בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הסיפור המעיק של רופא הילדים הפדופיל מהצפון

ד"ר א', רופא ילדים מוערך, החזיק במחשב האישי אוסף של 83 אלף קבצים שכללו פורנוגרפיה קשה בהשתתפות ילדים. עכשיו, מה עושים עם זה?

תגובות

השבוע, בשעות הבוקר המאוחרות, נראה סניף קופת חולים מאוחדת בחיפה שומם במקצת. האחיות יושבות בעמדת הקבלה עם המזכירה לשיחה על כוס קפה, ומחדר רופא הילדים יוצא ילד כבן 11 ביחד עם סבתו, בג'ינס ונעלי כדורגל. "בוא, נתקשר לאמא", אומרת לו הסבתא. הנער רוכס את הסוודר שלגופו והם יוצאים מהמרפאה. בפנים, ד"ר א', רופא הילדים, ממתין לחולה הבא. על פי דרישת משרד הבריאות, גם הוא ייכנס בלוויית מבוגר.

במשך כ-15 שנה ניהל ד"ר א' חיים כפולים: לאחר שהיה מסיים משמרת בבית החולים באחת ממחלקות הילדים, היה נוהג לצפות בביתו, מאחורי דלת סגורה, בחומרי פדופיליה קשים. ביולי שעבר הפתיעו אותו חוקרי יאח"ה (יחידה ארצית לחקירות הונאה) ומצאו במחשבו האישי עשרות-אלפי קבצים מסודרים בתוך תיקיות, בהם סרטונים ותמונות של קטינים מקיימים ביניהם יחסי מין, מבוגרים מקיימים יחסי מין עם ילדים ואינוס ילדים. "בתיקייה 83 אלף קבצים", נכתב באחד מדו"חות יחידת המחשב שסרקה את מחשבו של א', "כולל תצלומי תקריב של איברי מין של קטינים ויחסי מין עם קטנים. יש לציין שהקטינים בקבצים הנ"ל, [הם] ברובם ילדים קטנים, ללא סימני מין משניים (שיער ערווה, שדיים ושאר סימנים המופיעים בגיל ההתבגרות)".

בכתב האישום שהוגש בדצמבר לבית המשפט השלום בחיפה, על ידי התובע ערן בר אור, מואשם ד"ר א' כי החזיק במחשבו למעלה מ-190 אלף תמונות וסרטים של פורנוגרפיה פדופילית. הוא הואשם גם בסעיף פרסום חומרי התועבה מאחר שהקבצים הפדופיליים במחשבו היו זמינים לכאורה, באמצעות תוכנה שבה השתמש, למשתמשים אחרים. לפני שבועיים, במסגרת הדיון הראשון בתיק, הודה א' בסעיף החזקת חומרי התועבה, אך כפר לחלוטין בעבירת הפרסום (ראו מסגרת). כעת הוא ממתין לדיון בעניינו.

זמן קצר לאחר הגשת כתב האישום הופסקה עבודתו של א', בן 44, בקופת חולים מאוחדת. א' יצא לחופשה. במקביל, הוקמה ועדה של משרד הבריאות בראשות פרופ' ז'ק מישל, לשעבר מנהל המרכז הרפואי הדסה הר הצופים, שבחנה את שאלת המשך העסקתו לנוכח הגשת כתב האישום. הוועדה החליטה לאחרונה כי א' יורשה להמשיך בעיסוקו כרופא ילדים בששת החודשים הקרובים, זאת בתנאי שישהה במחיצת המטופל אחד מהוריו או אחות מהסגל הרפואי.

השבוע, בסניף קופת החולים מאוחדת בחיפה, ניתן היה להניח שרוב ההורים הממתינים לבדיקה של ד"ר א' אינם יודעים שנגד הרופא, בעל סבר הפנים הנעים, עומד כתב אישום על החזקה ופרסום חומרי תועבה של קטינים. דוברת קופת חולים מאוחדת, אהובה ליס, מסרה השבוע בתגובה לפנייתנו בנושא כי "יש הנחיות לרופאים ולצוותים של המרפאה".

ההורים יודעים שנגד הרופא, שאליו הם מגיעים עם ילדיהם, עומד כתב אישום על אחזקת פורנוגרפיה פדופילית?

ליס: "אנחנו לא עומדים ואומרים זאת למטופלים".

"אני בהחלט ממשיך לעבוד", אומר השבוע באדיבות ד"ר א' בשיחת טלפון. הוא סירב להיפגש פנים אל פנים. "התקבלה החלטה של משרד הבריאות לאחר שבירר את העניין, והובהר שאין לזה שום קשר לעבודתי ולכן החזירו אותי לעבודה רגילה. בכתב האישום יש הרבה אי דיוקים וחוסר אמת".

הודית שבמשך שנים נהגת לצפות בסרטים שבהם קטינים מקיימים יחסי מין, האם אתה יכול להמשיך לבדוק ילדים נוכח האישום שעומד נגדך?

"מדובר בעבירת מחשב ותו לא. אין שום אישום לגבי העולם המציאותי. יש להבדיל הבדל ברור בין עולם המחשב - שאנחנו טועים וחושבים מדי פעם שהוא כל עולמנו - לבין המציאות. ההוכחה להפרדה הברורה ביניהם היא בעצם העובדה שמטופלים שלי, שמכירים אותי טוב, שלחו מכתבי תמיכה בי לאחר הגשת כתב האישום".

לחברים בלבד

איתור המשתמשים בסרטי פדופיליה נעשה בדרך כלל באמצעות פנייה של האינטרפול למשטרת ישראל, עם כתובת ה-IP שממנה זוהתה פעילות אינטנסיבית באתרים הכוללים חומרים פדופיליים (בשנת 2009 הגיעו בסך הכל 16 בקשות כאלו). בשלב הבא, המשטרה עשויה להוציא צו שיחייב את ספק האינטרנט לחשוף את זהות הגולש, ובמידה ששמורים במחשבו האישי קבצים המכילים חומרים פדופיליים - הדרך לחקירה קצרה. יצוין כי עצם הגלישה באתרים כאלה אינה בגדר עבירה על החוק, אלא רק החזקת החומרים.

בתחילת יולי 2010 זומן א' אל משרדי יאח"ה בלוד ונחקר על ידי חוקרי יחידת חקירות מחשוב. המום מהגילוי, הוא הודה מיד בעבירת ההחזקה. כשנשאל כמה קבצים להערכתו שמורים במחשבו האישי, ענה: "הרבה מאוד, אלפים".

בהמשך סיפר א' לחוקרים שהוא צופה בסרטים ותמונות פדופיליות זה 10-15 שנה. בתחילת הדרך נהג לפקוד את התחנה המרכזית ושם רכש קלטות וידיאו, "50 שקל לקלטת". הופעת האינטרנט הפכה את העניין לזמין הרבה יותר. בימי הרשת הראשונים נהג להשתתף בפורומים בינלאומיים בנושא או לחפש חומרים במנועי חיפוש. בשנים האחרונות, כפי שסיפר בחקירת המשטרה, החל להשתמש באופן קבוע בתוכנה ייעודית לשיתוף קבצים. התוכנה מחברת בין משתמשים רשומים, שהעברת חומרים ביניהם מתאפשרת רק באישור הצד המחזיק את הקבצים. כך יכול כל משתמש להגדיר אילו משתמשים אחרים הוא מוכן לשתף - מעין רשימת חברים בטוחה, שנועדה למנוע הלשנה. ההתרשמות אם המבקש "אמין" נעשית בדרך כלל על ידי המלצה של צד שלישי, וזאת באמצעות העברת מסרים מיידיים במערכת הפנימית של התוכנה. לאחר ששני משתמשים נעשים חברים, החומרים זורמים ביניהם באופן חופשי ודו-סטרי.

"ראיתי שהרבה אנשים בעלי עניין בקבצים פדופיליים משתמשים בתוכנה הזאת ולכן התקנתי אותה", סיפר א' לחוקריו. "...היא מאפשרת העברת קבצים מהירה יותר. אתה ממתין בתור. כשמגיע תורך והאיש מסכים אתה יכול להוריד את הקובץ..."

על פי חומר החקירה, נהג א' להתחבר לתוכנה מדי יום או יומיים, בשעות מאוחרות, כשלעתים היה משאיר את המחשב דולק כל הלילה לצורך הורדת הקבצים. הוא כינה עצמו "BLABLA3344", והיו לו 78 חברים משתמשים אחרים - "רובם סביב הנושא הפדופילי", כפי שהודה בחקירתו. בהמשך סיפר א' לחוקריו כי הוא אינו יודע מיהם האנשים שמהם הוריד את הסרטים. מבחינתו מדובר היה בדמויות וירטואליות - מרוסיה, ארצות הברית, צרפת, ברזיל ועוד - שהציגו את עצמן בשמות בדויים. "מעולם לא הכרתי את האנשים האלו, חס וחלילה", פירט על כך בחקירה, "גם לא שיחות באינטרנט". על השאלה כיצד, אם כך, קיבל את ההמלצות שאיפשרו לו להיכנס למעגל המשתמשים המצומצם, השיב בחקירה: "אני מכיר מישהו בתחום. מכיוון שאנחנו מכירים הוא ממליץ לי על איקס... אני שולח לו בקשה, אם הוא נעתר לבקשה אז אנחנו יכולים להוריד אחד מהשני".

חוקר: "לאיזה צורך הורדת את הקבצים האלה?"

א': "לצורך אישי בלבד... זו חולשה שיש לי אותה. אבל הדגש שזה רק לצורך אישי, פרטי, בלבד".

כשנשאל על כך במהלך חקירותיו, הכחיש ד"ר א' כי צילם, ערך, או פירסם קבצים בעלי תוכן פדופילי. "זה משהו אישי", הוא חוזר ומדגיש, "שבשום פנים ואופן לא יצא מהתחום הווירטואלי של המחשב לעולם האמיתי, וחשוב לי מאוד להדגיש שהיתה הפרדה מוחלטת ודלת ברזל כבדה וסגורה בין השימוש האישי במחשב לבין כל העולם הכללי. לא יצרתי קשר עם שום בן-אדם ושום גורם בתחום הזה על מנת למצוא חומר או דברים כאלה בחיים הרגילים. חס וחלילה לא פגעתי באף בן-אדם באופן אישי. באף בן-אדם. אני רוצה להדגיש שזה לא יצא מהחדר שלי מעולם".

בהמשך שאל אחד החוקרים: "מה מעניין בגיל הזה? מה מושך בגיל הזה?" א' השיב: "בגיל שמתחת ל-18 עניין אותי יותר העניין המיני".

חוקר: "מה במין?"

א': "שום דבר, רגיל".

חוקר: "מה זה רגיל? אני יודע מה אצלי רגיל".

א': "הסתכלתי על זה וזהו... זה הכל היה במסגרת מאוד פרטית וסודית במחשב".

בהמשך יספר, בתמצות, כי הצפייה בילדים בני 14-15 המקיימים יחסי מין גרמה לו ל"הרפיה מינית", כלשונו. כשחוקריו הטיחו בו כי בין החומרים שנמצאו על מחשבו מצולמים גם ילדים צעירים בהרבה, כאלה שטרם הופיעו על גופם סימני מין משניים, ענה: "כאשר הורדתי קבצים, הורדתי תמונות רבות, במאות, ולא ידעתי בזמן ההורדה מה צפוי 'לצאת' מהתמונות האלו. לעתים הורדו תמונות שכלל לא רציתי בהן, לצערי. חלק גדול מהן הושאר במחשב ולא נמחק. לא היתה לי כל כוונה לעשות שימוש כלשהו בתמונות האלה".

כשנשאל מדוע, אם כך, לא מחק את הקבצים, ענה כי קיים חומר שלא עבר על ידו סינון והועבר בשלמותו לתיקיות אחרות. "אכן הייתי צריך למחוק את החומר הזה", הודה. בהמשך התבקש להגיב לעובדה כי נמצאו במחשבו גם סרטים שבהם נאנסים ילדים בני שלוש וארבע. "דברים כאלו", ענה, "גורמים לי גועל נפש".

חוקר: "אם כך, אני שב ושואל, למה לא מחקת דברים כאלו שגורמים לך לגועל נפש?"

א': "אני מסכים עם החוקר שהיה צריך למחוק את כל הקבצים הדוחים האלו".

מקצועי, מוערך, אכפתי

א' הוא בוגר לימודי רפואה, במסלול עתודה, בפקולטה לרפואה של הטכניון בחיפה. שלושה חודשים אחרי שהשלים את הלימודים ושב לצבא, השתחרר בשל מחלת מעיים. את התמחותו ברפואת ילדים ערך בבית חולים כרמל ונשאר לעבוד שם עוד מספר שנים, כשבין היתר ניהל את חדר מיון ילדים. בהמשך עבד במיון ילדים בבית החולים העמק, ובמקביל כרופא-חוץ במחלקת טיפול נמרץ ילדים בבית החולים רמב"ם. במשך השנים עסק בהדרכות רופאים בתחומים שונים.

חוקריו של א' התעכבו על החלטתו להתמחות ברפואת ילדים דווקא, והשלכותיה בפרשה הנוכחית. "בחרת בכך בגלל הקשר לילדים?" נשאל א' על ידי אחד מחוקריו, והשיב: "[בחרתי בכך]בגלל שהיה לי מרצה מאוד טוב והוא הציע לי להישאר אצלו במחלקה ולהתמחות בזה. ובעצם עסקתי יותר בטיפול נמרץ, ברפואה דחופה".

חוקר: "היו פעמים שניצלת את זה ונגעת בילדים?"

א': "חס וחלילה וחס".

חוקר: "אני אגדיר נגיעה - זה גם כשאתה בודק אותו".

א': "רק מה שקשור לבדיקה רפואית ולא מעבר לזה. בשום פנים ואופן לא... יש חומת ברזל שמפרידה בין העולמות. אני רופא המון שנים ולא היתה לי שום מחשבה לעשות כזה דבר, בשום פנים ואופן. אני כבר 17 שנה רופא, ואני זוכה להערכה. מעולם לא היתה נגדי אף תלונה מקצועית או אחרת".

ואכן, ממכתבי התמיכה שקיבל א' בעקבות הפסקת עבודתו ושאותם הציג בשימוע שערכה לו ועדת משרד הבריאות בעניינו, עולה דמות של רופא מקצועי ומוערך, ובד בבד אדם רגיש ואכפתי. "ידעת גם מעבר לשעות העבודה, בשעות הערב, על חשבון זמנך הפרטי להתקשר, להתעניין ולתת עצות מכל הלב", כתבה לו אם לבנות שטיפל בהן. במכתב אחר, ששלחו לו הורים לשלוש בנות, נכתב: "הצטערנו בכל לבנו לשמוע על הסיפור ההזוי שנודע לגבי ד"ר א'... ילדותינו אוהבות אותו, סומכות עליו ולא מוכנות להיבדק אצל רופא אחר". ההורים מספרים בהמשך על ניתוח קשה שאחת מבנותיהם עברה, ומשבחים את א' על הליווי שהעניק להם לאורך כל התהליך.

"ד"ר א' מוכר לי זה ארבע שנים", כתבה בכירה בקופת חולים מאוחדת. "בכנות רבה, מתוך היכרות עמוקה עם המקצוע ועם מרבית רופאי הילדים בקופה ובבתי החולים בצפון, ומתוך כל הביקורות הקפדניות שביצעתי על תפקודם של רופאים במערכת, אני מצהירה כי הרופא מוכר כבעל יכולות מקצועיות מעולות ובעל יחסי אנוש מצוינים עם כל המטופלים ואנשי הצוות".

היגייני מדי

השבוע העידו מכרים של א' שהתפוצצות הפרשה היכתה אותם בהלם. רובם העידו שהם חשים כלפיו צער ורחמים. "מדובר באדם אינטליגנטי", מספר רופא בכיר שעבד עמו בעבר. "בחור שיודע רפואה, רופא טוב, אדם טוב. מאוד אדיב להורים ולילדים. אף פעם לא היתה נגדו תלונה מצד הורה". כשהוא נשאל אם היו לכך סימנים מוקדמים, עונה הרופא: "אני הוכשרתי לגלות ילדים שהגיעו לכאן בעקבות התעללות, אני מריח את זה מרחוק ולא היה עולה על דעתי שהיה לו עניין בצפייה בפדופיליה. כשאמרו לי את זה לא האמנתי. מדהים אותי שהוא נהנה מזה באיזושהי צורה".

לאחד הרופאים שעבד בעבר עם ד"ר א', הזכירו האירועים האחרונים בדיחה: "את יודעת מה ההבדל בין פדופיל לרופא ילדים?" הוא שואל, "פדופיל באמת אוהב ילדים". אלא שבניגוד לנרמז מהבדיחה, ד"ר א' מאוד אהב את עבודתו, ובהתאמה, בלט בעיני הורי הפציינטים כרופא מעורב ואכפתי. "האמהות אהבו אותו", מספרת רופאה שעבדה עמו מספר שנים בחדרי מיון לילדים, "תמיד מנומס, עם גינונים ועם רכות. עבדנו ברפואה דחופה - ילדים, שזו עבודה בחלל אחד פתוח. כל הזמן אנשים באים והולכים, יש לחץ, יש הורים, יש ילדים חולים, והוא תמיד ידע להרגיע ולשדר מסרים טובים להורים. הוא גם תמיד מאוד נקי ומסודר במראה החיצוני שלו. תמיד עם חולצה מגוהצת. היה משהו אולי אפילו יותר מדי מלוקק במראה שלו".

חברה אחרת בצוות רפואי שעבדה עם ד"ר א', מספרת ש"הוא לא היה הרופא הסחבק, הוא מאוד שמר על עצמו מבחינה היגיינית. אפילו היינו צוחקים עליו בעניין הזה. אבל עכשיו", היא נאנחת, "היה לי מאוד עצוב כששמעתי במה הוא מואשם. לא היה שום סימן או רמז. היו לו יחסי עבודה תקינים".

"הוא לא סיפר בדיחות סקסיטיות או גסות", מספרת רופאה אחרת. "לא אחת את מגלה רופאים עם המון בדיחות סקסיסטיות. ממנו מעולם לא שמענו אפילו הלצה או חצי הלצה. תמיד מנומס, עם חינוך קפדני, ילד טוב חיפה".

מרחק נגיעה

לפני שבע שנים, הפך א' לאב חד-הורי. היום בנו הוא תלמיד כיתה ב'. "התפלאנו איך לא בוער לו להתחתן ולעשות ילדים משלו", מספרת רופאה שעבדה עמו לפני עשור. "היה בו משהו א-סקסואלי". אלא שלחוקריו סיפר א' כי יש לו בת זוג זה כמה שנים, המתגוררת בחולון. כשנשאל אם ידעה על חיבתו לפורנו פדופילי, ענה: "היא לא יודעת על הבעיה שלי". עוד סיפר כי האפשרות למסד את יחסיהם "היתה על הפרק אך לא התממשה". מחומר החקירה עולה כי בסרטים הפדופיליים נהג לצפות מאחורי דלת סגורה, כשבנו ישן בחדר הסמוך.

בדומה לבחירתו להתמחות ברפואת ילדים, גם לנושא האבהות לילד ממין זכר העניקו החוקרים תשומת לב.

חוקר: "היית צריך להחליף לו חיתולים, לקלח אותו... לא נוצרה איזושהי פנטזיה ומשיכה לילד?"

א': "חס וחלילה וחס. קטגורית לא. בצורה הכי ברורה ומובהקת שניתן להעלות על השפתיים. ממש ממש בשום פנים ואופן לא. כמו שאבא מקלח את הבת שלו, וחי עם הבת שלו, ואין שום מחשבות אחרות".

חוקר: "איך יוצרים את המנגנון?"

א': "יוצרים את המנגנון שיש הפרדה מוחלטת בין עולם המחשב לעולם האמיתי. ללא סדקים, ללא שום מעברים. הפרדה מוחלטת וחד משמעית בין הפנטזיות של העולם הדמיוני במחשב לבין המציאות. במציאות אין לזה שום השלכה ושום קשר לאף אחד מאלו שסובבים אותי. אלו היו המילים הראשונות שלי כשהחוקר נכנס אלי לבית, אמרתי לו: 'תשמע, חס וחלילה, אין שום קשר לעולם האמיתי. זו טעות וירטואלית שעשיתי'".

חוקר: "טעות יכולה להימשך 15 שנה?"

א': "טעות יכולה להימשך הרבה זמן. כמו שאנשים מעשנים סיגריות וזה טעות... לפעמים בן-אדם צריך לחטוף איזה פטיש גדול על הראש כדי להבין את חומרת המעשה שהוא עשה. ואני יכול להבטיח חד משמעית שזה ייפסק. אני אוציא את המחשב מהבית ולא אתחבר ולא שום דבר. צריך לפעמים את הפטיש או את החוק להזכיר שהדברים האלה אסורים".

בשלב מסוים, ניסו החוקרים לברר את המניעים למעשיו.

חוקר: "יש איזו סיבה? משהו בילדות, חוויה שחווית?"

א': "לא היה בילדות שום אירוע טראומטי שהוביל למצב הזה... אין בעברי שום אירוע מהסוג שאתה מרמז עליו. כלום".

חוקר: "15 שנה אתה מוריד סרטים וקובצי פדופיליה. איך אתה יכול לשכנע אותי שזה לא משפיע, שזה לא מגרה, שאין פנטזיות. אתה עובד עם ילדים, אתה נוגע בילדים, אתה בודק אותם".

א': "זה שאנשים רואים במחשב סרט על אונס זה לא אומר שהם הולכים לאנוס מחר... יש עולם של סרטים ויש עולם דמיוני של מחשבות. אם כל בן-אדם שהיה חושב על רצח היה מבצע רצח לא היה מקום בבתי הכלא... יש הבדל גדול מאוד בין העולם הווירטואלי שאני טעיתי בו לבין העולם המציאותי שאני מעולם מעולם לא טעיתי ולא אטעה בו".

האנונימיזציה מתעתעת

כפי שאפשר להתרשם, חזר א' בחקירתו פעם אחר פעם על הטיעון בדבר ההפרדה בין עולם הפנטזיה למציאות. אלא שצריכת חומרי פדופיליה קשים, גם כשייעודה הוא סיפוק פנטזיות ותו לא, יש בה כדי להעלות שאלות כבדות משקל. צרכני פורנוגרפיה פדופילית הם החוליה האחרונה בשרשרת, שתחילתה בתעשייה אלימה ואכזרית. הבסיסים שלה פועלים ברובם במדינות מזרח אירופה (וחלקם האחר בארצות הברית, דרום אמריקה וסין), ועומדות מאחוריהם רשתות פשיעה בינלאומיות שלא בוחלות באלימות קשה נגד ילדים, חטיפה, סימום, אונס ולעתים אף רצח. תעשייה זו מגלגלת 3-5 מיליארד דולר בשנה.

"החומרים האלו מיוצרים במקומות שבהם שלטון החוק רופף", אומר ד"ר נמרוד קוזלובסקי, מומחה משפטי של תחום האינטרנט מאוניברסיטת תל אביב. "בשנים האחרונות התגלה כי אחד המאפיינים בתעשייה הזאת הוא ניצול של אותם ילדים ליצירתם של כמה שיותר תכנים. בארצות הברית ניסו בעבר לאתר ילדה שנוצלה בפרסום כזה וגילו שהיא מופיעה ביותר מ-2,000 סרטים. הניצול של הילדים הללו הוא לא ניצול אקראי, אלא ניצול קשה, חמור, עד הסוף".

בשנים האחרונות שינה האינטרנט את חוקי המשחק והפך את החומרים האסורים לזמינים במיוחד. השיטה שבה א' צרך את חומרי הפדופיליה שנמצאו במחשבו היא, לדברי קוזלובסקי, הרווחת ביותר בעולם. "מדובר בשיטה של תוכנות שיתוף קבצים שבהן התנאי להשתתפות הוא אישור מראש של המשתמש. זה יוצר פול של נכנסים, שיש לך עליהם שליטה, וזאת כדי למנוע מצב של כניסת רשויות אכיפת החוק וזיהוי המשתמשים. התוכנות גם מקפידות לעשות אנונימיזציה של המשתמש".

החוק במדינת ישראל מפריד אמנם בין עבירה של החזקת חומרים פדופיליים (שדינה עד שנת מאסר) לבין עבירת פרסום חומרים כאלה (עד חמש שנים), אך הוא אינו אוסר את עצם הצפייה בהם. "יש ביקורת על החוק", אומר קוזלובסקי, "משום שלפני תקופת האינטרנט, כל מי שהחזיק בחומרים כאלה עבר עבירת החזקה. היום, בעידן האינטרנט, אני יכול לצפות בחומרים האלה באיזשהו אתר מבלי לעבור על עבירת ההחזקה, על אף שמהותית אין הבדל בין המקרים". עוד מציין קוזלובסקי כי למרות שבשנים האחרונות עלה באופן משמעותי מספר כתבי האישום בגין החזקת חומרי תועבה שבהם משתתפים קטינים, רף הענישה בישראל עדיין נחשב נמוך ביחס לעולם. בארצות הברית, לשם המחשה, מאסר בגין עבירת החזקה יכול להגיע עד עשר שנים בפועל.

קרימינולוגים מחלקים את התמונות או הסרטים הכוללים פדופיליה, לקטגוריות שונות בחומרתן. "ישנה קטגוריית העירום - חומרים שלא כוללים פעילות מינית", מסבירה ד"ר יעל אודיסיס, קרימינולוגית קלינית מאוניברסיטת בר אילן. "בקטגוריה הזאת אנחנו מוצאים אנשים שאוספים תמונות של ילדים - לרוב בבגדי ים או בבגדים תחתונים - כשמאחורי ההקשר שבו התפרסמו לא עמדה שום כוונה מינית. לעתים אלו אפילו תמונות שהופיעו בפרסומות. היה לנו פדופיל קשה בכלא שאסף תמונות של ילדים עם חיתולים מתוך פרסומות של טיטולים משום שזה עורר אותו מינית. הקטגוריה הבאה כוללת איסוף תמונות של ילדים בתנוחות בעירום מלא - בין השאר, כאלה המציגות תנוחות ארוטיות של ילדים. הקטגוריה הבאה עוסקת בפעילות מינית בין ילדים - מגע או אוננות. והקטגוריות החמורות מדברות על תמונות של פעילות מינית ללא חדירה בין מבוגר לילד, ואחריה פעילות מינית הכוללת חדירה בין מבוגר לילד. הקטגוריה האחרונה היא של סדיזם. יש גם את זה".

האם ישנם נתונים על המתאם בין האנשים שצופים בתמונות ובסרטים כאלה, לבין כאלו שמבצעים עבירות מין?

"מחקרים שונים מראים דברים שונים. רוב המחקרים מראים שכשליש מהצופים בפורנוגרפיה פדופילית חתרו למגע עם ילדים. מהניסיון הקליני אנחנו רואים שאנשים שביצעו עבירות ופגעו בילדים, לאורך השנים נהגו לצפות בחומרים פורנוגרפיים פדופיליים. אבל לא כל מי שצופה בסופו של דבר פוגע בפועל בילדים. הוא כן פוגע בילדים מעצם זה שהוא חלק מהתעשייה".

***

ועדת משרד הבריאות שבחנה את שאלת המשך העסקתו של א' ניסתה למצוא את האיזון בין החשדות המיוחסים לו לבין עברו והישגיו המקצועיים. את המלצתה סיכמה במילים הבאות: "המעשים המיוחסים לו בכתב האישום מעלים חשש לשלומם של הילדים הבאים אליו לטיפול... מאידך גיסא... נדרש לתת את הדעת לכך, שאף הגבלת תחומי עיסוקו של הרופא, גם אם לתקופה מוגבלת, יש בה כדי לפגוע בזכויות היסוד שלו, בכבודו, בשמו הטוב". המלצת הוועדה כאמור היתה לאפשר לו להמשיך לעבוד בששת החודשים הקרובים תחת החובה להימצא בחדר עם הורה של המטופל או אחות מהסגל הרפואי.

לפני שבועיים רשם א' הישג נוסף מבחינתו, כשבעזרת עורך דינו, שרון נהרי, נאסר שמו לפרסום לעת עתה. כעת פניו נשואות לדיון ההוכחות שייערך, בעוד קרוב לשנה (אז גם ייערך הדיון בחידוש צו איסור הפרסום). לחוקריו סיפר שהוא מוכן ללכת לטיפול ולהוציא את המחשב מביתו. "אני מקווה", אמר השבוע באופטימיות זהירה, "שזה ייגמר על הצד הטוב ביותר".*

גם בתחום הפיננסים

לפני שלוש שנים סער המגזר הפיננסי לאחר שירון פולק, מנהל בכיר בשורותיו, הורשע בעבירת החזקה של פרסומי תועבה, ביניהם חומרים פדופיליים של קטינות. פולק כיהן בשורת תפקידים בכירים והוא זכור בעיקר כמנכ"ל חברת "נס טכנולוגיות". בנובמבר 2007 הורשע על פי הודאתו בהחזקת חומרי התועבה, זאת לאחר שבביתו נתפסו מאות תמונות וסרטונים בעלי תוכן פונוגרפי בהשתתפות קטינות.

בית משפט השלום בכפר סבא הרשיע את פולק וגזר עליו שמונה חודשים מאסר על תנאי. "ההרשעה במקרה הנ"ל מעבירה מסר חשוב של הוקעה חברתית וסלידה מן המעשים", כתב השופט חנוך פדר בהכרעת הדין. "האינטרס הציבורי אינו יכול לסבול הימנעות מהרשעה". השופט הוסיף בנימוקיו כי אין מדובר במעידה חד פעמית, אלא בעבירה שהתפרשה על פני תקופה ארוכה.

פולק עירער למחוזי וביקש לבטל את ההרשעה. הוא טען שפוטר מכל תפקידיו בתחום ניהול קרנות ההון, והקריירה שבנה במו ידיו ירדה לטמיון (קרן ג'נסיס פרטנרס, שבה היה שותף ודירקטור, הדיחה אותו שעות אחדות לאחר הרשעתו). ואולם, שופטי המחוזי אברהם טל, זכריה כספי ובנימין ארנון הותירו את ההרשעה על כנה, וקבעו כי "חברה בת תרבות ששמה נר לרגליה את ההגנה על קטינים מפני מעשים קשים כאלה, צריכה להוקיע את אותם מעשים".

פירוש רחב מדי של החוק?

פרקליטו של א', עו"ד שרון נהרי, מופתע מההחלטה להאשים את מרשו בפרסום חומר התועבה. "הוא לא הפיץ דבר, לא בצ'אטים, לא במיילים. לבוא ולהאשים אותו בכך שבעצם השארת המחשב דלוק הוא עלול לגרום לאחרים בתוכנת השיתוף להוריד ממחשבו את אותם תכנים פונוגרפיים, זה רחוק מאוד מכוונת המחוקק העומדת מאחורי ההגדרה 'פרסום חומרי תועבה'". לטענת נהרי נגרם נזק רב לשמו הטוב של הרופא. "אמנם כולם שווים בפני החוק", הוא אומר, "אך הנזק שנגרם עד כה לרופא, מעצם הגשת כתב האישום, גם בעבירות שאינן מוצדקות, אינו מאזן בין האינטרס הציבורי לדברי המחוקק".



איור: אבי עופר


ד'ר א', בדיון בבית המשפט בעניינו. לא היה שום סימן או רמז



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו