בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

השוק לא שמע למימן ולא חיכה למידרוג

גז מצרי

תגובות

>> "יצוא הגז ממצרים נמשך כסדרו" - כך אמר רק לפני חמישה ימים יוסי מימן, מבעלי המניות בחברת EMG, שאחראית על הספקת הגז המצרי לישראל. אתמול התברר כי סדר במזרח התיכון הוא מושג שאין לסמוך עליו לאורך זמן.

גם אם אספקת הגז לישראל שובשה בשל פיצוץ בתחנת המדידה בצינור הגז שמוביל דווקא לסוריה ולירדן, ברור שרמת הסיכון למשק האנרגיה הישראלי קפצה דרמטית. EMG, שמוחזקת בידי חברת אמפל וקבוצת מרחב (20.6%), מספקת 45% מהגז הטבעי שרוכשת חברת החשמל. משק האנרגיה של ישראל תלוי אם כן במקור אנרגיה שנשלט בידי מדינה באנרכיה במקרה הטוב, ובתהליך של מעבר להשפעה הולכת וגוברת של האחים המוסלמים במקרה הפחות מוצלח.

חברת החשמל מיהרה להבהיר שלא צפויה פגיעה בהספקת החשמל הסדירה, אבל נראה שבשוק ההון לא ממש מתרשמים מדברי ההרגעה, לא של מימן ולא של גורמים ממשלתיים. התשואה על אג"ח מסדרה א' שהנפיקה אמפל קפצה בשבוע המסחר האחרון מ-3% ל-7%; התשואה על אג"ח מסדרה ב' זינקה מ-3% ל-7.7%; והתשואה על אג"ח מסדרה ג' זינקה מ-4.9% ל-7.7%.

כפי שקרה במקרים רבים בעבר, שוק ההון לא המתין לחברות הדירוג, מידרוג במקרה זה. מידרוג העבירה בתחילת השבוע שעבר את הדירוג של 3 סדרות של אג"ח שהנפיקה אמפל לרשימת מעקב עם השלכות שליליות. איגרות החוב של מידרוג מדורגות ב-A3.

אלא ששוק ההון כבר אינו מתייחס לדירוג של מידרוג, כפי שניתן להתרשם מהתשואות על האג"ח של חברות אחרות בעלות אותו דירוג ומח"מ דומה. שוק ההון דירדר בשבוע האחרון את דירוג האג"ח של אמפל לרמה שמשקפת יותר את רמת הסיכון שלה.

האג"ח של אבגול, המדורגות ב-A מינוס נסחרות בתשואה של 2.1%, כלומר 4.8% מתחת לתשואה של האיגרת המקבילה של אמפל; האג"ח של בתי זיקוק מסדרה ב' בעלות דירוג A מינוס נסחרות בתשואה של 1.9%; והאג"ח של אלקטרה נדל"ן, בעלות דירוג זהה לאלו של אג"ח אמפל ג' ולמח"מ ארוך אף יותר של 5.4 שנים, נסחרות בתשואה של 4%.

המהומות במצרים והפסקת האספקה של הגז לישראל קשורים גם לוויכוח שהתנהל בעניין גובה התמלוגים שיחול על ספקי הגז הישראליים מקידוחי ים תטיס, תמר ולווייתן.

בבסיס הוויכוח עמדו שתי תפישות שונות. האחת, שאותה הובילו שר האוצר יובל שטייניץ, פרופ' איתן ששינסקי וחברת הכנסת שלי יחימוביץ', היתה שהבעיה המרכזית של משק האנרגיה היא חלוקת העושר בין היזמים לציבור. האחרת, שאותה הוביל שר התשתיות, עוזי לנדאו, גרסה שהבעיה המרכזית היא הבטחת מקורות אנרגיה אמינים לישראל ולו במחיר הבטחת רווחים גבוהים יותר ליזמים.

גישת שטייניץ וששינסקי גברה, ואולי אין זה מקרה שאין שומעים באחרונה את קולם. המצב הנוכחי מבהיר שהבעיה המרכזית של ישראל ומשק האנרגיה אינה חלוקת ההכנסות, לא הטייקונים, ואפילו לא קשרי הון-שלטון - אלא הישרדות.

קשה גם לשכוח את המומחים שגויסו בידי ששינסקי ושנתנו חוות דעת לצורך הבחינה של מדיניות התמלוגים של ישראל בתחום הגז והנפט. כשנשאל פרופ' רוברט פינדיק מבית הספר למינהל עסקים סלואן של MIT בראיון ל-TheMarker על הסיכונים הגיאופוליטיים המיוחדים לישראל בהקשר של גובה התשואה שלה זכאים יזמי הגז, אמר הפרופ' המלומד: "בוודאי שישראל שונה, אבל חשוב לזכור שנובל אנרג'י מגוונת את ההשקעות שלה בכל העולם. משקיעים ישראליים יכולים לרכוש מניות של כל חברת גז או נפט".

אז זהו, אם לעמוס לסקר, מנכ"ל חברת החשמל, יש בעיה למצוא תחליף ל-45% מתצרוכת הגז שלו, הוא תמיד יכול לרכוש מניות גזפרום, ושלא ישכח לשלוח את הצ'ק לפרופ' פינדיק על העצה המצוינת שלו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו