בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ג'יימס בייקר, האופה

20 שנה אחרי שהושיב לראשונה ישראלים ופלסטינים אלה מול אלה, שר החוץ האמריקאי לשעבר ג'יימס בייקר מסביר ל"הארץ", מדוע התהליך המדיני בו החל עדיין תקוע

תגובות

הגילויים של רשת "אל ג'זירה" על תהליך השלום המקרטע בין ישראל לפלסטינים לא הפילו בוודאי את ג'יימס בייקר מכיסאו, במרכז בייקר למדיניות ציבורית באוניברסיטת רייס ביוסטון. בייקר, בן 81, שהיה בראשית שנות ה-90 שר החוץ בממשל בוש האב, ולפני כן ראש סגל הבית הלבן ושר האוצר בממשל רייגן, מאמין שגישה נוקשה כלפי החמאס וגישה סלחנית כלפי ההתנחלויות היא מתכון בטוח לכישלון. באוקטובר 1991 גרר בייקר את הקואליציה הבינלאומית והאזורית שהתגבשה במלחמה נגד עיראק לוועידת השלום במדריד. אז קראו לזה "חלון הזדמנויות".

הוא אילץ את המנהיג הימני ביותר שהיה עד אז בישראל, יצחק שמיר, להעמיד פנים שאינו יודע שהוא יושב עם נציגי יאסר ערפאת. כעבור שנה, לימד בייקר את הישראלים שאי אפשר להתנחל בשטחים, לקיים מו"מ על יציאה מהם וגם לקבל שי לחג מהדוד מאמריקה. בעיצומה של מערכת הבחירות, כשבוש התמודד מול ביל קלינטון על תקופת כהונה שנייה, פירסם "ניו יורק טיימס" ציטוט מביך מפי בייקר בדיון פנימי. במענה לאזהרה של אחד מאנשי מטה הבחירות, שמשבר ההתנחלויות ירגיז את הבוחרים היהודים, בייקר סינן "Fuck the Jews (שיזדיינו היהודים)", משום ש"ממילא הם לא מצביעים בשבילנו (הרפובליקאים)".

בייקר לא נגמל מעסקי המזרח התיכון. במלאת 20 שנה לוועידת מדריד יוזם המרכז שלו "פגישת מחזור", בהשתתפות נציגים ממדינות ערב, ישראל ומדינות אחרות שבאו לוועידה. לפני שנה הציג המרכז שלוש אפשרויות לחילופי שטחים בין ישראל לפלסטינים, פרי עבודתם של מומחים משני הצדדים. בראיון טלפוני מיוחד ל"הארץ", ערב פרסום מסמכי אל ג'זירה, הצביע בייקר על נקודות התורפה במדיניות המזרח התיכון של הנשיאים האמריקאים שבאו אחרי תקופתו, והציע מדריך קצר לפתרון הסכסוך.

דיברת אז על "חלון הזדמנויות" לשלום בין ישראל לשכנותיה. מה השתבש?

"לאחר מלחמת המפרץ הצלחנו לחולל מהפך במדיניות הערבית ושיכנענו את מנהיגי מדינות ערב, בהם נשיא סוריה חאפז אל-אסד, לשבת פנים אל פנים עם ישראל. לצערי הרב, איבדנו את ידידי, לוחם השלום יצחק רבין, ולממשלת ישראל הנוכחית חסר הדחף החיוני לשלום שהיה לכם בתקופתו. היו לי תקוות רבות מנתניהו. חשבתי שהוא רוצה להיראות כראש הממשלה שהביא שלום לעמו. לא כך קרה.

"גורם נוסף לשיבוש החזון, עם הצניעות המתבקשת, הוא שהובסנו בבחירות ולא זכינו לקדנציה נוספת. נכון שהנשיא קלינטון עשה מאמצים אדירים והתקרב מאוד לשלום, אבל הוא החל לפעול ברצינות בשלב מאוחר בכהונה השנייה שלו. ממשל אובמה נכנס לפעולה בשלב מוקדם, אבל לא מצליח להתגבר על כמה בעיות".

כיצד אפשר למנוע את הפיכתנו למדינת אפרטהייד, כפי שאמרת פעם?

"חייבים לעשות זאת. אם לא תצליחו להיפרד מהפלסטינים, לא תוכלו לשמור על אופיה היהודי והדמוקרטי של המדינה. אני חרד לעתידה של ישראל. אתם לא מדינת אפרטהייד, אבל אם תמשיכו בכיבוש, בשלב כלשהו יהיה רוב ערבי אדיר, ואם לא תעניקו להם זכויות מלאות, השאלה הזאת בהחלט תתעורר.

"אני יכול להציע חמישה עקרונות לפתרון הסכסוך: ראשית, ישראל לא תוכל ליהנות לעולם מביטחון כל עוד היא מחזיקה בשטחים הכבושים, והפלסטינים לא ישיגו את חלומם לחיות בשלום במדינתם כל עוד לישראל אין ביטחון. הבסיס היחיד להסדר בין הצדדים הוא שטחים תמורת שלום.

"שנית, אין פתרון צבאי לסכסוך הזה. שום צד לא יוכל לנצח בעימות באמצעות שליטה על הצד השני. שלישית, אסור להפסיק את התהליך המדיני. רביעית, יש לטפל בקיצונים ערבים, שאינם מסכימים שיש לישראל זכות להתקיים, ובקיצונים ישראלים שרוצים להמשיך להחזיק בשטחים. שני אלה הם מכשול עיקרי לשלום. חמישית, הודות ליחסים המיוחדים שלה עם ישראל, ארה"ב היא הגורם היחיד שיכול להיות מתווך הוגן".

אתה סבור שארה"ב צריכה לדבר עם החמאס?

"בהחלט. אני לא מאמין שצריך לקיים מו"מ עם טרוריסטים, אבל כדי להשיג שלום אתה לא צריך לדבר עם ידידים. ישראל וארה"ב סירבו ב-1991 לדבר עם אש"ף, שנחשב אז ארגון טרור. פתחנו בשיחות עם אישים מהשטחים שהיו יכולים לדבר בשם העם הפלסטיני. בוש הבן עשה טעות ענקית כשתבע לקיים בחירות ברשות הפלסטינית, בשעה שגם ישראל וגם הפלסטינים התנגדו לכך. אחר כך, כשהחמאס נבחר בדרך דמוקרטית, אמרנו שלא נדבר אתו. איך אתה יכול לצפות להגיע לשלום כשחצי מהצד הפלסטיני אינו נוכח ליד השולחן?"

אתה שותף לביקורת שאובמה ביזבז זמן על הקפאת הבנייה בהתנחלויות ויצא בידיים ריקות?

"השרה (הילרי) קלינטון והנשיא אובמה עשו את הדבר הנכון כשאמרו ?לא התנחלויות, לא גידול טבעי, לא הרחבה, לא כלום'. אבל אם אתה נוקט עמדה נחושה, אסור לך להיכנע. אינך יכול לשנות את עמדותיך ולהתרחק מהן, כפי שממשל אובמה עשה. זה נראה כחולשה מדינית ומקשה עליך להתקדם. אנחנו אמרנו לשמיר דבר פשוט: ?אתם רוצים שניתן לכם ערבויות להלוואות בסך עשרה מיליארד דולר? אנחנו מבקשים שתתנו אמון מסוים במדיניות האמריקאית העקבית, שההתנחלויות מהוות מכשול לשלום. אם אינכם יכולים לתת בנו את האמון הזה, לא ניתן לכם את הכסף.

"שמיר אמר: ?לא משנה. נלך לקונגרס ונקבל ממנו את הכסף'. אמרנו לו: ?אנחנו לא בטוחים שתצליחו, אבל נתראה בגבעת הקפיטול". ניצחנו בקונגרס והם לא קיבלו את הכסף. ממשלים משתדלים להימנע מנקיטת עמדה דומה בסוגיה הזאת, כי היא נוגעת בפוליטיקה פנים אמריקאית. לכן, אני מניח שגם אם אובמה יחליט ללכת בעקבותינו בנושא הקפאת ההתנחלויות, הוא ידחה זאת לתקופת הכהונה השנייה שלו. חשוב להדגיש שמניעת הערבויות בגלל הסירוב להקפיא את ההתנחלויות לא היתה סנקציה, כי לא פגענו בסיוע השנתי השוטף לישראל".

אתה סבור שהחמצנו הזדמנות להגיע להסדר עם סוריה?

"שתי ממשלות ישראליות היו קרובות מאוד לכך, כולל הסכמה מפורטת ביחס להסדרי ביטחון. הנושא הסורי הרבה יותר קל בעיני לפתרון מהבעיה הפלסטינית. אין לכם שם מתנחלים רבים כל כך ורבים מהם, לפחות בזמני, היו אנשי מפלגת העבודה. הבסיס להסדר הוא החלפת הגולן בשלום בטוח, עם דגש על המלה ?בטוח'. כשהייתי שר החוץ הצעתי שארה"ב תעמוד בראש כוח רב-לאומי שיוצב ברמת הגולן ויכלול חיילים אמריקאים".

מה דעתך על הטענה שהחולשה שארה"ב מקרינה, בין השאר לנוכח כישלונה בזירה המזרח תיכונית, מגבירה את הסכנה לחיי חיילים אמריקאים?

"אני לא מסכים עם הטענה שארה"ב נחלשת. מדינות אחרות, כמו סין, ברזיל והודו, מתקרבות אלינו, כי הן מאמצות את המודל שלנו ביחס לדמוקרטיה ושוק חופשי. היחסים שלנו עם ישראל הם לא הגורם לכך שיש טרוריסטים ערבים. עם זאת, כישלון בהשגת הסדר לסכסוך הישראלי-ערבי הוא כלי גיוס משמעותי לטרור. אין פתרון צבאי לבעיית הגרעין האיראני. קשה לתאר במלים את ההשלכות של פעולה צבאית נגד איראן. זה לא דומה בכלל להתקפה על הכור העיראקי ב-1981. *



בייקר



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו