בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ילדים כשימוש חורג

הורים רבים השולחים את ילדיהם לגן פרטי אינם מודעים לכך שהגננת היא למעשה עבריינית בעל כורחה - כי רוב המבנים אינם מותרים לשימוש כגני ילדים. גם חוק מוצע להגברת הפיקוח על גני הילדים הפרטיים, אינו מקל על האחראים לשלומם של 100 אלף פעוטות בישראל

תגובות

גננת צעירה מעוניינת לפתוח גן פרטי בעיר חיפה. היא מבקשת לדבוק בכל הנהלים המתאימים ולברר מראש מה בדיוק עליה לעשות, על פי החוק - אך נתקלת, לרוב, בחומות של ביורוקרטיה. כך, למשל, בעיריית חיפה, שאתה התנהלו השיחות הבאות:

"בוקר טוב, אגף החינוך? אני גננת שמעוניינת לפתוח גן פרטי".

אגף החינוך: "תפני אל המפקחת הילה גלנץ ממשרד החינוך. אבל לא בטוח שהיא תענה לך היום, אז תפני בחזרה לעיריית חיפה".

מזכירות העירייה: "פני לשפרה, מנהלת מחלקת גני הילדים בעירייה".

מחלקת גני הילדים: "שפרה לא כאן. את צריכה קודם לקבל רישיון עסק. תפני למינהל רישוי עסקים".

מינהל הרישוי: "גן ילדים אינו טעון רישוי".

"אז אם מצאתי מבנה מתאים, אני יכולה להתחיל להפעיל את הגן?"

מינהל הרישוי: "לא. במקרה כזה את צריכה את אגף הפיקוח על הבנייה, מבחינת בטיחות".

אגף הפיקוח על הבנייה: "יש לך כתובת של מבנה הגן?"

"עדיין לא. זו שאלה עקרונית לגבי התהליך".

אגף הפיקוח: "זה עובד הפוך. קודם תמצאי כתובת ואז נפנה אותך למפקח הרישוי, שיגיע ויבדוק אם לא חל שום צו או משהו לא חוקי".

"זהו? ואז אקבל אישור?"

אגף הפיקוח: "לא, אז רק תתחילי את התהליך לקבלת אישור. את תצטרכי גם לקבל רישוי עסק".

"אבל עכשיו נאמר לי באגף הרישוי שפתיחת גן ילדים לא טעונה רישוי עסקים".

אגף הפיקוח: "באמת? כמה ילדים יהיו לך בגן? עד עשרה ילדים - את לא צריכה אישור" (קול ברקע: "לא נכון, אל תטעי!").

"ידוע לי שאם אני הופכת דירה לגן ילדים, אני צריכה להשיג היתר לשימוש חורג. אני יכולה לדבר בבקשה עם המפקח? זה חשוב לי כדי למצוא את המבנה המתאים".

אגף הפיקוח: "לא. המפקח יגיע רק אחרי שתהיה לך כתובת של הגן".

"ויש לכם בינתיים נהלים כתובים, שאוכל להיעזר בהם?"

אגף הפיקוח: "לא. אין דבר כזה".

הבחירה בעיריית חיפה נעשתה באקראי; בשיחות טלפון עם עיריות אחרות נשמעו תשובות דומות. אף כי יש עיריות ידידותיות ויעילות יותר, כמו זו של מודיעין, אחרות פועלות מתוך סרבול וללא יד ממשלתית מכוונת, והגננות חדורות המוטיבציה, שאיש בסמינר לא לימד אותן להתמודד עם הביורוקרטיה, הופכות פעמים רבות לעברייניות בעל כורחן.

מעיריית חיפה נמסר, בתגובה, כי "גני ילדים אינם טעונים רישיון עסק", וכי "הגוף היחיד המוסמך להשיב לתושבים בעיריית חיפה הוא האגף לשירותי קהל ופניות ציבור, המספק מענה בתוך ארבעה ימי עבודה".

צו נגד הגננת

ברוב היישובים בישראל, משרד החינוך מתקצב את הלימודים רק מגיל חמש. רק ביישובים מעטים חל צו חינוך חובה מגיל שלוש. כך מועברת האחריות על חינוך ילדים עד גיל חמש, לרשויות המקומיות ולעיריות. מעונות היום של נעמ"ת, ויצ"ו, אמונה ודומיהם, המסובסדים על ידי משרד התמ"ת, מיועדים לגילאי 0-3, אך מסוגלים לתת מענה רק לכ-25% מאוכלוסיית הילדים בגילים אלה. כך נאלצים הורים לתינוקות ופעוטות עד גיל 3-4 לפנות לאחד מ-6,000 הגנים הפרטיים בישראל - ששוהים בהם מדי יום, לפי נתוני משרד התמ"ת, כמאה אלף ילדים.

ארגוני הגנים הפרטיים טוענים שהמדינה מכבידה על פעילותם בכך שאינה מגדירה בחוק מבנים היכולים לשמש גני ילדים. מיטל להבי, סגנית ראש העיר תל אביב והממונה בעירייה על הגיל הרך, אומרת כי "כמעט כל גן ילדים פרטי מהווה שימוש חורג בתב"ע (תוכנית בינוי עיר), וחייב בהיתר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה". אבל הדרך להוצאת ההיתר, אם היא מצויה בכלל, רצופה מכשולים.

"גננת שוכרת מבנה שישמש גן, ובמקביל מבקשת היתר לשימוש חורג במבנה. כדי לעמוד בהוצאות חודשיות של אלפי שקלים בעד השכירות והארנונה, היא חייבת לפתוח את הגן מיד", מסבירה להבי, שקיבלה עליה את ניהול המאבק למען הגננות. "מאחר שהוצאת היתר לשימוש חורג נמשכת כשנה, יוצא שפתחה את הגן ללא היתר, ולפני שקיבלה רישיון ממשרד התמ"ת או החינוך שאמורים לפקח. מרגע זה ואילך, היא עוברת עבירה פלילית. במסגרת ההליך הפלילי מוצא לגן צו סגירה והגננת עומדת לדין".

לדברי להבי, "ההליך הפלילי ממשיך להתנהל לצד התהליך המסורבל לקידום ההיתר לשימוש חורג, הכולל פרסום והתנגדויות ומתן היתרים של כיבוי אש, אגף התנועה, פיקוד העורף, משרד הבריאות ואיכות הסביבה. העלות של התאמת הגן לדרישות הגופים האלה יכולה להגיע למאות אלפי שקלים, בנוסף לשכר עורך הדין בהליך הפלילי. בדרך כלל, מגיע גזר הדין לפני שהושג ההיתר, והתוצאה היא צו סגירה לגן. אבל הגננת לא יכולה לסגור באמצע השנה, כי אז ההורים יתבעו אותה על הפרת חוזה. לבסוף, בשל חשש ממאסר בגין ביזוי צו שיפוטי, היא מתייאשת וסוגרת.

"לא ייתכן שהגננות הן כביכול פושעות והילדים בגנים הם ?שימוש חורג'. במקום לייצר לפעוטות מערכות בטוחות ומפוקחות הפכנו את הגננות הפרטיות לעברייניות ואנו רודפים אותן כאחרון הפושעים", טוענת להבי בלהט. "רוב ההורים לא מודעים כלל למה שעוברת הגננת. האינטרס של הגננות הוא לשמור על שתיקה, אחרת הן יצטרכו לסגור את הגן או לשלם קנסות כבדים. נגד חלקן אפילו הוצאו צווי מעצר". גם אם בסוף דרך הייסורים יתקבל היתר, הרי שהוא יינתן לעשר שנים לכל היותר.

גנים בסתר

אחד הגננים שנתבעו על ידי העירייה, הוא ברוך מימון, המפעיל ארבעה גנים בתל אביב. "רוצים לפקח, וזה מצוין", הוא אומר, "אבל איך יפקחו אם אי אפשר בכלל לפתוח גן? בניגוד לעיריות ידידותיות, כמו רעננה, שמבינות את הבעיה, בתל אביב שולחים פקחים ומיד מוציאים כתבי אישום", הוא אומר. "הגננות פשוט לא יודעות לאן הן נכנסות, והעירייה עושה עלינו קופה. לדעתי, ל-90% מהגנים בעיר אין היתרים ורבים מהם עובדים בסתר, אבל זה עניין של זמן עד שיתפסו אותם".

מעיריית תל אביב נמסר בתגובה ש"יש חשיבות רבה להוצאת ההיתר לשימוש חורג, כי במסגרתו נבדקת התאמת הנכס לשימוש המבוקש, לרבות סידורי בטיחות לילדים וההשפעה על התנועה באזור. כדי להקל על מפעילי הגנים בהליך הוצאת ההיתר ולעודד אותם ליזום פנייה לעירייה לצורך הוצאתו, ניסחה העירייה מסמך מדיניות המפרט מתי תינתן ארכה להוצאתו, שבמהלכה לא יוגש כתב אישום בגין שימוש חורג". "הארץ" ביקש לראות את המסמך. התשובה היתה שהמסמך הוא פנימי בלבד.

שולמית ביסמינובסקי, יו"ר ארגון גני הילדים הפרטיים, מספרת על בעיה דומה גם בבאר שבע. ס', גננת ותיקה בעיר המעדיפה להתראיין בעילום שם, מחשש לתגובת העירייה, אמרה: "אני נמצאת כבר שנה בבקשה לשימוש חורג. מחייבים אותי בארנונה, מים וחשמל של עסק, אף שגן ילדים אינו מוגדר עסק. על ההיתר אני צריכה לשלם 40 אלף שקל במזומן, ועוד 20 אלף שקל כדי להתאים את הגן לדרישות. לחמש הבנות שעובדות אתי אני משלמת 6,000 שקל ברוטו, לא כולל מע"מ, מס הכנסה וביטוח לאומי. בחשבון פשוט, אם יקשו עלינו עוד יותר, אצטרך לסגור את הגן. ונניח שגננת אחרת תצליח לעמוד בלחץ, זה יעלה להורים בתוספת של 30% בחודש".

מעיריית באר שבע נמסר בתגובה כי "בפגישה שהיתה לגב' ביסמינובסקי עם נציגי העירייה סוכם כי יוקם צוות משותף של העיריה ונציגות ארגון גני הילדים הפרטיים כדי לבחון ולגבש נוהלי עבודה, ובמידת הצורך, למצוא פתרונות לבעיות שיתגלו".

ממשרד הפנים נמסר כי "בהתאם לחוק התכנון והבנייה, כל רשות יכולה לקבוע כמה שימושי קרקע כך שתתאפשר הפעלת גנים פרטיים. הנושא נמצא בסמכות הרשות המקומית".

הרפורמה

בעיה נוספת טמונה בהעדר הגדרה מוסכמת בחוק למשפחתון או גן ילדים. לפי משרד התמ"ת, גן ילדים מוגדר מקום ששוהים בו שבעה ילדים ויותר עד גיל שלוש; ולפי משרד החינוך, מוסד חינוך מוגדר ככולל יותר מעשרה ילדים מעל גיל שלוש. לפי הנחיות משרד התמ"ת, עד חמישה ילדים זהו משפחתון, ומכאן נובעת ההנחה שמעבר לכך המסגרת מחייבת היתר לשימוש חורג ורישיון ממשרד התמ"ת.

הצעת חוק ממשלתית חדשה, "חוק הפיקוח על מעונות/מסגרות יום לפעוטות", מנסה להסדיר את הנושא, אך מסעירה את הרוחות בענף. ההצעה, שיזם יו"ר הוועדה לזכויות הילד, ח"כ זבולון אורלב (הבית היהודי), מבקשת לקבוע, לראשונה בחקיקה, הסדר לרישוי ופיקוח מעונות ששוהים בהם לפחות שבעה פעוטות בני פחות משלוש שנים. על פי הצעת החוק, הקריטריונים הבטיחותיים, הפיסיים והסביבתיים להפעלת גן ילדים ייקבעו על ידי שר התמ"ת, ומי שיחרוג מהם דינו שנת מאסר. פקחי משרד התמ"ת יוכלו להטיל על המפעילים שגניהם יימצאו לא תקינים קנסות בגובה עשרות אלפי שקלים ולשלול את רישיון הגן.

לטענת ארגוני גני הילדים והגננים, תנאי החוק דרקוניים ובלתי הגיוניים, והמשמעויות הכלכליות הנגזרות מההצעה ימוטטו את ענף גני הילדים הפרטיים. הנטל הכלכלי ייפול על ההורים, שלא יוכלו לעמוד בתשלומים החודשיים הגבוהים (לפי ביסמינובסקי, כאלף שקל נוספים בחודש) וייאלצו להישאר בבית לטפל בילדיהם.

השלכה נוספת של החוק היא, שהמשפחתונים יישארו ללא פיקוח, כי שוהים בהם פחות משבעה ילדים. "זו שערורייה", אומרת ביסמינובסקי. "אלפי משפחתונים יוצאו אל מחוץ לחוק ולפיקוח. חמישה ילדים יושבים עם מטפלת אחת בין ארבעה קירות בדירה, ואף אחד לא יכול לדעת מה קורה שם. הלא בגנים הגדולים ממילא יש עוד זוגות עיניים מפקחות. אנחנו תומכים מאוד בפיקוח, ומתנגדים למשפחתונים שנפתחים בתנאים לא תנאים, אבל הפיקוח צריך להיות מידתי וסביר".

אורלב, שמקיים בימים אלה ישיבות מרתוניות כדי להעביר את הצעת החוק עד סוף מושב החורף, מסביר שהצעתו עברה שינוי כי הפכה מפרטית לממשלתית. הוא מסכים עם חלק מהטענות: "גם אני לא חושב שנכון להחיל את החוק רק משבעה ילדים. חמישה ילדים הוא המספר הנכון. הטענות כלפי הענישה צודקות. העונשים מוגזמים ולא פרופורציונליים. כשנגיע לדון בפרק הענישה, נשווה למקובל במשרד החינוך".

על הטענות שהענף יתמוטט וההורים ייאלצו להישאר בבית, הוא אומר: "אלה טענות דמוניות של בעלי עניין שמנהלים קמפיין, כי טוב להם בהפקרות הנוכחית והם לא רוצים פיקוח וסנקציות, ובעיקר רוצים להכשיל את החוק. נקודת המוצא בעבר היתה טובת האם, כיום נקודת המבט שלי היא קודם כל טובת הילד, כי את הטעויות שעושים בגיל הזה אי-אפשר לתקן. החוק הזה יעשה מהפיכה".

קשה לומר שהדברים מרגיעים את העוסקים במקצוע. לפני כשבועיים התקיים כנס חירום ארצי, שנכחו בו יותר מ-400 גננים וגננות. כשאחת הנואמות סיפרה שתיתכן שנת מאסר על חריגות שונות בגני הילדים, לחשה אחת הגננות בקהל: "ניפגש כולנו בנוה תרצה". *

מי המפקח?

אחד הפרדוקסים בהצעת החוק החדשה לפיקוח על מסגרות לפעוטות הוא שמשרד התמ"ת ימשיך לפקח על פעוטות עד גיל שלוש, ומשרד החינוך ייטול את הפיקוד מגיל זה והלאה. מאחר שברוב הגנים הפרטיים שוהים פעוטות בגילים שנתיים עד ארבע, הגנים יהיו נתונים למעשה בפיקוח כפול ובשל כך אולי גם להוראות סותרות. "אני מעריכה את עבודת התמ"ת, אני רק לא חושבת שהתמ"ת צריך להחזיק באגף מעונות היום - זה תפקידו של משרד החינוך", אומרת סגנית ראש העיר תל אביב, מיטל להבי, ומציעה רצף חינוכי באחריות משרד החינוך, מהרגע שבו נולד תינוק.

במשרד החינוך טוענים שהעברת הפיקוח למשרד מותנה בתקינה ובתקצוב, ואילו ממשרד התמ"ת נמסר ש"המשרד פיתח תוכניות להכשרת הצוות במעונות עד גיל שלוש".

יוזם הצעת החוק ויו"ר הוועדה לזכויות הילד, ח"כ זבולון אורלב, מסכים: "אין ספק שמתבקש רצף חינוכי מגיל אפס, באחריות משרד החינוך. אבל קשה לי להאמין שזה יקרה. בפועל לא יהיה כפל פיקוחי, כי צוות של שלושה משרדי ממשלה (תמ"ת, חינוך ורווחה) מכין הצעה שיהיה בה גורם פיקוח אחד בלבד".



גן בנס ציונה. להבי: רוב ההורים לא מודעים למה שעוברת הגננת



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו