בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לקרוע את העיר, לא את הארנק

למרבה הפלא, אפשר להעביר במנהטן סוף שבוע גדוש בהצגות תיאטרון, באוכל, בבירה ובמוזיאונים - בפחות מ-100 דולר | כל מה שצריך הוא קצת תושייה והרבה אנרגיה

תגובות

ניו יורק טיימס

כמה כסף לבזבוזים עליכם לשים בצד לסופשבוע בניו יורק, שיכלול קצת תיאטרון, מוזיאונים וקולנוע ניסיוני, אכילה במסעדות ואולי גם כמה בירות? האם 100 דולר נשמעים לכם כמו סכום הגיוני?

אולי לא, אבל הוא אמור להיות. מנהטן אמנם נראית כמו המקום הכי יקר בארה"ב - אתם יכולים לאבד בה 10,000 דולר בסוף שבוע אחד, אם תרצו, אך היא גם יכולה להיות זולה. אפילו עם 100 דולר, אתם יכולים לקרוע את העיר מבלי לקרוע את הארנק.

זה בדיוק מה שעשיתי לפני כמה שבועות, כשניסיתי לחשוב על תקציב וסדר יום אפשרי. התקציב: 40 דולר לאוכל, 30 דולר לתרבות, 20 דולר לרכבת התחתית ו-10 דולר למשקאות. התוצאה היתה סוף שבוע מתיש ומלהיב ששילב אתרים תיירותיים קלאסיים עם אטרקציות לא שגרתיות. כל מה שתצטרכו הוא מקום לישון בו בחינם (אם אין לכם חברים בניו יורק, נסו את האתר Couchsurfing.com) ומידה לא מבוטלת של אנרגיה.

שישי בערב: תיאטרון ופיצה

התוכנית: פיצה ותיאטרון, ולאחריהם ביקור במבשלת בירה מקומית. ב-100 דולר אי אפשר אפילו לרכוש כרטיסים להצגה בברודוויי, אך ברוב סופי השבוע מציעה סצינת התיאטרון בעיר שלל הצגות ב-20 דולר או פחות. בדקתי את המודעות ב-nytimes.com/theater ובמגזין "טיים אאוט ניו יורק", וגיליתי שהתיאטרון הציבורי מעלה הפקה של "מידה כנגד מידה" מאת וויליאם שייקספיר בכנסיית ג'דסון בגריניץ' וילג' ב-15 דולר לכרטיס. מדובר בהפקה הראשונה של היחידה הניידת שלה, שערכה הופעות בבתי כלא, במרכזי קשישים ובמקומות אחרים. זאת היתה הופעה יוצאת דופן, שנערכה כשהקהל יושב מסביב לשחקנים ועם אורות דולקים, אך השחקנים הצליחו לכבוש אפילו בורים כמוני שמעולם לא קראו את המחזה בתיכון.

ההפקה הזאת כבר ירדה, אך אפשר למצוא כרטיסי תיאטרון זולים להצגות אחרות באמצעות עיון באותן רשימות שאני בדקתי. את ארוחת הטרום-תיאטרון שלנו מצאנו כמה רחובות מג'דסון, ב-Joe's, שם אכלתי שני משולשי פיצה דקים ופריכים תמורת 5.5 דולרים. שתינו בירה ב-Blind Tiger Ale House הסמוך תמורת 7.5 דולרים, כולל טיפ.

שבת: דונאטס וקולנוע

בחרתי בלואר איסט סייד כיעד הראשון שלי משום שהוא כולל מאפיינים רבים של ניו יורק במקום אחד: גיוון אתני (סינים, לטינים), בילויים (בתי קפה וחנויות), היסטוריה (בתי מגורים ישנים) וכמובן - דונאטס.

במשך רוב היום הצטרפה אלי ידידתי הצ'יליאנית ולריה מרטינז, ואכלנו ארוחת בוקר ב-Doughnut Plant, שגורמת לניו-יורקים להשמין עם דונאטס רכים עם מילויים סמיכים מאז 1994. לאחר מכן עשינו סיור בלואר איסט סייד באמצעות הסיור הקולי המעולה של הארגון, המציע גם סיור עם מדריך בין אפריל לנובמבר.

נהנינו מהמדריכה הווירטואלית שלנו שעה שהיא דיברה על הפרטים האדריכליים של הבניינים המהודרים להפליא, סיפרה לנו את סיפורו של סנדר ירמולובסקי, בנקאי רוסי שבניין הבנקים בפינת קנאל ואורצ'רד עדיין נושא את שמו, ואפילו הובילה אותנו לבית הקפה האופנתי Roasting Plant.

שעה שהלכנו ברחוב אורצ'רד והקשבנו באוזניות לסיור, הבחנו באיש סיני פורק ארגזים ירוקים ומכוסים ברשת ממשאית משלוחים עמוסת גרפיטי. משהו בתוך הארגזים זז: מאות צפרדעים מכוערות, בגודל של כדור טניס.

לאחר שהתאוששנו מהבהלה שאחזה בנו למראה הצפרדעים המשכנו בסיור, שהסתיים במעדניית Katz's, כ-1.6 ק"מ ומעט יותר משעה לאחר תחילתו. משם המשכנו לתחנת South Ferry ולמעבורת סטייטן איילנד, שעליהן אפשר לעלות בחינם ולראות את פסל החירות. בניגוד לסיורים בתשלום, שייקחו אתכם לאי החירות שעליו נמצא הפסל תמורת 12 דולר, המעבורת העירונית אמנם לא מציעה הרבה מקום לעמוד מחוץ לה, ולא תזכו לעצור בפסל או באליס איילנד, אך אין תור ותוכלו לעלות עליה 24 שעות ביממה. ההפלגה אורכת כשעה. הנוסעים היו בחלקם אנשים משועממים בדרכם לעבודה ותיירים נרגשים שהצביעו על הפסל בדרך החוצה לילדיהם וצילמו אינסוף תמונות של קו הרקיע של מנהטן בדרך חזרה.

לאחר שירדנו מהמעבורת, לקחנו את הרכבת התחתית לכיכר טיימס והתקדמנו ל-Margon, דיינר נסתר ברחוב 46 שמתמחה במטבח קובני. חלקנו כריך קובני (6 דולרים) וצלעות חזיר עם כמות עצומה של אורז ושעועית (9 דולרים) ושני בקבוקי קורונה ב-2.5 דולרים לאחד. בכך מיציתי את תקציב האלכוהול שלי. הארוחה הסתיימה אחרי 16:00, וולריה התפנתה להתחייבויות אחרות, קמצניות פחות.

קפצתי על רכבת התחתית למוזיאון גוגנהיים, שבו נאספים מדי שבת המונים ב-17:45-19:45, אז התשלום עבור הכניסה הוא אופציונלי. עובדת המוזיאון, שלה נתתי 5 דולרים, אמרה כי רוב המבקרים משלמים דולר, 17 דולר פחות ממחירו הרגיל של כרטיס. אף על פי שלמוזיאונים רבים בניו יורק יש שעות שבהן התשלום הוא אופציונלי, כולל המטרופוליטן ומוזיאון הטבע של ניו יורק, אתה מרגיש די נכלולי אם אתה נכנס בחינם. אך משום שגוגנהיים מפרסם את מדיניות "התשלום האופציונלי" שלו, אתם יכולים לתת דולר אחד ולהיפטר מרגשות האשם.

לאחר נשנוש קטן, החלטתי להוציא את 9 הדולרים הנותרים מתוך 10 הדולרים שהקצבתי לתרבות, בנוסף להעברה של כרטיס המטרוקארד שלי, על מה שהוצג באותו יום במרכז הקולנוע הניסיוני Anthology Film Archives. הגעתי כדי לצפות ב-Pyamidial, סרטון של לו קסטל, שיכול היה באותה מידה להיקרא "בחור משאיר את מצלמת הווידאו הזולה שלו משנות ה-90 דלוקה בטעות". כנראה לא קלטתי את ההיבט האקספרימנטלי, ולא הייתי היחיד: כשיצאתי מהסרט, לאחר שצפיתי בחצי ממנו, הייתי האחרון מבין שמונה צופים שהתיישבו בתחילתו באולם. הסרט אמנם היה זול יותר בכמה דולרים מסרט חדש באולם קולנוע רגיל, אך התברר שלמציאה היה מחיר כבד.

ראשון: קפה ואוכל אוקראיני

ראשון נראה כמו יום נהדר כדי לחקור את בתי הקפה של מנהטן ולהשלים ציון דרך קולינרי חשוב בכל סוף שבוע בניו יורק: אכילת בייגל עם גבינת שמנת. את מנת בתי הקפה שלי קיבלתי ב-Grounded, השוכן בווילג'. אני יכול לערוב לבייגלים שלו (שמגיעים מ-Murray's) ולאווירה (ספות נוחות, צמחים, תבניות שחורות לבנות שנוצרות מעל קפה הלאטה). בית הקפה שוכן ברחוב צדדי, דבר שגורם לקהל בו להיות מורכב בעיקר מלקוחות רגילים ולא מעוברי אורח.

תיכננתי להישאר ב-Grounded רק שעה ולאחר מכן לשוטט בווילג' ובצ'לסי עד הצהריים, אך הגשם והנוחות השאירו אותי במקום לעוד כמה שעות טעימות, שלאחריהן לקחתי את 5.46 הדולרים הנותרים שלי לאיסט וילג' לארוחת צהריים ב-Streetcha, מרתף אוקראיני שפתוח רק בין 10:00 ל-16:00 בשישי, בשבת ובראשון. הוצאתי 5 דולרים על קערת בורשט מצוינת, שתי כופתאות וכרוב ממולא. קהל הלקוחות היה בעיקר נשים מבוגרות עם שיער אפור ששוחחו ביניהן באוקראינית, אך הורכב גם מזרם אטי וקבוע של זרים שנראה שהנשים נהנו מחברתם.

ברור היה שלא הייתי הגבר הראשון שהגיע לבדו לאכול במקום, שלו אמרו הנשים כי הן יכולות לשדך לו "בחורה אוקראינית טובה". "נפלא", אמרתי, "מי מכן פנויה?". מתגובתה המהירה של אחת הנשים, אני מנחש שהן כבר שמעו את המשפט הזה בעבר: "הו, לא, אנחנו צעירות מדי בשבילך". ואולי גם עשירות מדי: בכיסי נותרו 46 סנט בלבד.

ביזנס & פלז'ר

ניו יורק בזול

דבורה גנני

אשת עסקים

המכירה הלוהטת

"בבית הכלבו היוקרתי מייסי'ס (רחוב 34 על השדרה השישית), כדאי להציג דרכון וכרטיס טיסה ולקבל כרטיס אורח - שמקנה הנחה של 11%. אני ממליצה גם לבקר בחנויות זולות יחסית, שבהן תמיד יש מכירות מיוחדות, דוגמת קונווי - חנות צפופה וזולה מאוד (השדרה השישית על רחוב 34); ברודווי סניקרס - סניקרס במחירים נמוכים (רחוב 34 בין השדרה החמישית לשישית); פיילין בייסמנט - בגדי מעצבים ואחרים במחירי מציאה (רחוב 18 והשדרה השישית); באותו בניין נמצאת טי.ג'יי. מקס - בגדים לנשים, לגברים ולילדים, בהנחות גדולות".

שני בר

מעצבת נעליים

וודי אלן לכולם

"בבריאנט פארק, מאחורי הספרייה הלאומית, מקרינים מדי שני בקיץ סרטים על מסך ענק. אפשר לקנות אוכל ושתייה, לפרוש שמיכה על הדשא ולקוות שיקרינו את 'מנהטן' של וודי אלן. הספרייה הלאומית, שפתוחה מדי יום והכניסה אליה ללא תשלום, היא מקום מדהים לבקר בו - אחד המבנים המרשימים בעיר".

עו"ד רחל אלקלעי

הבעלים של משרד אלקלעי ושות'

סיבוב בפארק

"ביקור בסנטרל פארק הוא חובה לכל מי שמגיע לעיר - ברגל או ברכיבה על אופניים - שאפשר לשכור בכניסה לפארק. לא רחוק משם נמצאת Ruby Foo's, מסעדה מצוינת עם עיצוב נעים ומחירים סבירים. חוויה מיוחדת היא שוק הפשפשים של יום ראשון בקולומבוס ורחוב 76, ממש מול המוזיאון לטבע - בחוץ מוכרים ביגוד, תמונות, תכשיטים ותוצרת חקלאית, ובפנים מוכרים בעיקר ענתיקות וחפצי נוי".

מיכל שרייבר

מנכ"לית Web Done

לגעת בכוכבים

"אם תעברו בבוקר ליד אולפני CBS בברודוווי, בין רחוב 53 ל-54, יזמינו אתכם להיכנס להגרלה שבה תוכלו לזכות בכרטיסים לצילומי התוכנית הלילה של דיוויד לטרמן. זאת חוויה מענגת באופן יוצא דופן: החל בסטנדאפיסטים מחממי קהל ועד לשואו המלא של צילום תוכנית בטייק אחד של שעה עם תזמורת מדהימה ואורחים מפתיעים (במקרה שלנו זה היה ג'ים קארי). יותר טוב מכל מחזמר שתראו בעיר".



תצלומים: spodworld, twid, wools



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו