בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המדד | בנימין (פואד) בן אליעזר

נולד ב-12.2.1936 בבצרה שבעיראק

תגובות

מפלגת העבודה היא פואד. אהוד ברק פירק אותה, אבל פואד איפשר את אהוד ברק. פואד הוא הציר שבעזרתו עולים ויורדים מנהיגי מפלגת העבודה בשנים האחרונות: הוא שמאשר אותם, הוא שמבטל אותם. בפואד מתקיימים קווי המתאר החבויים של מפלגת העבודה ולכן כדי להבין איך הפכה מפלגה מפוארת לרשת דייגים, צריך לשאול: מה זה פואד.

פואד הוא כאמור ציר: יכולתו העיקרית היא להעביר מושאים ממקום אחד למקום אחר. ברגע שהוא מזהה מושא בעל כוח פוטנציאלי, הוא מציע את כישוריו כציר, כמנוף, ומבטיח שיעביר אותו מעל מכשולים אפשריים בדרך לחוף מבטחים. במונחים פוליטיים זה נשמע כך: ברגע שהוא מזהה מועמד חזק הוא חובר אליו ומבטיח לו נאמנות ושלטון.

אצל פואד התפתחו באופן יוצא מן הכלל שני חושים מרכזיים: חוש הריח וחוש המישוש. חוש הריח מאפשר לפואד להריח כל מהלך פוליטי, כל קומבינה אפשרית, ממרחק גדול יחסית. בעניין זה יש להזכיר: אדם מזהה טוב יותר ריחות שמוכרים לו, בעיקר את ריח הגוף שלו.

באשר לחוש המישוש: פואד נוגע ומחבק פעילים פוליטיים באותה אדיקות שהוא אוכל ארוחת צהריים. היכולת הזאת הקנתה לו את התואר "חיית שטח". "חיית שטח" זה לרוב כינוי לאדם שמסוגל להביא לקלפי הרבה אנשים שהפקידו את מחשבתם העצמאית אצל מנוף. בתמורה הם זוכים לחיבוק וקריצה: חיבוק בשביל החום, קריצה בשביל הג'וב שאולי יגיע.

על פי כל התיאורים, ביום שני בבוקר פואד היה בדרכו לתל חי. באום אל-פחם צילצל הטלפון, ברק היה על הקו, אמר לו שהוא פורש ממפלגת העבודה. פואד עשה מיד פרסה ונסע לירושלים. מאוחר יותר באותו שבוע נשאל פואד שוב ושוב: איך לא הבחנת בתרגיל? מה קרה לחוש הריח המפורסם? לאן הוא נעלם? פואד לא ידע מה לענות. גם הוא הבין היטב: ללא חוש ריח, אין פואד.

פואד הפך לאיש החזק של מפלגת העבודה מפני שמפלגת העבודה התפרקה ממהויות, מתפיסות עולם, מאידיאולוגיות, והתמכרה למנופים, לצירים, ל"חיות שטח". ברגע שהשכל פסק מלעבוד, הרגליים והידיים קיבלו כוח לא פרופורציונלי. אדם שמבחינה מדינית/חברתית/כלכלית לא מייצג שום דבר, הפך לממליך המלכים של גוף שמהותו היא ייצוג אידיאולוגי. זוהי צורתה העקרונית של שקיעת מפלגת העבודה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו