בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"שכר המהנדסים הישראלים לא יכול להיות דומה לזה בארה"ב"

עלות העסקתם של מהנדסים ישראלים גבוהה פי שלושה מעמיתיהם במזרח הרחוק, אבל בכירים בענף מאמינים כי החשיבה מחוץ לקופסה עדיין הופכת אותם למצרך מבוקש. למרות זאת, הם מזהירים כי ללא שיתוף פעולה עם הסינים, השקעה בחינוך, התמקצעות ומשמעת - ייפגע היתרון התחרותי של המהנדסים המקומיים

תגובות

>> איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה חשף בשבוע שעבר דירוג המשווה עלויות של מהנדסים במדינות שונות בעולם. הנתונים שפורסמו ב-TheMarker יצרו לא מעט רעש בתעשיית ההיי-טק הישראלית. מהנתונים עלה כי עלות של מהנדס ישראלי ב-2010 היתה 114 אלף דולר, לעומת 36 אלף דולר בסין ו-50 אלף דולר בהודו.

יהודה זיסאפל, יו"ר איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה, אסף את הנתונים בשנה האחרונה וייצר מדד ממוצע שמשקף את עלות המהנדסים. הנתונים נסמכים על מידע מתוך אחת מחברות הטכנולוגיה הגלובליות הגדולות בעולם, יחד עם נתונים שנבדקו בקבוצת רד של זיסאפל ומול נתוני השכר של פרופ' משה צבירן.

הנתונים של איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה מצביעים על פער מול נתונים שפירסמה באחרונה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) לגבי שכר המהנדסים בישראל. לפי הלמ"ס, השכר הממוצע לעובד היי-טק בישראל הוא 15,830 שקל ברוטו בחודש. אבל זיסאפל טוען שהמספרים של הלמ"ס לא כוללים שורה של רכיבים בשכר שנכנסים לחישוב שערך איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה.

לטענתו, הרכיבים שמשפיעים על עלות המהנדס הישראלי כוללים גם ביטוח פנסיוני, אובדן כושר עבודה, קרן השתלמות, ביטוח לאומי, ימי חופשה, ימי מחלה, רווחה והדרכה ובונוסים. "הנתונים משקפים מספרים ממוצעים בתעשייה של מהנדסי חומרה ותוכנה בתחילת דרכם ובכירים".

זיסאפל מאמין שהמהנדסים הישראלים נהפכים ליקרים לתאגידי טכנולוגיה גלובליים הפעילים בישראל ובמקומות אחרים בעולם. "האם אנחנו יקרים? בוודאי. מעבר לשכר עצמו ישנם רכיבים שונים שהם ייחודיים, כמו מילואים, שצריך להוסיף למהנדסים הישראלי. עדיין המהנדס האמריקאי יקר יותר, אבל גם במקרה הזה צריך לבדוק באופן ספציפי כי ארה"ב אינה מקשה אחת. עלות העסקת מהנדסים בעמק הסיליקון גבוהה יותר לעומת ישראל. אבל מהנדסים בטקסס זולים לעומת מהנדסים ישראלים".

יותר אופציות לעובדים

"ישנם מרכזי מו"פ רבים שנסגרים בישראל. טקסס אינסטרומנטס צימצמה כאן פעילות, כך גם מוטורולה. אפילו חברות טכנולוגיה ישראליות מעבירות עבודות פיתוח לחו"ל, לא רק חברות אמריקאיות".

זיסאפל טוען שהפתרון לעלות העסקת המהנדסים הגבוהה בישראל צריכה לבוא מהגדלת מספר המהנדסים. "כשהיצע המהנדסים יגדל, השכר יהיה נמוך יותר, כלומר רציונלי יותר. כיום השכר המשולם הוא לא רציונלי. גם לעובדי היי-טק המצב הנוכחי לא טוב. ברגע ששכר המהנדסים גבוה הוא הופך את המהנדסים ללא תחרותיים, וזה מסכן את התעשייה. גם אם שכר עובדי ההיי-טק היה יורד ב-20% בממוצע, השכר שלהם עדיין היה גבוה יותר בממוצע ממקצועות אחרים במשק.

"אחד הפתרונות הוא לתת יותר אופציות לעובדים, ככל שהחברות מצליחות", אומר זיסאפל. מתן אופציות יוכל לתת לעובדים הרבה יותר מאשר שכר. אין מה לעשות - ככל שחברה מצליחה לעשות יותר בפחות כסף, כך היא אטרקטיבית ותחרותית יותר. אני לא חושב שצריך להשוות את השכר של המהנדסים הישראלים לזה של המהנדסים במזרח הרחוק. אגב, גם שם אני מניח שבתוך כמה שנים השכר יעלה. בכל מקרה שכר המהנדסים הישראלים לא יכול להיות דומה לזה של ארה"ב. אחרת כבר עדיף לעשות את הפיתוח בארה"ב".

שער השקל מול הדולר משפיע מאוד על מבנה עלויות השכר של המהנדסים הישראלים. האם הממשלה יכולה לבצע מהלכים מסוימים בעניין לטעמך?

"לפי דעתי יש מה לעשות: להקטין את החוב של מדינת ישראל, למסות ספקולנטים ולמשוך השקעות לא ספקולטיביות. אני לא מודאג מכך שהנגיד מגדיל את רזרבות המט"ח. שיקנה. לסין וליפן זה לא מפריע. אבל אלה שמופקדים על שער הדולר אומרים שלא ניתן לבצע מהלכים שונים בגלל הסכמי שוק חופשי".

אם כך, איך ישראל צריכה לשמור על היתרון התחרותי של מהנדסיה?

"צריך להבין שהמהנדסים ההודים הטובים כבר לא נופלים מהישראלים ומהאמריקאים. הכל מתבטא כיום באיזה יתרון תחרותי אתה מייצר. אם ישראל לא תדאג לשמור על יתרון תחרותי - אף אחד לא יעזור לנו. בנוסף, ישראל צריכה למקד את היתרון התחרותי שלה בחדשנות. צריך להשקיע בחינוך ובצורה חכמה. משקיעים כאן המון בחינוך, אבל במבחן התוצאה אנחנו נכשלים. צריך להכשיר גם יותר מהנדסים בפריפריה. אנחנו לא נותנים מספיק הזדמנות שם לאנשים".

להיפטר משיטת הסמוך

יותם אורון (34) הוא מהנדס תוכנה שהחל לעבוד באחרונה בחברת הקוד פתוח רד האט, לאחר שפוטר עם מהנדסים אחרים מג'וניפר נטוורקס. זו האחרונה סגרה את מרכז הפיתוח שלה בישראל בנובמבר האחרון.

אורון מאמין שהמהנדסים הישראלים לא צריכים להיות מודאגים מאוד מכך שיותר מרכזי פיתוח זרים נפתחים במזרח הרחוק על חשבון מרכזי פיתוח במדינות המערב - בגלל עלויות השכר הגבוהות.

"כשאתה רוצה עבודת פיתוח טובה אתה הולך מערבה. ממה שראיתי אצלנו ומשיחות עם חברים בחברות היי-טק אחרות - כשרוצים לפתח משהו מורכב באים אלינו ולא הולכים למזרח. כשרוצים לעשות פיתוח עם קצת יותר שכל, שהוא קצת יותר מורכב, זה מתאים פחות למרכזי הפיתוח במזרח הרחוק.

"אם מדובר בפרויקטי תוכנה גדולים שהם בסיסיים יותר ויש בהם פחות חדשנות - אז זה יכול להתאים למהנדסים במזרח הרחוק. אבל זה ההבדל. מעבר לכך צריך לזכור שחברות הטכנולוגיה לא מעבירות עבודות פיתוח למרכזי מו"פ במזרח מהר כל כך. העברה של ידע שכבר מפותח במערב היא מסוכנת. כשיש לך פעילות רווחית ואתה עובד עם מהנדסים שאתה כבר מכיר ויודע איך לעבוד איתם, אתה לא מעביר את הפעילות בקלות ראש. אתה לא יודע עם איזה מהנדסים במזרח תעבוד".

אורון מצביע על בעיית החובבנות שאופיינית כל כך לישראלים כחסם שעומד הפני התעשייה המקומית. "הבעיה בעיני היא שבישראל המהנדסים יצירתיים, אבל חובבניים בקטעים מסוימים לעומת עמיתים אמריקאים. כשאתה קורא איך עובדים במרכזי פיתוח תוכנה בארה"ב, ניתן להבחין, בחלק מהמקרים, במקצוענות ברמה שאתה לא רואה בישראל. אין כאן מסורת של למדנות, של מקצוענות כזאת. חושבים כאן מחוץ לקופסה אבל לא לומדים את הדברים עד הסוף".

האם יש פתרון לעלות השכר הגבוהה של מהנדסים ישראלים?

"בוודאי, זה פשוט מאוד: בשביל עלות גבוהה צריך לתת תמורה גבוהה. השיקול הכלכלי מסתכל על כל התמונה, לא רק על העלויות. איך עושים את זה? כמו בחינוך, גם פה התשובה מתפרשת על פני הרבה תחומים והרבה זמן. בשורה התחתונה, יש לישראלים הרבה תכונות טובות שדוחפות אותנו ליזום ולהתחיל, הבעיה היא שיש מעט מאוד, אם בכלל, תכונות 'ישראליות' שעוזרות לנו להמשיך להצמיח חברות גדולות באמת. כנראה יעברו עוד כמה שנים עד שניפטר משיטת ה'סמוך'".

אין מחיר לחדשנות

האם המהנדסים הסינים לא רק זולים יותר אלא נהפכים להיות כאלה שמסוגלים להתמודד עם עבודות פיתוח מורכבות - שעד כה בוצעו בישראל ובארה"ב? אמיר גל-אור מייסד ושותף בקרן אינפיניטי ישראל-סין מכיר מצוין את המהנדסים הסינים והישראלים - ויש לו תשובה ברורה בעניין.

בשנים האחרונות גל-אור מתגורר עם משפחתו בהונג קונג והוא משקיע פרק זמן נרחב בהשקעות בחברות טכנולוגיה סיניות ובשילובן של טכנולוגיות ישראליות. גל-אור אומר שאסור להתייחס לסין, או למהנדסים הסינים כמקשה אחת. "יש מהנדסים סינים שלמדו מחוץ לסין וכיום הם עובדים בסין ויש מהנדסים שלמדו באוניברסיטאות המקומיות", הוא מסביר.

לדברי גל אור, כ-600 אלף מהנדסים סינים יוצאים מדי שנה מהאוניברסיטאות הסיניות ונכנסים לשוק העבודה הסיני (בישראל כ-8,000 מהנדסים מסיימים את לימודיהם מדי שנה - ג"ג). "רק אחוז קטן מתוכם מהווה תחרות למהנדסים הישראלים. התחרות קיימת, אבל לישראלים יש יכולת חשיבה מופשטת שלא קיימת אצל המהנדסים הסינים. זה לא שהמהנדסים הישראלים יצירתיים - הם חושבים מחוץ לקופסה. מחוץ להנחות היסוד שהוגדרו להם. לפעמים הם יכולים בכלל לתקוף בעיה לא לפי החוקים שהגדירו להם. זאת תכונה יהודית שמלמדים אותה גם בישיבות - להציב סימן שאלה. זה דבר שלא קיים בתרבות הסינית.

"ישנה אמירה שגורסת שהתרבות היא אם כל המוסדות. אתה יכול ללמוד באוניברסיטת הארוורד, אבל לא תוכל לשנות את התרבות שבה פועל הארוורד. ותרבות היא משהו שמשתנה בקצב אטי. לכן, למהנדסים הישראלים תמיד יישאר היתרון בקו החשיבה, שלפעמים הוא יוצא לגמרי מהנחות היסוד המקובלות.

"במקטע מסוים של פיתוחים טכנולוגיים המהנדסים הישראליים ימשיכו להתחרות עם המהנדסים הסינים, אבל בתחום של המצאות לישראל לא תהיה תחרות. לחדשנות שדורשת חשיבה מהפכנית לא תהיה תחרות ואין לחדשנות כזאת מחיר. מעבר לכך, גם העלויות של המהנדסים הסינים יעלו בסופו של דבר. מהנדס בעשירון העליון יעלה כמו מהנדס ישראלי".

אז מה ישראל צריכה לעשות כדי שהמהנדסים שלה ימשיכו להיות תחרותיים?

"חייבים להתרכז בעבודות פיתוח טכנולוגי, שבהן החשיבה המעורבת היא ברמה גבוהה שדורשת המצאתיות גבוהה. מעבר לכך, צריך לשתף פעולה עם הסינים. מי שחושב שישראל תצליח לייצר לבד תעשיית היי-טק ולשמור את הידע אצלה - חסרה לו התובנה של איך עובד היום העולם הגלובלי. חייבים לעבוד בשיתוף פעולה עם האמריקאים והסינים.

"הישראלים טובים בלהמציא, אבל פחות ביישום - ולכן הם חייבים לעבוד במשותף. נכון, זה קשה עם הסינים, יש פער תרבות, אבל אין הרבה ברירות. הסינים לא ישתנו. אנחנו נהיה אלה שנצטרך להשתנות. לא נכתיב לפיל מה לעשות. הכי קל לפחד מהסינים, אבל מה זה יעזור לנו אם נתעלם מהם? צריך להתאים את עצמך למדינה וחשוב שבישראל יבינו את זה".

הישראלי מסביר איך לנהל את העסק

דודי וירניק, מנכ"ל חברת Nav N Go הישראלית, שמפתחת את תוכנת הניווט iGO, מכיר היטב את שני הצדדים של המשוואה: המהנדסים הזרים והישראלים. בחברה מעסיקים כ-300 מהנדסי תוכנה בהונגריה ועוד כמה אנשי פיתוח בישראל. וירניק אומר שאין הבדלי שכר בין המהנדסים ההונגרים לישראלים. "המשכורת של מהנדס הונגרי נעה בין 5,000 ל-15 אלף יורו בחודש. גם הרמה הטכנולוגית שלהם גבוהה מאוד".

אם זה המצב, מדוע לא בחרתם להקים את מרכז הפיתוח בישראל ולהעסיק מהנדסים ישראלים?

"הבעיה, כפי שאני רואה אותה, אינה בעיית עלות שכר. הבעיה היא שבישראל אתה שוכר מהנדס ושבוע לאחר שהוא מתחיל לעבוד הוא מסביר לך איך לנהל את העסק. זה בעייתי.

"להמהנדסים הישראלים יש יתרונות בחדשנות, ביכולות שלהם ובאלתורים - אלה דברים שקשה למצוא אצל מהנדסים במזרח אירופה. יש מהנדסים בודדים במזרח אירופה שיש להם את היכולות והאיכות שמוצאים במספרים רבים אצל המהנדסים הישראלים, אבל ככלל, המהנדסים בהונגריה מתוכנתים לעבוד לפי הספר. ואצל המהנדסים הישראלים תמיד מחפשים אלטרנטיבות איך לעשות דברים טוב יותר".

אם היית בוחר היום איפה להקים מרכז פיתוח, בישראל או בהונגריה, במה היית בוחר? "לא בטוח שיש לי תשובה לכך. העלות בשני המקומות זהה".

היית שוקל לפתח את תוכנת הניווט שלך במזרח הרחוק? "לא. יש לי חשש גדול שמה שהם יפתחו זה יהיה פעם אחת עבורי ופעם עבורם. ההעתקות שם זו מכה. במזרח אירופה לא גונבים ומעתיקים ממך. הם אמנם פחות יצירתיים, אבל מצד שני הם גם ממושמעים מאוד. הבעיה אצלנו היא שכל מהנדס מנסה להיות מנהל, וכל מנהל מנסה להיות מהנדס".




תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו