בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הילד חזר

הרנסנס של בן שהר נמשך עם שער יתרון לזכות הפועל תל אביב, אבל את עיקר תשומת הלב משך יקיר קרית שמונה אלרואי כהן, ששב מפציעה ודחף את המארחת ל-1-1 שכל כך הגיע לה

תגובות

הרבה זמן חיכו לרגע הזה בקרית שמונה. הם ספרו את הימים והשבועות, כאילו מישהו תלש מהם את חדוות המשחק. הם המתינו בקוצר רוח ליהלום המקומי שלהם, אלרואי כהן, שיחזור להפיח בהם חיים. כולם ידעו שהקשר הצעיר מתחבא לו על הספסל, מותח את איבריו, זמין לפקודה של רן בן שמעון שתשלוף אותו בבוא העת היישר אל המערכה.

אלפי האוהדים ישבו בשקט במשך דקות ארוכות, כאילו הוזמנו לקונצרט סגור ונדרשו לא להפריע. הם פיצחו גרעינים בעצבנות, ראו את הקבוצה שלהם מביטה על הדאבליסטית בגובה העיניים ולא מתביישת לקחת בעלות על הכדור. הכל בשקט מופתי. אבל האירועים על הדשא לא ממש משכו את תשומת לבם. הם הפנו את מבטם לשולי המגרש, שם ערך כהן הכנות אחרונות לקראת החזרה, וקיוו שבן שמעון לא ימתח את סבלנותם יותר מדי.

ברגע אחד התרוממו היושבים ביציעים ממקומותיהם. כהן שוב על המגרש. הוא רק רצה להחזיר להם על האהבה האינסופית שהרעיפו עליו ולא אכזב. כל השאר כבר לא עניין אותם. הילד חזר.

אלי גוטמן לא הסתיר את חוסר שביעות רצונו מההתרחשויות על הדשא. הוא לא הפסיק לחרוש את הקווים ולהמטיר הערות לחניכים שלו. חנוט בז'קט שחור נעמד מאמן הפועל ת"א סמוך לאזור הטכני וכמו שוטר תנועה בצומת סואן הניף את ידיו לכל עבר. תנועותיו היו רחבות, חדות ומהירות, כשיד אחת מנסה להראות את הכיוון הרצוי והשנייה חגה במעגלים, מנסה לומר משהו.

לא ברור אם שחקניו הצליחו לפענח את הקודים המורכבים שבחר גוטמן להעביר באמצעותם את המסרים. הוא הרי ראה את החבורה הלוחמת שלו מתבלבלת ומעניקה את הבמה למארחת, שמבקשת לאתגר אותם מקצועית. וינסנט אניימה אמנם לא נדרש לפעולות חתוליות שיצילו את חבריו, אך גם הלהקה התל אביבית לא הצליחה ממש להפיק צלילים נעימים בצד השני. גוטמן חיפש את הפתרונות וקיווה שהם יגיעו מהספסל. לא הפעם.

אקורד הסיום היה שייך דווקא לאניימה. הוא ראה את חבריו מאבדים את עצמם מול היריבה ולא האמין שאת כל הדרך הביתה הוא יעשה עם נקודה אחת. עם השריקה לסיום הוא כיסה את פניו כלא מאמין, התקדם לעבר מרכז השדה ושחרר ניצרה על החברים. יש לו הרבה מה לומר להם; אלא אם כן גוטמן לא יעשה זאת לפניו.



שחקני קרית שמונה במרדףאחר בן שהר, אתמול



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו