשפחה, פרקליט הצמרת עו"ד ד"ר יוסי שגב.

ביום חמישי האחרון החל דיון ההוכחות הראשון בתיק שמנהלת רשות המסים נגד שגב בגין דיווח כוזב והתחמקות מתשלום מע"מ בסכום של 2.8 מיליון שקל. עד התביעה הראשון בפרשה היה לא אחר מאשר עו"ד יעקב וינרוט. המחלוקת המשפטית שבגינה הובא וינרוט לבית המשפט, כעד מטעם התביעה, עוסקת בשאלה למי נתן שגב שירותים משפטיים ב-1997 במסגרת הסכסוך על ירושתו של אייזנברג.

רשות המסים טוענת בכתב האישום שהוגש ביוני האחרון כי שגב ייצג את ליז הרדי, בתו של אייזנברג, שהיתה באותה תקופה תושבת ואזרחית ישראלית, וכי כדי להתחמק מתשלום מס, הציג שגב מצג שווא כלפי המדינה לפיו ייצג את האם, לאה אייזנברג, שהינה תושבת חו"ל.

מנגד, טוען שגב כי אמנם ייצג את ליז הרדי, אולם השירות שנתן לליז סייע באופן ישיר לאם לאה. וינרוט הוא שייצג בסכסוך הירושה את האם לאה אייזנברג ובת נוספת בשם אמילי. בעדותו בשבוע שעבר סיפר וינרוט כי הוא זה שצירף את שגב לייצוג בפרשה וכי הטיפול של שגב בלקוחה הרדי אכן סייע לאם. לפיכך, הסביר וינרוט בעדותו בבית המשפט, הוסכם כי לאה תשפה את הרדי בגין הוצאותיה המשפטיות שלא יהיו יותר מ-3 מיליון דולר כולל מע"מ.

כתב האישום: מצג כוזב בפני רשויות המע"מ

ביוני 2010 הגישה רשות המסים לבית משפט שלום בתל אביב כתב אישום נגד שגב בגין עבירות דיווח כוזב. על פי כתב האישום, במאי 1997 שכרה ליז הרדי, שהיתה באותה תקופה אזרחית ותושבת ישראל, את שירותי משרד ד"ר שגב ושות' בכדי שייצגו אותה בסכסוך הירושה על עזבונו של אביה, שאול אייזנברג.

שגב, ביחד עם וינרוט, שייצג את אמה של הרדי, לאה אייזנברג, סיכמו, על פי האישום, כי הרדי תפעל בחזית אחת עם לאה בתקיפת צוואתו של אייזנברג. לפי עצתו של שגב, וכדי לשמור על זכויותיה בירושה, ערכה הרדי באמצעות שגב הסכמי שיתוף פעולה עם האם, כדי להבטיח שזכויותיה בעיזבון לא יפחתו מאלו שהיתה זכאית להם מכוח הצוואה - כ-5% משווי העיזבון, וגם להבטיח שהאם תשפה אותה בגין ההוצאות המשפטיות הכרוכות בניהול ההליך. בחלק מהסכמי השיתוף, לפי כתב האישום, נקבע, בין היתר, שאם יתגלעו חילוקי דעות בין הרדי לבין לאה הם יידונו בבוררות בפני שופט בדימוס.

במאי 1997 הגיש שגב בשם הרדי בקשה למתן צו ירושה לעיזבון המנוח לבית המשפט המחוזי בתל אביב ובהמשך ביצע פעולות שונות במסגרת סכסוך הירושה בשמה. מכתב האישום עולה כי, בעקבות מחלוקת בין הרדי לאם לאה, הודיעה לאה להרדי בספטמבר 1997 על ביטול ההסכמות וההבנות ביניהן. בעקבות ההודעה, הגיש שגב תביעה בשם הרדי נגד לאה אייזנברג בהתאם לסעיף הבוררות ביניהן, בפני השופט בדימוס אליהו וינוגרד. הליך בוררות זה, בו ייצג שגב את ליז, נועד בין היתר, לפי כתב האישום, לאכוף על אייזנברג האם את מימוש אחד מהסכמי שיתוף הפעולה שנערכו בין השתיים.

במהלך 2002-2003, לפי כתב האישום, ייצג שגב את הרדי נגד לאה בבוררות נוספת בפני נשיא בית המשפט העליון (בדימוס), מאיר שמגר. בבוררות זו קבע שמגר כי על לאה לשפות את הרדי בסכום של 3 מיליון דולר כולל מע"מ, בגין ההוצאות המשפטיות בהן נשאה במסגרת סכסוך הירושה. לפי כתב האישום, בספטמבר 2003 סיכם שגב עם באי כוחה של לאה כי הסכום האמור ישולם ישירות אליו. ואכן, לפי הסיכום, שולם למשרד שגב שכר טרחה עבור השירות המשפטי שנתן להרדי בשווי של 15.6 מיליון שקל, כשסכום המע"מ הנובע מכך, לטענת המדינה, הוא 2.8 מיליון שקל. בכתב האישום נטען, כי במטרה להתחמק מתשלום המע"מ, הציג שגב מצג כוזב בפני רשויות המע"מ, לפיו השירות המשפטי בקשר לסכסוך הירושה ניתן ללאה, שהינה תושבת חוץ וזאת על אף שבפועל השירות ניתן לבת ליז, שהינה תושבת ואזרחית ישראל. על מנת ליצור את מצג השווא, כך נטען בכתב האישום, הוציא משרד שגב ללאה חשבונית מס שהמס הנקוב בה הוא בשיעור 0% ודיווח עליו בנובמבר 2003, כשבפועל חל על עסקה זו שיעור מע"מ מלא.

כמו כן נטען בכתב האישום כי בסמוך להוצאת חשבונית המס, פנה משרד שגב לקבלת חוות דעת משפטית של עו"ד זיו שרון, מומחה למסים, בדבר חיוב העסקה במע"מ. שגב, נטען, הציג בפניו מצג כוזב באשר לזהות הלקוחה ובאשר למהות השירות וזאת כדי שבחוות הדעת ייקבע כי המע"מ שחל על העסקה הוא בשיעור 0%. שרון מופיע גם הוא ברשימת עדי התביעה של המדינה. לפיכך, כאמור, יוחסה לשגב בכתב האישום עבירה של מסירת ידיעה כוזבת או מסירת דו"ח או מסמך אחרים הכוללים ידיעה כוזבת בנסיבות מחמירות.

ההליך שהחל כהליך מינהלי ברשות המסים, הפך לכתב אישום לאחר ששגב עמד על כך כי לא היה צריך לשלם מע"מ בגין העסקה. ההליך המינהלי הוקפא עד להחלטה בהליך הפלילי.

וינרוט: שגב שיפר את מצב התיק משמעותית

"ביום מסוים הופיע אצלי עורך דין בשם זינגר וביקש ממני לייצג יחד איתו בני משפחה של אייזנברג בתקיפת צוואתו של אייזנברג המנוח. על פי הצוואה, עיקרו של הרכוש הוענק לבן, ארווין. הבנות קיבלו אחוזים מעטים מהעיזבון והאם והבנות ביקשו לתקוף את הצוואה", סיפר עו"ד וינרוט בעדותו בשבוע שעבר והוסיף: "הקשר עם עו"ד שגב נוצר באמצעותי. יש לי הערכה מקצועית גבוהה מאוד לשגב בעיקר בעניינים מסוג זה. בנוסף ראיתי שבתוך המשפחה יש כל מיני גוונים. ליז הרדי היתה גוון אחד והאם ואמילי היו גוון אחר". שגב ייצג את עצמו בתיק, ולכן היה זה שחקר את וינרוט בחקירה נגדית.

לדברי וינרוט, ליז הרדי היתה חדורת מוטיבציה ויותר תוקפנית בגישתה ולכן הוא חשב שמן הראוי ששגב יצורף לתיק וייצג את ליז, בעוד הוא, וינרוט, ייצג את האם לאה ואת הבת אמילי.

וינרוט סיפר כי בעקבות כך הוחלט על הסכם שיתוף פעולה בין וינרוט לשגב, לפיו הם יציגו חזית אחידה נגד צוואתו של שאול אייזנברג. במסגרת אותו שיתוף פעולה, סיפר וינרוט, הגה שגב מהלך מבריק ששיחק לטובת האם. המהלך המבריק, לדברי וינרוט, היה שליחתו על עו"ד פרטי ממשרד שגב לבריטניה והקלטת שיחה עם עורך הדין השוויצרי שערך את הצוואה. עורך הדין השווייצי, הסביר וינרוט, ככל הנראה סבר בטעות שעורך דין חנוך ארליך שנשלח אליו מטעם שגב הוא עו"ד טוביה ארליך ממשרד הרצוג פוקס נאמן, שייצג את הבן ארווין. כתוצאה מכך אמר הפרקליט אמירות שונות שלדעת עורכי הדין שיחקו לטובתם. תוכן ההקלטה לפיו אמר עורך הדין השווייצי כי הצוואה לא נחתמה ואינה נמצאת במשרד, שימש בסיס לשגב ווינרוט לתקיפת הצוואה.

"אם מישהו טוען ששגב התחזה ואמר שהוא מייצג את לאה, אני אומר באחריות מלאה שהוא מעולם לא אמר את זה", אמר וינרוט בחקירתו הראשית. בחקירתו הנגדית, נשאל וינרוט אודות הסיוע של שגב כמי שייצג את ליז, לתביעה של האם: "אלמלא ההקלטה של שגב הייתי נשאר רק עם הטענה שאין חתימה, שגם היא מוזרה, או שהייתי נשאר עם הטענה שהצוואה אבדה, שגם היא מוזרה. מה ששגב עשה ודאי ששיפר את המצב". השימוש בקלטת, טוען שגב, היה עשוי להגדיל באופן משמעותי את חלקה של האם לאה בעיזבון ומנגד להקטין את חלקה של הרדי. וינרוט אישר את הדברים בעדותו והסביר שלפיכך בהסכם שיתוף הפעולה נקבע כי בכל מקרה חלקה של ליז לא יקטן מ-5% כפי שנכתב בצוואתו של אייזנברג ובנוסף הוסכם כי האם תישא בהוצאות המשפטיות של הרדי לשגב עד לסכום של 3 מיליון דולר.

וינרוט: לא הפסקתי לייצג את האם

ואולם, לדברי וינרוט, שיתוף הפעולה בין האם לבת התפוצץ עם תחילתו: "הפיצוץ התרחש משום שהיחסים בין הצדדים היו מושתתים על יסוד של שיתוף פעולה והסרת החשש שחלקה של ליז בעיזבון ייפגע".

לדבריו, הפיצוץ התרחש מכמה סיבות, ביניהן טענתה של האם לאה כי החתימה על הסכם שיתוף הפעולה הוצא ממנה במרמה. סיבה נוספת, אמר וינרוט, היתה פנייתו של שגב ב-1997 לעו"ד יעקב נאמן, שייצג בשעתו את הבן ארווין, מאחורי גבו וללא ידיעתו של וינרוט. הסיבה השלישית, נטען, היתה חבירתה של הרדי לארווין, כשזה הגיע לישראל ותמיכתה בעמדתו.

בעקבות כך, עולה מהעדות, כתב וינרוט מכתב: "המכתב התבסס על מה שאמר פרופ' נאמן, שעו"ד שגב פנה אליו וביקש לעשות איתו יד אחת, כלומר שליז תעשה יד אחת עם ארווין נגד הלקוחות שלי ושנאמן הזדעזע מהרמה האתית שלו", הסביר וינרוט בעדותו.

לבסוף כאמור, הסכסוך על העיזבון הסתיים בפשרה בין האם לאה לבן ארווין. וינרוט סיפר בעדותו כי במוצאי יום כיפור פנה לעו"ד ארליך, עמו התפלל באותו בית כנסת, ואמר לו "בוא נפסיק לקרוע את המשפחה ונגמור עם זה", ובכך התחילו המגעים לפשרה, שהסתיימו לדבריו "לאחר שבעה מדורי גיהנום". עוד העיד כי "שגב היה נגד הפשרה וטען שהיא מקפחת את הלקוחה שלו".

לטענת שגב, ההאשמה כלפיו היא שלמעשה לא נתן שירות לאם לאה אלא לבת: "יש כאן האשמה שלא עשיתי שירות לאם אלא שירות לבת. זו כל האשמה". לטענת שגב, השיפוי שנתנה האם לאה להרדי על שכר הטרחה היה למעשה מעין תשלום לשגב בגין הסיוע לאם: "אני אומר לך שזה לא שיתוף פעולה, זה סיוע בתביעות של האם כי זה מה שאומר ההסכם. תסייעי לי בתביעותיי ביחס לעיזבון. זה לא שיתוף פעולה, זו עזרה שלי לאם בתביעותיה ביחס לעיזבון".

בתשובה אמר וינרוט: "מה שכתוב כתוב. הרדי לא עשתה זאת מתוך סתם אלטרואיזם, היה לה אינטרס לעשות זאת וזה היה אינטרס כלכלי למצוא גשר חדש עם האם כי היא ידעה שבסופו של יום, אם לאה לא תיתן לה דבר, היא לא תקבל כלום. לאם היה אינטרס לשתף פעולה עם הרדי ולקבל את הסיוע שלה בגלל שהרדי היתה לוחמנית וידעה לעשות את העבודה כבעלת דבר ולי היה אינטרס לקבל את השירותים של שגב. היה לי עניין ששגב יהיה אתי בתיק".

שגב הקשה על וינרוט ואמר לו כי הוא עצמו, וינרוט, מסר לו יומנים בכתב ידה היפני של האם, כדי ששגב ייקח על עצמו את הטיפול באם. בתשובה ענה וינרוט: "לא ביקשתי שאתה תטפל באם. אנחנו שיתפנו פעולה. במסגרת שיתוף הפעולה ביקשתי ממך להגיש את הבקשה לצו מניעה. אם השאלה היא האם הפסקתי לייצג את האם או ביקשתי ממך לייצג את האם התשובה היא לא, מבחינת ייצוג פורמלי. אם אתה מדבר על מי שנהנה מפעולה זו, ודאי שהאם נהנתה מפעולה זו".

בתגובה אמר שגב לווינרוט: "אני אומר לך שכל כתב האישום לא היה מוגש אלמלא השוני בין ייצוג להנאה ואני רוצה לשאול אותך, ואבקש שתדקדק בתשובתך, האם נכון שהשירות נתבקש על ידך עבור האם, מבלי שוויתרת על הייצוג?". בתשובה ענה וינרוט: "אני במפורש עשיתי כל מה שעשיתי עבור האם. ביקשתי משגב לעשות את הפעולה של הגשת צו מניעה זמני משום שהייתי בא כוחה של האם והייתי מוסמך לבקש בשמה בקשות. חשבתי שזה לטובתה".

עו"ד יוסי שגב מסר בתגובה: "זו פעם ראשונה מאז נחקק חוק מע"מ בשנות ה-60 שבו מוגש כתב אישום על דיווח כוזב. כתבי האישום הפליליים הם לרוב בגין העלמת מס או אי דיווח". באשר לטענת וינרוט בעדותו כי שגב הלך מאחורי גבו לנאמן הוסיף שגב: "השופט וינוגרד קבע חד-משמעית בבוררות שגם אם פניתי לנאמן זה היה לפני הסכם שיתוף הפעולה בין הרדי ללאה אייזנברג ולכן אין כאן שום פגם אתי".




תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו