בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

קרן חדשה תשקיע בקלינטק הישראלי

בלעדי חברות סטארט-אפ ישראליות שפועלות בענף הקלינטק מתקשות לגייס משקיעים, אבל שי שילר וערן ירקוני, מנהלי קבוצת ההשקעות החדשה קפיטל נייצ'ר, מאמינים שבכוחם לשנות את המצב

תגובות

>> תחום ההשקעות בחברות סטארט-אפ ישראליות מענף הקלינטק עדיין מדשדש. נתונים של חברת המחקר IVC-Online שפורסמו באחרונה מצאו כי רק 6% מההשקעות שהיו בחברות היי-טק ב-2010 הופנו לחברות קלינטק. אם מסתכלים על חצי הכוס המלאה, מדובר בנתון שכמעט אינו שונה מהיקף ההשקעות הממוצע בקלינטק בשנים האחרונות, שנע מאז 2007 סביב 4%-7%. מצד שני, עדיין מדובר בהיקף השקעות מצומצם יחסית לתחומי טכנולוגיות מידע ותקשורת (ICT) המסורתיים.

אחת הסיבות לכך היא המספר המצומצם של משקיעים מקצועיים בתחום. אך לא רק שיש מעט מדי קרנות הון סיכון וגופי השקעה שמתמחים בהשקעות בקלינטק, גם חלק מאלה שמשקיעים בתחום, עושים זאת לרוב ללא הבנה, רקע מקצועי וקשרים מתאימים.

מי שבכל זאת פעיל בתחום הן קרן טרה ונצ'רס, קרן יזראל קלינטק ונצ'רס וגם קרנות כלבו (קרנות שמשקיעות בתחומים שונים), כמו פיטנגו, ג'מיני, ג'נסיס ואוורגרין. מצד שני, מיזמים כמו פריסיד של רפי גדרון ואורני פטרושקה, שקיוו להשקיע בחברות קלינטק ישראליות, לא התרוממו.

על רקע זה מוקמת בימים אלה קבוצת השקעות חדשה בחברות סטארט-אפ ישראליות מתחום הקלינטק, שעשויה לספק רוח גבית לתחום שעד כה די חסה בצל ההיי-טק המסורתי. מדובר בחברת קפיטל נייצ'ר (Capital Nature), שבעבר היתה תחת הכובע של המרכז לאנרגיות מתחדשות בנגב ובערבה. החברה היא פרי שיתוף פעולה בין המגזר העסקי לממשלה, שהוביל להחלטת ממשלה ולמכרז שבו זכתה קפיטל נייצ'ר בשיתוף משקיעים מהמגזר העסקי, הציבורי והאקדמיה, ובהם אורמת, אלביט, רפאל, קרן פרוסיד, אוניברסיטת בן גוריון ומועצת אילת-אילות.

קפיטל נייצ'ר תיחשף רשמית בחודש הבא

קפיטל נייצ'ר לא נחשפה עד כה בתקשורת. רק לפני שבוע אתר האינטרנט שלה עלה לאוויר. היא צפויה לערוך את החשיפה הרשמית שלה בכנס אילת-אילות שייערך בפברואר. קפיטל נייצ'ר היתה אחת מארבע קבוצות שהתמודדו על הקמת מרכז ישראלי לאנרגיות חלופיות בדרום. לבסוף רק שתי קבוצות נותרו במכרז וקפיטל גברה על הקבוצה המתחרה שהובלה על ידי Pace Global ו-Ridge Global מארה"ב, אוניברסיטת בר-אילן, אוניברסיטת נוטרה דאם, קבוצת ברן והחברה הכלכלית של שדרות.

מאחורי קפיטל נייצ'ר עומדים שני מנהלים ותיקים ובכירים בהיי-טק הישראלי: שי שילר וערן ירקוני. שילר היה מהעובדים הראשונים של קומברס ומנהל המכירות שלה לאזור אסיה-פסיפיק. לאחר מכן עבד שילר באמבלייז, שימש שותף בקרן הון סיכון קונקורד ובשנים האחרונות היה מעורב בהשקעות פרטיות.

ירקוני ניהל באינטל ישראל את פנטיום MMX ולאחר מכן בסוף שנות ה-90 הקים את הסטארט-אפ סייאופטיקס. בהמשך הצטרף לקרן הון סיכון יזראל סיד, ובתפקידו האחרון היה היזם של הסטארט-אפ EnStorage, שאותו הקים עם נחמן שלף.

"יש כאן כשל שוק. קרנות הון סיכון התייבשו. יש מעט השקעות Seed. אין מספיק השקעות בתחום אנרגיות מתחדשות", מסביר ירקוני את המצב כיום בתחום. "מלבד אורמת והרכישה של סולל על ידי סימנס, כמעט לא רואים סיפורי הצלחה דומים", הוא מוסיף. "גם חברות החממה שכן פעילות בתחום גוועות, כי אין מי שיממן אותן בסיום תקופת החממה. השקעות בחברות כמו סולר אדג' הן היוצא מן הכלל. אין היצע של קרנות שיכול לקלוט את חברות החממה".

קפיטל נייצ'ר גייסה לטובת השקעות בחברות סטארט-אפ מתחום הקלינטק סכום של 57 מיליון שקל. 57 מיליון שקל נוספים מגיעים מהמדינה.

שילר סבור שהכסף שקפיטל נייצ'ר מתכננת להשקיע במיזמי קלינטק הוא לא המרכיב העיקרי שבזכותו הוא מאמין שהקבוצה תצליח במקומות שמשקיעי הון סיכון אחרים נכשלו: "אנחנו מתכננים להשקיע גם במחקר באקדמיה. יש לנו שדה ניסויים גדול בדרום, שם חברות הסטארט-אפ שבהן נשקיע יבצעו פיילוטים. בנוסף, יש לנו שותפים כמו אורמת ורפא"ל, שילוו את חברות הסטארט-אפ", אומר שילר.

ירקוני אומר כי בשנים הקרובות מושם דגש בעולם כולו על מציאת תחליפים לדלק פוסילי (שנוצר מהתאבנות של אורגניזמים בסביבה מחוסרת חמצן). "הדלק נעשה יקר, וקיים גם אפקט פליטת גזי החממה. שלא לדבר על התלות בנפט הערבי", הוא מסביר.

למרות זאת, תעשיית הקלינטק עדיין מדשדשת, וזאת, לדברי ירקוני, מכיוון שלא מספיק להזרים כסף לפיתוחים טכנולוגיים - יש צורך ברגולציה שמספקת תמריצים לפרויקטים בתחום. בנוסף, המחקר האקדמי בתחום עדיין לא מספיק יישומי. גם היקף הניסויים והמחיר היקר שלהם מקשים על חברות סטארט-אפ מהתחום להתרומם. בניגוד לחברות תוכנה, שלא דורשות הון רב כדי לפרוח, בקלינטק יש צורך לרוב בפרויקטים תשתיתיים שדורשים שטח קרקע, תמריצים מתאימים והון מספק.

ירקוני מאמין כי נייצ'ר קפיטל תצליח לפתור את כל הבעיות האלה: "אני בהחלט רואה בעתיד מצב שבו סטארט-אפ שבו אנו משקיעים, יירכש על ידי חברה גדולה או ינפיק. לחילופין, ייתכן שסטארט-אפ יבצע פרויקטים תשתיתיים וייהפך לחברה גדולה ועצמאית בתחום האנרגיות המתחדשות".

יזמים וסטארט-אפים מתחום הקלינטק שמעוניינים לקבל מימון, יכולים לפנות אליכם?

שילר: "כן, עד כה ראינו 70 חברות, ואנחנו מחפשים אקטיבית יזמים ומיזמים בתחום אנרגיה מתחדשת. אנחנו מחפשים חברות סטארט-אפ בשלבים ראשונים שפעילות בתחום רוח, שמש, התייעלות אנרגטית, גריד חכם, דלקים חלופיים, ולמעשה כל מה שמצמצם פליטות של CO2".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו