בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שלי יחימוביץ' | אשה לא טובה

תגובות

נחמיה שטרסלר מודאג מאוד. הציבור, הכלכלנים ואפילו בכירים בעיתונו, הפסיקו לסגוד לשיטה הכלכלית הימנית-קיצונית-תאצ'ריסטית שהוא מאחרוני חסידיה השוטים, ושאפילו הלורד סטנלי קלמס, יועצה הבכיר של מרגרט תאצ'ר, מודה כי היתה שגויה. במקום זאת הם מדברים על ריכוז מדאיג של כוח והון בידי מתי מעט, על העדר הגינות ותבונה כלכלית ביצירת מאסות של עובדים עניים, ועל ההרס שיצרו ההפרטות ושבירת העבודה המאורגנת ששטרסלר כה מעריץ.

במקום להתמודד עם השקפת עולמי, שטרסלר מעדיף להתבסס על אוסף השמצות שאינן אלא רכילות חסרת שחר; אלא שרכילאים נוהגים לבקש תגובה, מעשה עיתונאי שהוא חש פטור ממנו. לו היה עושה זאת, הוא היה נמנע מלהמציא סיפור שלא היה.

אלא שזה עניין שולי, וחבל לאבד את ההזדמנות המצוינת שמספק טורו המתלהם, רווי השוביניזם ("האם כך צריכה להתנהג מי שרואה את עצמה כאשה טובה"), לחדד את כל מה שמפלגת העבודה מוכרחה להיות, אם היא חפצת חיים.

הקדמתי להגיע לכנס במרכז הבינתחומי, ונגזר עלי לשמוע את אבי שיטת השקשוקה, עו"ד רם כספי, מבכה את מר גורלם של הטייקונים. לא כיף להם, קונן כספי. שיניחו להם, תבע, ואף זעק: "אני רוצה אלפי תשובה! אלפי סמי עופר!" זעקה תמוהה, שהרי זו תמצית הריכוזיות: חמישה אוליגרכים שכוחם עולה על כוחו של השלטון המרכזי.

גם שטרסלר מעריץ ואוהב את הטייקונים. במשבר הכלכלי העולמי האחרון יצא לחפש אשמים, ונחשו את מי מצא אז. "שלי יחימוביץ' צריכה להיות מרוצה. המשבר הפיננסי הגשים לה חלום", כתב מדמיונו. "העשירים שנואי נפשה ספגו מהלומה כבדה... אם ניקלע למיתון (ואני מאמין שלא נגיע לשם), נתפלל שדנקנר, פישמן, לבייב או תשובה יחזרו... אז אולי יבינו שהטייקונים... היו בעלי החזון שהצעיד את המשק קדימה".

לשטרסלר קשה להפנים שמפלגת העבודה מוכרחה להפנות את הקשב, הפעולה והאמפתיה לעול הבלתי נסבל שמוחץ את מעמד הביניים ולעבדות המודרנית של העובדים העניים. הם היו רוצים לראות את העבודה נמהלת ונעלמת בקדימה ובליכוד, תאומה אידיאולוגית שלהן, כתובת טבעית ל"מצוקות" הטייקונים, עיוורת לתהליכים כלכליים וחברתיים מרים המאיימים לפורר את החברה. בחזונם, העבודה בממשלה, מפריחה מדי פעם סיסמה מדינית ונעדרת יכולת לקיימה, לא מבדלת עצמה ולא מתעסקת בחומרים כלכליים מאתגרים ומורכבים.

מפלגת העבודה - בריאה ויציבה - חיונית לדמוקרטיה. היא תשוקם מהריסותיה רק כשתהווה אלטרנטיבה סוציאל-דמוקרטית שפויה ונאורה. לכן, כששטרסלר מכנה השקפת עולם סוציאל-דמוקרטית מרכזית "ניאו-מרקסיזם קיצוני", הוא מנסה להדוף את הדיון מקדמת הבמה לשוליים שלה.

אני מאמינה בלב שלם שגם אם ייכון שלום אמת, אבל ישראל תהפוך לאוליגרכיה של בעלי הון עם רוב מוחלט של עובדים עניים חסרי זכויות אדם, נרוקן את החזון הציוני מתוכן. ככל שהעוני מעמיק, ככל שהביטחון החברתי נגזל מיותר אנשים, והם נאלצים להיאבק על הישרדותם הפיסית בלי יכולת להיות אזרחים תורמים, משלמי מסים, חושבים, משכילים, קוראי תיגר - כך יעמיקו הפשיזם והגזענות. תבין שטרסלר: לפני שיוצאים לעשות שלום - צריך שתהיה מדינה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו