בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

להוציא את הקונפליקט מהארון

יחסים בארגון

תגובות

>> האם המצב הבא נשמע לכם מוכר? א' וש' עובדים באותה חברה. היחסים ביניהם לבביים, אבל הם לא ממש חברים. יום אחד, לקראת סוף יום עבודה, נכנס ש' לחדרה של א' ובחיוך ממזרי אומר לה: "אני צריך את עזרתך. קיבלנו מכתב מלקוח שחשוב מאוד לפרויקט שלנו. הוא מתלונן על העבודה שביצענו ואני לא יודע מה להשיב לו".

א' עונה: "אני לא יכולה עכשיו. אני באמצע דו"ח שאני צריכה להציג מחר בישיבה עם משקיעים מחו"ל. נדבר מחר אחרי הישיבה?"

ש': "אבל זה נורא דחוף! הוא מביא עניינים טכניים שאינני מבין, את מספר 1 בזה!".

א': "מצטערת, אני לא יכולה עכשיו, אני לחוצה בעצמי".

ש': "את מפתיעה אותי. אנחנו לא חברים? חשבתי שבין חברים, עוזרים אחד לשני".

א' מרגישה שהיא רוצה להתפוצץ. "השועל הזה", היא חושבת, "כל הזמן משוויץ לפני הבוס. שילמד לפתור את בעיותיו בעצמו!" אבל היא לא מעזה לסרב, "לש' יש פה גדול", היא מזכירה לעצמה. א' שמה את עבודתה בצד ועוזרת לו. בסוף היא חוזרת לעבודתה, עייפה וראשה כואב. קשה לה להתמקד, אבל היא חייבת לסיים את הדו"ח. היא כועסת על עצמה ועל ש'. אבל לא נוח לה להסתכסך עם קולגות.

מה קרה כאן? א' הגיבה באופן אוטומטי, ממקום הגנתי ("יש לו פה גדול"), וזה התבטא בהתנהגות תבוסתנית. במצב כזה או דומה לו יש אופציות אחרות שיכולות לקדם את האינטרסים שלכם, מבלי לפגוע ביחסי העבודה ובבריאות שלכם.

1. בהתנהגותנו, אנו מלמדים אחרים איך להתייחס אלינו. כשאתם מציבים גבולות עמדו על החלטתכם בלי רגשות אשמה. הימנעו מהנטייה לרצות לפתור בעיות עבור אחרים. בדו-שיח הפנימי שלכם, תרגלו את המשפט: "אני לא צריך להרגיש אשם אם אני מקדם את הצרכים שלי". אם הצד השני מתעקש, חשפו את תעלוליו ("אתה מנסה לעבוד עלי/על רגשותי"), ואל תוסיפו. המשיכו בעבודתכם. כניסה לדיון מסבכת את התמונה, ובדרך כלל לא נגמרת טוב.

2. חשבו מחדש על הסיטואציה, הפעם מפרספקטיבה אחרת. האם אתם יותר מדי עסוקים בביצוע משימות ברזולוציה קטנה מדי? האם אתם עושים גם את העבודה השחורה של אחרים, במקום לבזר ככל האפשר ובמקום לטפח את היחסים שחשובים לקידומכם בקריירה? שימו לב: קידום בקריירה מושג על ידי תוצאה מוצלחת של עבודה, ולאו דווקא על ידי ביצוע העבודה. א' נכנעה לש' בכעס והתייחסה אליו כמישהו שעסוק במרדף אחרי האגו שלו. אבל אפשר לשמוע בין השורות גם קנאה על שחצנותו, על היכולת שלו להתבלט בעיני הבוס. הוא יודע לגזור קופונים, ולכן הולך בתלם. הדרך להתמודד היא להרים את הראש מהעבודה, וללמוד להשתמש בטובות שהקולגות שלכם מבקשים מכם כקלף מיקוח.

3. אם אתם צריכים לעבוד ברצף ובאינטנסיביות, שקלו אם המשרד או פינת העבודה שלכם הם המקום המתאים ביותר. אולי אפשר לקחת את העבודה לפינה שקטה ומבודדת. אם זה בלתי אפשרי, השלט "נא לא להפריע" על הדלת אינו פסול. כשעבדתי במשרד, פתרתי בעיה זאת עם קצת הומור, ותליתי שלט "אם אין לך מה לעשות, אל תעשה את זה כאן". אולי זה משפט חזק מדי, אבל הוא העביר את המסר באופן חד-משמעי.

-

הכותבת היא מומחית למשא ומתן, יועצת ארגונית, משפטנית, ומייסדת חברת טרמפולינה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו