בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תמונה אחת בשבוע | חתן וכלה בחנות נוחות

תגובות

את הזוג הזה צילם ירון קמינסקי בחנות נוחות ליד תחנת דלק קרובה לעכו ב-30 בדצמבר, יום לפני פקיעת השנה האזרחית. חנות הנוחות היא ההפך המוחלט של נוחות, למרות שמה המתורגם מאנגלית, משום שעקרונית היא מיועדת לכל-אחד ולשום-איש ונמצאת במקום שבו אי אפשר ממילא להשיג שום דבר אחר. הנה שורות של במבה וביסלי ומיץ ממותק, שוקו ודיסקים וגם גליל עבה מאוד של נייר סופג הרחק בעורף - המיועד לניקיונות של המקום. כמה נוחות יכולה להיות בחנות בצדי הדרכים, המיועדת לקניות של אין-ברירה, קלוריות ריקות ונחמות מהירות?

צילום: ירון קמינסקי

אבל בשביל הזוג הזה, הצעיר והנאה - בקבוקי הטובורג הירוקים במדף העליון של המקרר הפתוח, שולחן הפורמייקה הזול האדום, מסך הפלזמה שמעל הקופה, עטיפות אורביט צבעוניות הנשענות בערימות משופעות על מכונת הקפה, שמאחוריה עומדים כמה מגבים - הם זירה מושלמת לצילום ביום חתונתו. למה להצטלם מול השקיעה בגן צ'רלס קלור, אם אפשר להצטלם מול שקיעת התרבות עצמה?

זהו שילוב פתטי של הידור ועליבות, שאין לו כוונות אמנותיות בצדו, אבל מייצר פוטוריאליזם, היפר-מציאות, פופ-ארט. קמינסקי מתעד אותם מדגמנים לצלם אחר - צלם החתונה שאינו נראה - והם עומדים קרובים כאילו על פי בקשתו, היא יונקת מעט את לחייה היפות פנימה ומדגישה את שפתיה, ומותניה הצרים הדוקים במחוכם, שהולם אותה אגב מאוד, והוא מחייך חיוך מוסח, אולי איבד ריכוז. כי מה שהופך את הזוג ואת הצילום המנציח אותו מקוריוז לאמנות הוא מה שהופך את פסל הפיברגלס מצופה ויניל של האשה הדוחפת עגלת קניות בסופרמרקט של דואן הנסון מ-69' לאחד האייקונים של הפופ-ארט: הם מגדירים מחדש מהו טעם בתוך עולם חסר טעם. כשהם מצטלמים על רקע במבה הם נעשים מקוריים יותר מאלה שמצטלמים על רקע הים, או בית משוחזר, או במכונית מקושטת שממנה היא יוצאת בכף רגל מושטת והוא מסייע לה באבירות מעושה. הכלה היפהפייה הזאת והחתן שלה מעניקים לצילום הרומנטי "התקני" רקע לא-תקני: בעומדם בבגדי חגם, בשחור-לבן מאופק ואלגנטי יחסית לצבעוניותן המסחררת של עטיפות החטיפים ושומן הטראנס שלהם - הם מייצרים דימוי כה נלעג, שהוא נעשה ההפך מקיטש. בחלל הלא-אישי ביותר, הם אישיים להפליא.

הזוג הזה מנציח אפוא את מקומו שלו בתוך הצרכנות. החתונה הזאת היא המוצר שלהם עכשיו. הם מחליטים. הם מעצבים את האמנות שבשליטתם כרגע. ואולי גם הם משערים בעורף תודעתם שהחתונה אינה אלא התחלה של דבר ושככל שינסו לנסח אותה בצילום, היא אינה אלא שער. ורק הימים, החודשים, השנים והעשורים הם שהופכים את האהבה לוודאית. ורק החיים שחיים יחד, יום-יום, הם המהות. ורק מה שיוצרים - הוא הדבר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו