בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

השנה המאכזבת של ג'ולי טיימור בתעשיית הבידור האמריקאי

ג'ולי טיימור היתה אמורה להפציץ השנה: "ספיידרמן" בברודוויי, "הסערה" בהוליווד. אבל במקום לפוצץ, הכל התפוצץ

תגובות

הגזרה הצנומה, הלבוש הנערי והקול השקט של ג'ולי טיימור עלולים להטעות. מבעד להם, קשה להבחין בכך שמדובר באחת היוצרות השאפתניות בתעשיית הבידור האמריקאי. היא אחת הנשים-הבמאיות הבודדות שהצליחו להשתחל להוליווד בעשור האחרון, ופעם אחר פעם היא מוכיחה שהתכונות המרכזיות שלה הן אומץ ותעוזה. אבל 2010 הסתיימה עבור טיימור בתחושה מרה שהיא הלכה עם התכונות האלה רחוק מדי.

אחרי הכל, צריך לא מעט אומץ (או טיפשות) כדי להסכים לביים את המחזמר היקר ביותר בתולדות ברודוויי ולנצח על הפקה הכוללת 38 קטעים מרהיבים עם פעלולים שטרם נראו בתיאטרון. אומץ רב עוד יותר נדרש כדי להמשיך לעמוד מאחורי "ספיידרמן: כבו את החשכה", גם אחרי שארבעה שחקנים ופעלולנים נפצעו, שניים מהם קשה; אחרי שהצגת ההרצה החגיגית נקטעה משום ששחקן שניסה לעוף מעל ראשי הצופים נתקע באוויר; כשהרשויות דוחות שוב ושוב את הצגת הבכורה מנימוקים בטיחותיים; והגרוע ביותר - כשהמבקרים מתחרים בהדבקת שמות תואר מפוקפקים כמו "שערורייה", "ביזיון" ו"מחדל היסטורי".

טיימור, שמדלגת כבר שני עשורים בין התיאטרון לקולנוע, רגילה לתגובות מפרגנות יותר. מאז 99' הספיקה ליצור ארבעה סרטים באורך מלא, שניים מהם - "טיטוס" ו"פרידה" - היו מועמדים לאוסקר בקטגוריות שונות. "טיטוס" היה סרט ביכורים מרשים ומוערך; "פרידה", ביוגרפיה מרהיבה של האמנית פרידה קאלו, כבר הקנה לטיימור מעמד של "אוטר" - במאית עם טביעת אצבע ויזואלית ייחודית. המבקרים שיבחו את הניקיון החזותי של הסרט ואת הצלחתה של טיימור לתרגם את ציוריה של קאלו לסצנות חושניות, מרגשות ומעוררות השראה. למרות ההצלחה הקולנועית, טיימור לא נטשה את אהבתה הגדולה - התיאטרון. היא ביימה מחזות זוכי טוני בברודוויי ובאוף-ברודוויי, יזמה הפקה מחודשת ועטורת-שבחים של האופרה "חליל הקסם" במטרופוליטן בניו יורק ויצרה עשרות תפאורות, בובות ומסכות להפקות בארצות הברית ובעולם.

עם הספק עבודה כזה, לא מעט יוצרים היו רוכשים בית חוף בהוואי ונחים על זרי הדפנה, אבל טיימור בת ה-58 הגיעה בשנה שעברה להוואי כדי לצלם את סרטה הרביעי, "הסערה" (The Tempest) על פי מחזהו של וויליאם שייקספיר, תוך כדי החזרות האינטנסיביות ל"ספיידרמן".

ביום סגרירי בספטמבר, בהקרנת העיתונאים של "הסערה" בלינקולן פלאזה בפסטיבל הקולנוע של ניו יורק, נראתה טיימור אופטימית מתמיד. בשיער אסוף ברישול, ז'קט שחור פשוט ומכנסיים, היא ענתה לשאלות באריכות ובסבלנות. למרות שההקרנה היתה חצי ריקה (מרבית העיתונאים טרם התאוששו מההקרנה המדוברת של "הרשת החברתית", סרט הפייסבוק של דיוויד פינצ'ר שפתח את הפסטיבל), היתה טיימור הדקיקה רגועה וחייכנית כשהסבירה מדוע לקחה את המחזה השייקספירי המפורסם והעניקה לו עיבוד קולנועי חופשי למדי בכיכובם של הלן מירן ובן ווישו.

המחזה המקורי מגולל את סיפורו של פרוספרו, דוכס מילאנו העוסק בכישוף. פרוספרו מגורש מהממלכה על ידי אחיו אנטוניו, ולאחר שספינתו טובעת הוא מגיע לאי בודד שבו הוא חי שנים ארוכות עם בתו היחידה, מירנדה. לא צריך להיות אמיצים כדי לעבד את שייקספיר לקולנוע, אבל טיימור לא הסתפקה בעיבוד פשוט של המחזה: טיימור ביצעה שינוי מגדרי, והפכה את פרוספרו לפרוספרה - מכשפה הנבגדת על ידי אחיה ונשלחת עם בתה בת הארבע על ספינה רעועה שנסחפת לאי בודד. לתפקיד הראשי היא ליהקה את זוכת האוסקר הלן מירן, שבתחילת הקריירה שלה כיכבה בתפקידים שייקספיריים ב"רויאל שייקספיר קומפני" בלונדון, ושיחקה בהפקות טלוויזיה של "חלום ליל קיץ" ו"כטוב בעיניכם".

באמצעות כשפים והשדון אריאל (בן ווישו), מטביעה פרוספרה את ספינתם של אחיה הבוגד ואנשי חצרו ומביאה אותם לאי באחת הסצנות המרהיבות בסרט, שצולמה במפרץ מסולע בחופי הוואי. כיאה למחזה של שייקספיר, הדמויות הנקלעות לאי נידונות למסע של גילויים, מזימות אפלות וגם אהבה ראשונה בין מירנדה היפהפייה (פליסיטי ג'ונס בהופעה מרשימה) לפרדיננד הצעיר והאמיץ (ריב קארני, שטיימור ליהקה גם לתפקיד הראשי ב"ספיידרמן"). בין לבין, זוכים הצופים לאתנחתא קומית בסיוע הקומיקאי הפרוע ראסל בראנד והשחקן הוותיק אלפרד מולינה, המגלמים את אנשי החצר של אנטוניו שהלכו לאיבוד על האי.

מחזה טרנסג'נדר

"זה המחזה הראשון שביימתי לתיאטרון ב-96'", סיפרה טיימור בתשובה לשאלת מוסף "הארץ", מדוע בחרה לביים את "הסערה". "אהבתי אותו כל כך עד שביימתי אותו בשתי הפקות שונות. אחרי 'טיטוס' החלטתי שאני רוצה לעבד את 'הסערה' לקולנוע כי מדובר במחזה הכי ויזואלי של שייקספיר, ויש בו כמה סצנות נפלאות". לדברי טיימור, תהליך החזרות ארך כמעט שנה, בעיקר משום שהיא והשחקנים רצו להקדיש זמן כדי להבין את המשמעות של המעבר מדמות של גבר לדמות של אשה. "בקריאה גילינו שיש מלים שחייבים להחליף אך יש כאלו שאפשר להשאיר, כמו Master למשל, הכינוי שבו אריאל קורא לפרוספרה, שיכול לעבוד באנגלית גם עבור נקבה", סיפרה במסיבת העיתונאים בניו יורק.

אך כששאלתי אם היא מגדירה את עצמה כפמיניסטית, או רואה בשינוי המגדרי החלטה פוליטית - טיימור איבדה מעט את סבלנותה. "אין לזה שום קשר לפוליטיקה", הצהירה. "הסיבה הרבה יותר פרוזאית: פשוט רציתי שהלן מירן תגלם את התפקיד הראשי, והלן בעצמה הציעה לשחק בסרט. בסופו של דבר, השינוי הזה איפשר לי לבנות מערכת יחסים בין אם לבת ולבחון אותה. אני חושבת שהיום שינוי כזה הוא כבר נון-אישיו. הרי בזמנו כל הדמויות השייקספיריות - גברים ונשים - גולמו על ידי גברים. בעיני זו פשוט עוד דרך להעניק למחזה חיים חדשים". לאחר שנשאלה מדוע לדעתה יש כיום כל כך מעט במאיות שפועלות בהוליווד, היא ענתה בפשטות, "אין לי תשובה לזה. אני יכולה לדבר רק בשם עצמי".

סיפור החיים המרתק והמגוון של טיימור יכול, אולי, לספק תשובה לדרך שבה הצליחה להגיע למקומות השמורים בדרך כלל לגברים. היא נולדה בפרבר של בוסטון ב-52' לאב גינקולוג ואם שלימדה מדעי המדינה. המשפחה נדדה, וטיימור בילתה את גיל ההתבגרות בסרי לנקה והודו, שם החלה לפתח את התעניינותה בשתי האהבות הגדולות של חייה: תיאטרון ובובנאות. לאחר התיכון עברה לפאריס כדי ללמוד משחק ופנטומימה, ומשם המשיכה ללימודי תיאטרון ומיתולוגיה. בכך לא תמו נדודיה. טיימור, הראויה לתואר "אזרחית העולם", עברה בשנות ה-70 להתגורר ביפן, שם למדה והתמחתה בבניית אביזרים ובובות לתיאטרון המסורתי. אחרי חמש שנים נוספות באינדונזיה, חזרה בשנות ה-80 לארצות הברית והחלה בקריירה מקצועית בהפקות תיאטרון באוף-ברודוויי והיתה מעורבת בבנייה ועיצוב של עשרות תפאורות, אביזרים ומסכות.

ההצלחה הגדולה של טיימור הגיעה בשנות ה-90, כשביימה הפקות לאופרות כמו "חליל הקסם" ו"אדיפוס רקס", שזכו להצלחה והוצגו בעשרות ערים בעולם. ב-97' הגיעה הפריצה המסחרית הגדולה עם ההפקה המוזיקלית ל"מלך האריות" של דיסני, מחזה שחגג לאחרונה 13 שנים של הצלחה אדירה בברודוויי וזיכה אותה בשני פרסי טוני.

באופן חריג למדי, את קריירת הבימוי הקולנועי היא החלה בגיל 46, עם "טיטוס" בכיכובם של אנתוני הופקינס וג'סיקה לאנג. כשהיא שואבת השראה מהמחזאי האהוב עליה - שייקספיר - טיימור סיפקה שלוש שעות קולנועיות שהוכיחו שהיא מסוגלת לרתום את חזונה הוויזואלי המרשים גם לקולנוע. ארבע שנים לאחר מכן בא "פרידה" ומאז היא נעה בין קולנוע לתיאטרון לאופרה, עם מחזמר קולנועי המבוסס על שירי הביטלס ("מעבר ליקום") והעיבוד הטרי ל"הסערה".

למרבה הצער, נראה כי אחרי תנופה יצירתית מרשימה, משהו השתבש בעבודותיה של טיימור. גם "הסערה" וגם "ספיידרמן" סובלים מחולשות קשות בתסריט ובבימוי, ושניהם נקטלו על ידי המבקרים. "הסערה" מבטא את כל חולשותיה של טיימור כבמאית, והתוצאה רחוקה מלהשביע רצון. בחלק המכריע של השעתיים הארוכות מדי, קשה להימלט מהתחושה שאנו צופים בתיאטרון מצולם. מרבית האפקטים מתקשים להתעלות לאיכות החזותית שהפכה את טיימור לבמאית בעלת סגנון מובחן ומוערך. העלילה קופצת בין הדמויות באופן שמקשה על הצופים לעקוב אחר הסיפור. אחד המבקרים האמריקאים סיכם ביום שלאחר ההקרנה: "'הסערה' יתאים כמו כפפה להקרנות אחר-צהריים בתיכונים, כשהמורים יתעייפו מללמד שייקספיר ויעדיפו פשוט להדליק טלוויזיה".

רוברט בימס מ"טלגרף" אמנם שיבח את הופעתה של מירן - "הליהוק המושלם לתפקיד" - אך כתב כי הוא מתקשה לקבוע אם העיבוד עושה חסד עם המקור התיאטרלי. ב"הוליווד ריפורטר" היו נדיבים פחות, וקבעו כי "בהשוואה ל'טיטוס', 'הסערה' הוא סרט בינוני ומאכזב, ואפילו הלן מירן מתקשה לרגש". הסרט, שעלה להקרנות מסחריות בארצות הברית ב-10 בדצמבר, מתקשה להחזיר את 20 מיליון הדולר שהושקעו בו. הכנסותיו צנחו במחצית בין השבוע הראשון לשבוע השני להקרנתו, ונראה כי הדבר היחיד שיוכל להפוך אותו ללהיט קופתי יהיה אם מירן תהיה מועמדת לאוסקר.

נכון לעכשיו נראה כי "הסערה" יהיה סרטה הראשון של טיימור שלא יוקרן בישראל, וזאת לאחר שסרטה הקודם, "מעבר ליקום", שהוקרן בארץ ב-2007, זכה לביקורות פושרות. ההבחנה של מבקר הקולנוע של "הארץ" אורי קליין לגבי "מעבר היקום", רלוונטית להחריד גם עבור "הסערה": "הצפייה בסרט מעוררת כמה תהיות, ובראשן - מדוע טיימור בחרה לעשות את הסרט הזה דווקא כעת ודווקא באופן הזה", כתב קליין לפני שלוש שנים, "התחושה העיקרית היא שאנו צופים בו בזמן בסרט חדש ועדכני, וגם ביצירה שיש בה משהו מוכר ואפילו מיושן".

בונו באוסטרליה

גם אם "הסערה" יצליח לכסות את ההשקעה, טיימור טרודה כעת באסון פוטנציאלי גדול בהרבה. אחרי הצלחתה עם "מלך האריות", היא נבחרה להוביל ולביים את ההפקה המורכבת והמדוברת של המחזמר "ספיידרמן". אך טיימור, הידועה בחיבתה לתפאורות שאפתניות ולאפקטים בימתיים, הסתבכה עד מעל לראשה עם הפקה שתקציבה הלך ותפח, לפי ההערכות, ליותר מ-65 מיליון דולר והפך למחזמר היקר ביותר בהיסטוריה של ברודוויי. לשם השוואה: "שרק: המחזמר", ההפקה היקרה ביותר עד כה, עלה פחות מ-30 מיליון דולר.

הרעיון המקורי להפוך למחזמר את הקומיקס המצליח על פיטר פארקר, נער יתום שננשך על ידי עכביש רדיואקטיבי ומגלה שיש לו כוחות פלא, עלה כבר בתחילת העשור בעקבות ההצלחה האדירה של העיבוד ההוליוודי לסדרת הקומיקס בבימויו של סם ריימי ובכיכובו של טובי מקגווייר. חברי להקת יו-2, בונו ו"הקצה" (The Edge), כתבו פסקול באורך מלא והתעקשו ללהק את טיימור לבמאית. טיימור התלהבה וכתבה תסריט עם גלן ברגר, אולם מאז שהרעיון עלה לראשונה ב-2002, נדחתה העבודה שוב ושוב בעקבות פרויקטים אחרים, ולמעשה שלב הכתיבה והליהוק החל רק ב-2009. למרות שחלק מהשחקנים הוחלפו בזמן החזרות, הביעה טיימור אמון בריב קארני (הנסיך ב"הסערה"), וקיוותה לעמוד בלוח הזמנים ולהעלות את המחזמר בינואר 2010.

מאז, כאמור, נתקלה ההפקה בעיכובים וסיבוכים. כרטיסים להצגות הבכורה כבר נמכרו - אך טיימור הודיעה למפיקים שהיא חייבת זמן נוסף לחזרות. הבכורה נדחתה שוב ושוב, עד שנקבעה לתחילת נובמבר. אולם אחרי חודשים של חזרות התברר שטיימור לא מרוצה מסוף המחזמר, ובאמצע אוקטובר היא בחרה להעמיד סצנת סיום חדשה. העובדה ששני פעלולנים נפצעו בחזרות ואחד מהם שבר את צלעותיו במהלך ניסיון לדמות "קפיצה באמצעות קורי עכביש" מעל לראשי הצופים הפוטנציאליים, לא סייעה להפחית את המתח. בינתיים בונו ו"הקצה" הודיעו שלא יגיעו לחזרות האחרונות ולהצגות ההרצה, בגלל סיבוב ההופעות של יו-2 באוסטרליה, והותירו את טיימור לספוג לבדה את לחצי המפיקים ואת הביקורות מצד קוני הכרטיסים.

בסופו של דבר, אחרי דחיות חוזרות ונשנות ההפקה עלתה להצגת הרצה ב-28 בנובמבר. כנהוג בברודוויי, מרבית העיתונאים ואתרי האינטרנט יתחילו לפרסם ביקורות רשמיות על המחזה רק אחרי הצגת הבכורה הרשמית. אלא שזו ממשיכה להידחות. לאחר שהוכרז שהיא תתקיים בתחילת פברואר, היא נדחתה פעם נוספת - לאמצע מארס. עשרות קוני כרטיסים ששילמו לפני חודשים רבים 250 דולר ואף יותר עבור כרטיס, מתלוננים על מפח נפש.

בכתבה שפורסמה ב"ניו יורק פוסט" יום לאחר ההצגה הראשונה, נקבע באכזריות כי "אפילו ספיידרמן בעצמו לא יכול היה למנוע את האסון הזה". הכתב, מייקל רידל, ציין כי ההפקה המורכבת ארכה מעל שלוש שעות וחצי, לאחר שנפסקה שוב ושוב בגלל בעיות טכניות, החמורה שבהן היתה תקלה שבגללה אחד השחקנים הראשיים "נתקע" מעל ראשי הצופים במשך כשמונה דקות מביכות במיוחד, כשאחד הכבלים שאמור היה למשוך אותו למעלה התנתק והשתלשל לכיוון הקהל.

בסצנה אחרת, מושא אהבתו של פיטר פארקר, מרי ג'יין, היתה אמורה להמתין לו על גג מגדל קרייזלר שניצב על הבמה, אך משהו ככל הנראה השתבש ובסופו של דבר שני השחקנים עלו על הבמה באותו זמן. כתבה שפורסמה באותו יום ב"ניו יורק טיימס" הפצירה בקוראים לתת יותר ימי חסד ל"הפקה השאפתנית והמורכבת ביותר בהיסטוריה של ברודוויי", אך הכתב, פטריק הילי, לא התאפק ומנה כשבע תקלות טכניות שונות שאירעו בזמן ההצגה. בין השאר, ספיידרמן בגילומו של קארני נתקע באוויר ואחד ממנהלי הבמה נאלץ למשוך ברגלו כדי לנסות להוריד אותו לקרקע. לאחר שהקהל פרץ בצחוק והשחקן חולץ מהסיטואציה המביכה, האורות נכבו ובמערכת הקולית הוכרז על הפסקה.

נופלים כמו זבובים

למרות שהמבקרים הקדימו לשאול "האם מדובר בפלופ הגדול ביותר בתולדות ברודוויי?" נראה כי מוקדם לקבוע מה יהיה גורלו של "ספיידרמן: כבו את החשיכה". בראיון לתוכנית היוקרתית "60 דקות" ששודר ברשת סי-בי-אס יום לפני הצגת ההרצה, הצהירה טיימור בביטחון כי היא לא מצטערת שלקחה על עצמה את ההפקה השאפתנית הזאת, ששורפת כרגע מיליון דולר בשבוע רק על הוצאות תפעוליות. "אני שונאת את 'אזור הנוחות'", היא אמרה על הסט של ספיידרמן, "אני אוהבת את הסכנה. אני לא חושבת ששום דבר יצירתי באמת יכול להיעשות ללא הסתכנות".

יותר מחודש לאחר אותו ראיון, נראה שטיימור מתחילה להתחרט על שהכניסה את ראשה למיטה החולה הזאת. בתאונה רביעית, הפעלולן הראשי נפצע קשה במהלך הצגה, ומספר הצגות בוטלו. מכה נוספת הגיעה בחודש שעבר, כאשר נטלי מנדוזה שמגלמת את אחד התפקידים הראשיים, הודיעה שהיא פורשת מההפקה. מנדוזה, בת 30, ספגה זעזוע מוח חמור לאחר שציוד במה כבד פגע בראשה בזמן החזרות האחרונות למופע. מאז, היא נמצאת תחת מעקב רפואי ולוקחת כדורים מדי יום, אבל לדברי עורכי הדין שמייצגים אותה, מצבה הרפואי אינו מאפשר לה להמשיך לככב בהפקה המורכבת. שלא לציטוט, מקורביה של מנדוזה הודו שמצבה הרפואי הוא רק תירוץ לחלץ את עצמה מ"קללת ספיידרמן", או כפי שמנדוזה עצמה כתבה בעמוד הפייסבוק שלה: "בקרוב אחזור לנורמליות... תודה לאל!"

בזמן שהשחקנים נופלים כמו זבובים, גם הצופים יוצאים לא מסופקים. אחת הסכנות העיקריות בשני הפרויקטים האחרונים של טיימור היא שמרוב שילוב מדיומים לא רואים את היער: "הסערה" הקולנועי נראה כמו הפקת תיאטרון שנקלעה בטעות למסך הגדול, בעוד שהמחזמר "ספיידרמן" עושה סלטות באוויר כדי להעמיד פנים שהקהל נמצא בקולנוע. למרות הביקורות, בשני המקרים הצופים יקבלו מנה נכבדת של "ממתקי עיניים" בדמות אפקטים, שימוש באנימציה ממוחשבת ב"הסערה" ובמסכי ענק ב"ספיידרמן" ובעיקר - כמויות בלתי נדלות של דמיון.

אולי זו הסיבה שבגללה - למרות כל הפרסומים השליליים - "ספיידרמן" הוא עדיין הצלחה כלכלית במונחים של ברודוויי. כל ההצגות שעלו עד עכשיו נמכרו מראש, וגם מרבית ההצגות עד מארס הן סולד-אאוט. אלא שרוכשי הכרטיסים צריכים להמשיך ולהמתין. לאחרונה נודע שהצגת הבכורה נדחתה למארס, ועשר הצגות הרצה שאמורות היו לעלות לפני כן - בוטלו. אולם אם בסופו של דבר ההפקה לא תוקפא, "ספיידרמן" עוד יוכל להפוך לעוף החול ולברוא את עצמו מחדש.

בעולם היצירתי המסוכן של טיימור, גם כישלון הוא כישלון מפואר, ואולי זו התכונה שיכולה להסביר מדוע - כנגד כל הסיכויים - היא מצליחה לשרוד בשתי זירות מקבילות של תעשיית הבידור האמריקאית התחרותית: הוליווד וברודוויי. "קולנוע ותיאטרון מציבים לי אתגרים שונים", אמרה טיימור במסיבת העיתונאים בניו יורק, כשהעתיד עוד נראה ורוד והמבקרים היו מפויסים בהרבה. "קשה לי מאוד לבחור ביניהם ולכן פשוט החלטתי לא לבחור. זה כמו לשאול ילד את מי הוא אוהב יותר, את אבא או את אמא". בינתיים, כשגם אמא וגם אבא מתקשים לספק את הסחורה, טיימור בעיקר מכבה שריפות. החשיכה, נכון לעכשיו, עדיין לא כובתה.*



ג'ולי טיימור. בשביל יצירתיות צריך להסתכן


'ספיידרמן', המחזה. 65 מיליון דולר של כשלים טכניים וסכנת נפשות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו