בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

האם מצבה הכספי של ממשלת ישראל טוב מזה של ארה"ב?

IFRS בשטח

תגובות

>> בעקבות מהפכה דיווחית עולמית שהחלה בארה"ב לפני שני עשורים, החל גם המגזר הלא עסקי ליישם את כללי החשבונאות המקובלים: בתחילה עמותות פרטיות (מלכ"רים) ולאחר חבלי לידה ארוכים גם גופים שלטוניים. המשמעות העיקרית היא מעבר לדיווח לפי בסיס צבירה אשר מציג את המצב הכספי האמיתי, לרבות ההשלכות ארוכות הטווח, להבדיל מתעתועי בסיס המזומן שלפיו נערך התקציב. המעבר התאפשר לאור סוויץ' תפיסתי תיאורטי לפיו נכס, כמו טנק או מבנה הבית הלבן, אינו נדרש להניב הטבות כלכליות ודי בקיומו של פוטנציאל שירות על מנת להכיר בו.

פרסום דו"חות כספיים כאלה מוביל לניהול אחראי של כספי הציבור כל עוד הם נחשפים, בדומה לדו"חות חברה ציבורית. עם זאת, במגזר הציבורי בישראל קיימים כיום עדיין גופים משמעותיים שנהנים מכספי ציבור אך אינם פועלים בסטנדרט שקיפות זה, כמו האוניברסיטאות והרשויות מקומיות.

ממשלת ישראל החלה לפרסם בשנים האחרונות דו"חות כספיים בהתאם לתקינה החשבונאית הבינלאומית למגזר הציבורי (IPSAS), אשר מבוססת על עקרונות חשבונאים מקובלים של ה-IFRS. לצורך העניין המדינה היא חברה עסקית אשר הכנסותיה ב-2009 הסתכמו ב-259 מיליארד שקל, כאשר 86% מתוכן נבעו ממסים ואגרות. הכנסות אלה נרשמות על בסיס צבירה ולכן במאזן המדינה לתום 2009, נכלל חוב התושבים לרשות המסים בסך 17.2 מיליארד שקל.

דו"חות הממשלה שמכילים את כל התחייבויתיה, מציגים גירעון של 1,141 מיליארד שקל לתום 2009 - פי 4.4 מההכנסות השנתיות ועודף הוצאות (הפסד) של כ-92 מיליארד ב-2009. על חשיבות בסיס הצבירה ניתן ללמוד דרך השוואה לגירעון התקציבי שהסתכם רק בכ-40 מיליארד שקל מאחר ואינו מביא בחשבון מרכיבים מרכזיים כמו הפרשות בגין זכויות עובדים (כ-22 מיליארד שקל), הוצאות ריבית בניכוי תשלומים במזומן (כ-19 מיליארד שקל) והפסדי חברות מוחזקות (כ-16 מיליארד שקל).

בסעיף הרכוש הקבוע של המדינה לתום 2009, ניתן אף למצוא נכסים מעניינים כמו נכסי הצבא והציוד הביטחוני, הכוללים מטוסים וטנקים, שעלותם המופחתת הסתכמה בכ-96 מיליארד שקל ואת כביש חוצה ישראל, פרויקט BOT, שעלותו המופחתת היא כ-6 מיליארד שקל ושיעור הפחת הממוצע בגינו הוא 2%. חשוב להבין כי הדרך להצגת דו"חות שלמים של המדינה עדיין ארוכה: אין מספיק מערכות תומכות של הנהלת חשבונות, הדו"חות עדיין אינם מבוקרים בעיקרם ומצבת הנכסים אינה מייצגת את כל נכסי המדינה.

לא צריך להיבהל מגירעון מאזני של מדינות במיוחד כאשר לא מתבצע רישום נכסים מלא, אלא להתרכז יותר במגמות שבו. דוגמה בולטת היא ממשלת ארה"ב שהגדילה בעקבות המשבר את הגירעון בדו"חותיה ב-46% עד ל-13,473 מיליארד דולר בתום ספטמבר 2010 - פי 6 מההכנסות השנתיות. למאזן האמריקאי נוספו "נכסי משבר", כמו השקעה באג"ח מגובות משכנתא (MBS) שהקפיצה יתרת ההלוואות שניתנו ביותר מ-400 מיליארד דולר; השקעה בתוכנית החילוץ הפיננסי של נכסים "רעילים" (TARP) בגובה של כ-200 מיליארד דולר; ותמיכה בפאני מאיי ופרדי מק, ביותר מ-100 מיליארד דולר.

ניתן אולי להתנחם בכך שבהשוואה פשטנית, מכפיל הגירעון המשתקף בדו"חות ממשלת ישראל נמוך משל ממשלת ארה"ב כיום, וזה עוד לפני משב הרוח העתידי של ששינסקי שעשוי להגיע לעשרות מיליארדי שקלים.

הכותב הוא יועץ IFRS וסגן דקאן (חשבונאות), ביה"ס אריסון למנע"ס, המרכז הבינתחומי הרצליה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו