בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מצב משפחתי | משפחת כהן, צור יגאל

תגובות

משפחת כהן בביתה בצור יגאל. מימין: גבע, חני, ארבל, יובל ובר

* משתתפים: חני (43), יובל (42 וחצי), בר (9), גבע (7 וחצי), ארבל (5).

* הבית: בפאתי היישוב הדרומיים, צמוד לדרך הפטרולים הישנה מלפני 67' ("בתוך הקו הירוק", יובל), צמוד קרקע, 130 מ"ר על חצי דונם. גגו אדום, בחזיתו דשא, פורד פוקוס ו"ציפור גן עדן", בעורפו פרגולה, לימון והר טרשים קירח.

* נכנסים: מעבר לדלת הירוקה, חלל גבוה עם ספרייה שמגיעה לתקרה ומאובזרת בסולם (לנוחות המעיין). יובל: "הכל התחיל מזה שההורים שלי רצו לזרוק את האנציקלופדיה העברית ואני אמרתי לא יקום ולא יהיה". בסמוך, מרחב אירוח עם שתי ספות ירוקות, קיר לבנים שרופות ויציאה למרפסת. מהעבר השני ניצב שולחן אוכל כבד ולידו קיר גבס עם שתי גומחות דקורטיביות נושאות פסלי נשים. בקיץ האחרון, מספרים, עבר הבית "מתיחת פנים" שבמסגרתה נבנה הקיר ונוצר החדר של גבע על חשבון הסלון. יוצאים לחדרים.

* החדרים: ראשון מימין החדר של גבע שכולו תכלת, בהמשך החדר של ארבל שכולו סגול ("חדר לפרוטוקול, היא גרה איתנו", חני), אחריו החדר הוורוד של בר עם אוסף פסלוני זכוכית עדינים ("מתנה מסבתא") וחדר ההורים. חוזרים לפינת האוכל, אל עוגת מייפל ביתית, אליה תצטרף עוגת ביסקוויטים-שמנת-שוקולד ("הכי טעימה בעולם") שהכינה בר. בהמשך יתברר שבר שולטת במטבח. היא גם אירגנה את כל המפגש.

* היסטוריה נדל"נית: את הבית רכש יובל, כרווק, ב-98' ("החלטתי לשלם משכנתה במקום שכר דירה"). מחירו היה אז כ-200 אלף דולר. מעריך שהיום שוויו כ-650 אלף דולר.

* משכנתה: מחזירים כ-2,500 שקל בחודש ו"חיים איתה בשלום".

* פרנסות ועיסוקים: חני אחות מוסמכת, בוגרת בית הספר לאחיות של בית החולים כרמל בחיפה, עובדת 4 ימים בשבוע (יומיים מפוצל) במרפאות קופת-חולים לאומית בפתח תקוה, ראש העין וכוכב יאיר, לוקחת בדיקות דם ("אלופה") וממיינת חולים ("מי דחוף ומי הביתה"), אוהבת את עבודתה ("בעיקר את סניף פתח תקוה המאתגר"), אישית נגד תרופות ובעד ריפוי הוליסטי, לא נבהלת כשלילד יש 39 מעלות חום ("הגוף מרוויח מזה שהוא מתגבר לבד"), נוסעת ביונדאי לנטרה, 2004, בנוסף היא נומרולוגית.

* נומרולוגית: "עד לפני 10 שנים הייתי מאוד רציונלית, אבל עשיתי סוויץ'". חני מייעצת בעניינים אישיים, נפגשת עם לקוחותיה בבתי קפה, או בבתיהם, משלבת ידע מ"ספר הזהר".

* יובל: מורה לשל"ח בחטיבת הביניים "עתידים" הוד השרון, מפרש את המילה של"ח כ"שיעור לחיים", מקצוע המשלב לדבריו ידע בגיאוגרפיה, תנ"ך, ספרות, זהות ישראלית "ובעצם הכל". במקביל מחנך כיתה ט'5, ומרכז שכבה. עובד 6 ימים בשבוע (33 שעות שבועיות), נגיש, מעורב, יוצא לטיולים. "אפשר לחיות מהמשכורת", אומר, "השאלה איך". חש סיפוק מכך שהוא מחנך לערכים.

* ערכים: חברות, אהבת הארץ, סובלנות, מנהיגות. חושב שהנוער של היום מדהים ("לפחות בהוד השרון"), מספר שמתוך 80 תלמידים שביקשו להתנדב, התקבלו 30 בלבד. נוסע בפורד פוקוס, 2005.

* עיסוקי הילדים: בר וגבע תלמידי בית הספר "נוף צורים" ביישוב בכיתות ג' ו-ב' (בהתאמה). בר משתתפת בחוג קרמיקה ואוהבת לבשל עם חברות ("המצאנו כדורי מייפל"), גבע משתתף בחוג כדורגל ("לפעמים שוער, לפעמים חלוץ") ומחליף ספרים בספרייה, ארבל חניכת גן נורית (טרום-חובה).

* תולדות יובל: יליד 68', פרדס חנה, בכור לאח ואחות, בן למשפחה חילונית. הוריו ילידי הארץ, בני "יקים" שבאו מגרמניה לפני המלחמה. אביו סוכן ביטוח ("בעל פרס המתנדב"), אמו היתה אחות טיפת חלב. יסודי למד ב"אלונים", תיכון ב"חקלאי פרדס חנה", את נעוריו זוכר כקסומים למרות שהיו מלאי תלאות. מספר על קושי גדול שעליו התגבר בעזרת אמו.

* קושי גדול: בגיל שנה קיבל חיסון נגד חצבת והתחרש ("מיידית"). הרופאים לא זיהו את הבעיה ואמרו שהוא מפגר, אמו אמרה שהוא פשוט לא שומע. חדורת אמונה בצדקתה הפסיקה אמו לעבוד, הקדישה את עצמה לטיפול בילד וניצחה ("אין לי מילים", יובל). בעזרת תרגולים אין-סופיים ומכשיר שמיעה, סיים תיכון, התנדב לצה"ל (מש"ק "חוויה"), טייל שנה במזרח, למד בבית ברל (לימודי ארץ-ישראל), עשה תואר ראשון בחינוך והחליט שזה ייעודו בחיים. את חני פגש ב-2000. באותה תקופה גר בצור יגאל עם פינוקיו, כלב ריצ'בק נועז, ועבד כמורה.

* קורות חני: ילידת חיפה, 67', הצעירה מבין תשעה אחים ואחיות, בת למשפחה דתית, הוריה עלו ב-52' מקזבלנקה, מרוקו, וילדותה עברה בחיפה. אביה המנוח עבד בבניין ולימים היה משגיח כשרות ב"מספנות ישראל", אמא גידלה את הילדים ובביתם (הדתי) לא החמיצו את הסרט הערבי בטלוויזיה בלילות שבת. יסודי למדה ב"נירים" (שכונת נוה דוד), תיכון בקיבוץ גן שמואל.

* גן שמואל: לאחר טיול בקיבוץ שיכנעה את הוריה שזה מה שהיא צריכה בחיים ועברה לחיות ב"קיבוץ הכי חילוני בארץ" כילדת חוץ. את נעוריה זוכרת כתקופה נפלאה. למדה במוסד החינוכי, עבדה בפרדס וברפת, שירתה בצה"ל, חזרה למשק וכשלא איפשרו לה ללמוד נהיגה, עזבה. חזרה לחיפה, התקבלה לבית ספר לאחיות, עבדה בכל עבודה מזדמנת ("ליוויתי נכים, מילצרתי") והתקבלה לבית חולים כרמל. לימים עבדה כאחות בבית חולים השרון (פתח תקוה), השתלמה באונקולוגיה בתל השומר והשלימה הכנסה ב"מכון להסרת שיער בלייזר".

* הפגישה: 99'. מישהי שבאה למכון להסיר שיער, שהיתה גם חברה של אמא של יובל, שאלה אותה אם תחפוץ להכיר מישהו. חני השיבה בחיוב. השדכנית הוסיפה שיש בעיה קטנה - הוא חירש. לחני זה לא הפריע. הם נפגשו בתל אביב, ב"ארקפה" רוטשילד, ומאז לא נפרדו. באותה תקופה, מספר יובל, שהיתה עתירת דייטים מבחינתו, קבע שני כללים לעצמו: לא להיפגש לדייט בערב שבת ("כדי לא לדפוק את כל הערב") ולא לקחת את הדייט מהבית ("כדי שיהיה קל להימלט"). במקרה של חני עבר "בפזיזות" על שני הכללים ו"לא התחרטתי".

* החתונה: "שרונית", גן אירועים, משמר השרון, דצמבר 2000, חורף. "כולם זוכרים רק את המבול", חני. לדבריה האירוע "הבאמת-מרגש" היה שבוע קודם בטקס החינה בחיפה, בבית אמה.

* סדר יום: יומיים בשבוע חני יוצאת מהבית כבר ב-5 וחצי כי יש לה בדיקות דם לעשות, או-אז היא משכימה ברבע ל-5. בשאר הימים כל הבית מתעורר בסביבות 6. חני שותה נס (חצי כפית סוכר), יובל לא שותה. את יומו יפתח עם "הארץ" ("עמוד ראשון וספורט") ובהכנת סנדוויצ'ים. בהמשך יפזר את הילדים וימשיך להוד השרון.

* צהריים: חני אחראית איסוף ויחד עם הילדים תאכל צהריים (שניצלים, אורז). יובל חוזר ב-4 ואוכל לבד. חני יודעת להכין אוכל מרוקאי ("חריימה, עוף עם זיתים"), אבל אין לה קליינטים ("כולם יצאו אשכנזים"). לחוגים בדרך כלל היא מסיעה, ובערך ב-7 - ארוחת ערב משותפת. עד 9 הילדים במיטות, סיפורים לארבל - יש תורנות.

* טלוויזיה: בר - ערוץ דיסני ("אנה מונטנה") וערוץ הילדים, גבע - ערוץ 5, יובל - חדשות 10, חני - חדשות ערוץ 1 ("אני נאמנה"). בגלל שגבע לומד עם הבן של שי גולדשטיין, לא מחמיצים אצלם את "נראה אותך". בר: "ואני למדתי עם הבת של דב אלבוים".

* חלומות: יובל - "מנהל בית ספר", חני - "קליניקה פרטית לתקשור", בר - "שפית במסעדה", גבע - "מטוס וסוס".

* אלוהים: חני מאמינה, יובל - לא. מתחת לכרים של הילדים מונחים ספרוני תהלים "ואין להם חלומות רעים", חני.

* נטל הבית: אין להם עוזרת ("עניין עקרוני", חני), שטיפה - בעיקר חני (בחופשים יובל), כביסה - חני (עם עזרה בקיפול מאמא של יובל), קניות - לרוב חני ("מחסני כמעט חינם"), אחריות עו"ש - חני. יובל: "יש לנו שר אוצר קפדן".

* מריבות ופיוסים: "גג שתיקות - 48 שעות". יובל אומר שהוא נשבר ראשון.

* פתרון הסכסוך: "כשמאלני ביטחוני, תמורת שלום אמיתי, אני מוכן להחזיר גם את הכותל", יובל. חני: "אני ארץ ישראל השלמה. הם לא רוצים אותנו פה". יובל: "אנחנו ההוכחה ששמאלנים, ימנים, מרוקאים, אשכנזים, גרים ביחד".

* האושר (בסולם מ-1 עד 10): חני, בר וגבע - 9. יובל - "9 ביום רגיל, היום 8 וחצי, כשנשיא ישראל הורשע באונס".

משפחות המעוניינות להשתתף במדור מוזמנות להתקשר: 5624687-03, אי-מייל: avner@haaretz.co.il



הבית. בתוך הקו הירוק



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו