בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ימים של זעם: המחאה מתפשטת לתימן ולסוריה

ההתקוממות בתוניסיה ובמצרים הציתה אש בעולם הערבי. אתמול צעדו כ-20,000 תימנים ברחובות צנעא ומחו נגד הנשיא, ובסוריה מתכונן הנשיא למחאה הראשונה שידע

תגובות

כמה מהמפגינים בכיכר א-תחריר הניפו אתמול את תמונתו של גמאל עבד א-נאצר, נשיאה לשעבר של מצרים ואחד ממקדמי הרעיון הפאן-ערבי במזרח התיכון. מלחמת ששת הימים בישרה במובנים רבים את מותה של האידיאולוגיה הפאן-ערבית, אך בימים האחרונים שוב נמצא המכנה המשותף למדינות ערב: העמים המתעוררים, דעת הקהל שתופסת מקום של כבוד ושליטי המדינות הללו שחוששים למעמדם.

 מפגינים בצנעא, אתמול. אחד ממפגני המחאה הגדולים ביותר שידע הנשיא | תצלום: אי-פי
אתמול היה זה תורה של תימן לעבור "יום זעם". קרוב ל-20,000 תימנים, רובם צעירים, יצאו לרחובות צנעא, בעיקר ברחובות המקיפים את האוניברסיטה, לאחד ממפגני המחאה הגדולים ביותר שידע הנשיא עלי עבדאללה סאלח. הודעתו משלשום, כי יסיים את תפקידו בסוף כהונתו בשנת 2013 (סאלח נבחר ב-2006 לשבע שנות נשיאות) לאחר 32 שנים כנשיא, לא מנעה את קיום ההפגנה, אך אולי דיללה במעט את מספר המשתתפים במצעדי המחאה. מנגד, יצאה הפגנה של כמה אלפי תימנים שביקשו להביע את תמיכתם בסאלח, אך בשונה ממצרים לא נוצר חיכוך בין המחנות. הפגנות נגד הנשיא התימני נערכו גם בערים אחרות בתימן. אולם המשטר בתימן הצליח במידה רבה להערים על האופוזיציה. מתנגדי הנשיא תיכננו לצעוד לעבר כיכר א-תחריר שבצנעא ושם לקיים את העצרת המרכזית של "יום הזעם". אלא שהנשיא ואנשיו דאגו להציב בכיכר כבר בשעות הלילה מאות אנשי שבטים מבוגרים, המזוהים עם הנשיא, השתלטו עליה. אתמול בשעות הבוקר התברר כי א-תחריר נתפסה על ידי תומכי סאלח, שהניפו שלטים בעד הנשיא וקראו לו "להמשיך להגן על המדינה". וכך תהלוכות "יום הזעם" התימני חלפו ללא אירועים חריגים וללא אלימות.

עד כה, לא ידעה סוריה הפגנות נגד הנשיא בשאר אל-אסד. אולם בימים האחרונים צבר תאוצה קמפיין אינטרנטי המתנהל בעיקר בפייסבוק, וקורא לסורים להשתתף היום ומחר בהפגנות נגד שלטונו של אל-אסד. אסד, שירש את אביו בשנת 2000, לא נאלץ עד כה להתמודד עם מחאה נגד משטרו, מלבד מחאות לאומיות בצפון מזרח המדינה באזור הכורדי. השבוע הסביר כי לנוכח מדיניותו האנטי-ישראלית משטרו אינו בסכנה. אך האירועים המתוכננים היום ומחר מעוררים עניין רב בעולם הערבי כמו גם במערב. אפילו עצם קיומן של הפגנות שכאלה, יהווה הישג מרשים לאופוזיציה שלמעשה אינה קיימת באופן רשמי בסוריה.

פרופ' אייל זיסר, מומחה לענייני סוריה ודיקאן הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב, זהיר מאוד בהערכת המצב במדינה. עם זאת, הוא אינו נותן סיכוי רב מדי לאפשרות של מהפכה עממית שם. לדבריו, נקודת המוצא של המשטר הסורי טובה יותר מזו של המשטר המצרי מכמה סיבות. סוריה, הסביר זיסר בשיחה עם "הארץ", סגורה הרבה יותר למערב בהשוואה למצרים, אין בה אופוזיציה של ממש כפי שפעלה במצרים, או כהגדרתו "אין את הגחלים הלוחשות שאפשרו במצרים את השריפה". העוני בסוריה קיים, והיא נחשבת לנחשלת ומפגרת, אך העוני אינו חריף כמו במצרים. בנוסף, הפערים החברתיים אינם משמעותיים במדינה והרכבה העדתי הטרוגני, בשונה אולי מהחד גוניות המצרית. מנגד, לדברי זיסר ישנן לא מעט סיבות לתסכול בציבור, בעיקר לנוכח המצב הכלכלי: 40% מכלל אוכלוסיית סוריה חיים מתחת לקו העוני ושיעור האבטלה גבוה.

ועדיין, ייתכן שהבעיה המרכזית של מארגני המחאה בסוריה היא שאין במדינה אופוזיציה של ממש. הפרלמנט נשלט ברובו על ידי מפלגת הבעת' או על ידי מפלגות לוויין שלה, ואינו מורגש כמעט. הצבא נשלט ביד רמה על ידי האליטה העלאווית בבעת' וכמעט כל מפקדי הצבא הבכירים הם חברי הבעת', חלקם אפילו בפוליטבירו. "האחים המוסלמים", נחשבים לארגון אסור בחוק שחברות בו דינה מוות, כך שגם תשתית אסלאמית של ממש אינה קיימת. היחידים שיכולים להיחשב למנהיגים של האופוזיציה, הם דודו של בשאר, ריפעת אסד וסגן הנשיא לשעבר עבד אל-חלים חדאם, שניהם גולים כיום בצרפת.

האם הדור הצעיר המתוסכל בסוריה יוכל לגבור על כל המכשולים הללו? בעידן הנוכחי במזרח התיכון, לעולם אל תאמר לעולם לא.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו