בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"אני שמח שלא נסחפנו להשקיע במשהו רק בגלל שהוא אופנתי"

מכירת מובייל אקסס על ידי קורנינג היתה האקזיט השלישי שרשמה קרן ההון סיכון פיטנגו 3 ב-14 החודשים האחרונים. למרות העשור הקשה שעבר על הענף, מייסד הקרן חמי פרס אופטימי לגבי הסיכוי לגייס בשנה הקרובה, אך מודה: "קשה יותר להגיע להנפקה, רוב הסיכויים שהאקזיט יסתיים ברכישה". העתיד של ההיי-טק הישראלי, הוא מאמין, טמון בהשקעה בחינוך

תגובות

>> התשואות של הקרנות שבהן השקיעה קרן קלפרס, קרן הפנסיה של עובדי מדינת קליפורניה, לא מפתיעות אף אחד בתעשיית ההון סיכון הישראלית, גם לא את אנשי קרן הון סיכון פיטנגו. כמעט כל הקרנות שזכו להשקעה מקלפרס בעשור האחרון רשמו תשואה שלילית.

הנתונים של קרן פיטנגו 3 לא שונים בהרבה: תשואה שלילית של 6.4% ומכפיל של 0.6 על ההשקעה. בפיטנגו מקווים עדיין שאף שהקרן נוסדה בשנה בעייתית במיוחד (2000), היא תצליח לשפר את הביצועים בזכות אקזיטים עתידיים.

פיטנגו מצליחה באטיות לשפר את התשואה. בשבוע שעבר רשמה הקרן, שנוסדה על ידי חמי פרס ורמי קליש לפני כ-17 שנה, אקזיט ממכירת חברת פורטפוליו השייכת לקרן פיטנגו 3 - רכישת מובייל אקסס על ידי קורנינג, אקזיט עליו היה חתום השותף רמי ברכה. האקזיט הניב לקרן מיליוני דולרים. מדובר באקזיט שלישי ב-14 החודשים האחרונים מקרן זו לאחר שדיון נטוורקס נרכשה על ידי ברודקום בנובמבר 2009 ואופטונול נרכשה על ידי אלקון כעבור חודש.

שיפור התשואה של פטינגו 3 הוא לא האתגר היחידי של קרן פיטנגו. פרס וקליש שואפים לכך שגם קרנות חדשות יותר - פיטנגו 4 ופיטנגו 5 - ירשמו תשואה חיובית ומכפיל של לפחות פי שלושה על ההשקעה. ולצאת ב-2011-2012 לגיוס מוצלח של קרן פיטנגו 6.

כדי שזה יקרה פיטנגו צריכה אקזיטים בהיקף של כמיליארד דולר עבור הקרן החמישית שלה, שהיקפה 330 מיליון דולר. משימה לא פשוטה - אבל פרס מאמין שהיא אפשרית. "ביצענו ניתוח וחיזוי תשואה לכל הקרנות שלנו על בסיס שלושה תסריטים: פסימי, אופטימי וריאלי". הוא אומר בראיון ל-TheMarker, ואנחנו מאמינים שאפשר להגיע לזה, אחרת אין צידוק לעבודה שלנו. אנחנו צריכים להביא תוצאות מספיק טובות כדי שהמשקיעים ימשיכו להשקיע בנו כסף".

"המשקיעים מבקשים להגן על התשואה"

פרס נחשב לאחת הדמויות הבולטות בהון סיכון הישראלי וגם לאחד המנהלים שמושכים אש ותשומת לב תקשורתית. אנשי הקרנות האחרות, מבקרים אותה בחדרי חדרים על היעדר תוצאות מספקות. אך גם הם מקווים שקרן הון סיכון הגדולה בישראל, המנהלת הון מצרפי של 1.3 מיליארד דולר, תצליח בעתיד, שכן היא מהווה סמן לתעשייה כולה.

פרס טוען כי חל שיפור בהון סיכון הישראלי ב-2010, אבל עדיין קשה לומר אם 2011 תהיה טובה יותר. "ענף ההון סיכון מושפע מאוד מהמצב בכלכלה העולמית", הוא אומר. "ברמה הלאומית אני חושב שיש לנו יזמים נהדרים. רבים מהם מקימים פעם שנייה ושלישית חברות חדשות. זרם ההמצאות והחדשנות הוא כמו מעיין מתגבר. הוא קיים וחזק, למרות שצריך לחזק עוד יותר את מערכת החינוך.

"ברמה הגלובלית הביקוש לטכנולוגיה גדל הולך", הו מוסיף. "מצד שני, במערכת הפיננסית הגלובלית המשקיעים מחפשים אפיקי השקעה שלאו דווקא מתאימים להון סיכון. יש דחיפה לטובת הון נזיל. הגופים המשקיעים בקרנות הון סיכון, השותפים המוגבלים (Limited Partners), כבר לא כל כך מחפשים את התשואה כמו שהם מחפשים להגן על התשואה.

"יש גם חשש ממה שיקרה עם ארה"ב מול סין. כ-8.5 מיליון אמריקאים איבדו את משרותיהם ב-2008-2009. ארה"ב מאבדת את כוחה בעולם. המערכת הפיננסית נמצאת לאחר המשבר הכלכלי הגדול אבל עדיין יש בעיות שמשפיעות על היציבות הפיננסית וכתוצאה מכך ההתנהלות הפיננסית היא זהירה ומפוחדת יותר. ובעיקר יש חוסר ודאות. לכן המשקיעים מעדיפים כסף נזיל והון סיכון הוא השקעה לא נזילה לטווח ארוך".

ועדיין פרס, בנו של נשיא המדינה שמעון פרס, אופטימי. "אני מאמין ש-2011 תהיה טובה יותר בהיבט של הון סיכון. היו יותר רכישות של חברות טכנולוגיה ב-2010 מב-2009 ו-2008. חברות הטכנולוגיה הגדולות לא רכשו זה זמן רב טכנולוגיות חדשות והרעב שלהן לרכוש גדל כעת. לכן אני צופה שיפור במיזוגים וברכישות ב-2011".

אתה מוטרד מהמצב בארה"ב?

"קשה לדעת מה יקרה שם. התחושה שלי בתקופה האחרונה היא שהמנהלים בתעשיית ההיי-טק, יזמים ומשקיעים, קצת איבדו אמון בעצמם. זה נובע מגידול החוב של ארה"ב, מהסתבכות של ארה"ב באפגניסטן ובעיראק. ומהמצב של איראן. יש תחושה שארה"ב מאבדת את מעמדה. וכל זה מכניס את האמריקאים קצת ללחץ ולמצוקה. הם עדיין מובילים בתחומים מסוימים. למשל ברשתות חברתיות. אני מאמין ביכולת של האמריקאים לשרוד. שהם ייצאו מהמשבר וימשיכו להוביל".

התיאור הזה יוביל לכך שב-2011 קרנות הון סיכון יתקשו לגייס קרנות המשך?

"יהיה יותר קשה לגייס כסף ומספר השחקנים יקטן. גם אופי ההשקעה יהיה זהיר יותר. למרות זאת אני מאמין שקרנות הון סיכון ישראליות שיצאו לגייס ב-2011 יצליחו. יש דרישה היום ליזמות טכנולוגית. וישראל נתפשת כמקור ליזמות".

אתה מאמין ביכולתן של קרנות ההון סיכון הישראליות לגייס קרנות המשך?

"הקרנות הישראליות ימשיכו לגייס כסף. יש עניין עצום בישראל, שרק גדל והולך. המשקיעים האמיתיים בהון סיכון מבינים שהשקעה בקרנות דומה לריצת מרתון. הם לא חוששים מבעיית נזילות הון. יכול להיות שהמשקיעים יהיו יותר זהירים בהשקעות שהם מבצעים. המודל שלהם הוא איתור קבוצת הון סיכון שהם מאמינים ביכולתה ובתפישה שלה. הם יעדיפו להשקיע בקרנות המשך מתוך ידיעה שהשוק מחזורי ולאורך זמן אתה מצליח לייצר תשואה טובה בהון סיכון. כל עוד יש יזמים ויש ביקוש לטכנולוגיה - ההון סיכון לא יעלם. אולי ייכנסו מודלים חדשים".

"משקיעים בשבילי השקעה שונים"

אחד המודלים הוא של קרנות הון סיכון קטנות שמתאימות להשקעה בחברות מדיה ואינטרנט. "משקיעים סכומים לא גדולים בחברות סטארט-אפ ובודקים אם זה מצליח. המודל העסקי במקרה זה הוא להצליח מהר", מסביר פרס.

יש הרבה אנשים חכמים שמשקיעים לפי המודל הזה. סיכויי ההצלחה במודל זה גבוהים יותר בארה"ב כי שם היזמים קרובים יותר לשוק העיקרי שאליו פונות חברות האינטרנט. המודל הזה לא עובד בשוק השבבים, המכשור רפואי או הקלינטק. הוא אפשרי בחברות מדיה, אינטרנט או מובייל, כי בחברות אלה אם המוצר שלך מקבל לייק הוא עף לשמים.

"אנחנו בפיטנגו משקיעים בטכנולוגיות שונות ובשלבי השקעה שונים. אנחנו משקיעים גם בשלבים מוקדמים וגם בשלבים בשלים, וכמובן גם במדיה והאינטרנט. אנחנו לא נוקטים בגישה של Pray & Spray (לרסס או לפזר השקעות בחברות רבות ולהתפלל שיצליחו, ג"ג). בארה"ב יש מסורת שבה לוקחים רעיון ומביאים אותו למיצוי מלא - לדבר הגדול הבא. כשאתה נמצא בעמק הסיליקון אתה פועל בתוך השוק האמריקאי, ובשוק הגלובלי", אומר פרס. "אנחנו עדיין צריכים להתגבר על פערי תרבות ולהבין משתמשים אמריקאים, כי אנחנו לא חיים שם. מעבר לכך, היכולת שלנו לגדול מהר מוגבלת. שנית, לא בטוח שהיזמים צריכים לפנות רק לשוק האמריקאי. אפשר לעשות יזמות אינטרנט גם לסין ולשווקים ערבים. כשהשקענו בקרן ההשקעות אל באוודר, חשבנו גם על פנייה לשוק האינטרנט הדובר ערבית, שוק של 300-400 מיליון משתמשים.

מה היו הטעויות העיקריות של פיטנגו בעשור האחרון? במה נכשלתם ובמה הצלחתם?

"נתחיל מהדברים הטובים. הגדרנו לעצמנו אסטרטגיית השקעות שלטעמי מוכיחה את עצמה - להיות מבוזרים בסקטורים טכנולוגיים שונים ובשלבי השקעה שונים. אנחנו משקיעים במדעי החיים, בקלינטק. לכן האקזיטים של פיטנגו בשנה האחרונה הגיעו מענף מדעי החיים, מוליכים למחצה ותוכנה. אנחנו משקיעים בחברות משלבים שונים כי אנחנו לא יודעים מה יצליח. אנחנו לא רוצים לפסול אף חברה ואני שמח ששמרנו על איזון - שלא נסחפנו להשקיע במשהו בגלל שהוא אופנתי. האסטרטגיה הזאת נכונה ומתאימה גם לתקופות של משברים וגם לתקופות טובות.

"בנוסף בנינו בפיטנגו מערך שותפים גדול של עשרה שותפים, שלושה מהם מענף מדעי החיים. זה מאפשר לנו להגיע למספר השקעות אופטימלי בשנה לשותף, בהתאם לזמן שהוא יכול להקדיש לכל חברה. לא פשוט לעבוד בשותפות כזאת. לכל אחד יש דעה ומחשבה. נכון, מאז שאני וקליש הקמנו את פיטנגו ב-93' עשינו כנראה כל שגיאה אפשרית. אבל לאורך השנים האסטרטגיה שיצרנו והשותפות הרחבה מסייעת לנו".

מה המודל של האקזיט כיום?

"התפישה שלנו כיום היא שניתן יהיה להביא למכירה כל חברה שבה אנחנו משקיעים. בתחילה חשבנו שכל חברה יכולה להגיע להנפקה, כיום אתה מתכנן את ההשקעות אחרת. אתה מבין שקשה יותר להגיע להנפקה ורוב הסיכויים שהאקזיט יסתיים ברכישה. אנחנו באופן אישי מחפשים חברות שמוכנות לבנות את עצמן לטווח ארוך. הוכחנו כבר בעבר שזאת אסטרטגיה שאנחנו נוקטים בה. הרבה תלוי ביזם ובאיזו מידה הוא רוצה לבנות חברה לטווח ארוך. אם אני מרגיש בתחילת הדרך שמדובר ביזם שלא מעוניין לצאת למסע ארוך אני לא משקיע בו. מצד שני, אנשים משתנים כל הזמן.

"בכל מקרה הפרמטר החשוב ביותר להשקעה בעיני הוא אנשים. עשיתי שגיאות גם בבחירה במי להשקיע. אין לי יכולת לדעת מראש מי מהיזמים יצליח. לא תמיד יזמים סדרתיים עדיפים על פני יזמים שמקימים חברה בפעם הראשונה. המציאות מוכיחה ההיפך. כך זה היה עם אפל, גוגל, פייסבוק וצ'ק פוינט. אני מחפש יזמים חכמים ונחושים שמאוד אוהבים את מה שהם עושים. אני אוהב להשקיע ביזמים צעירים".

"אנחנו לא עוצרים חברה מלגדול"

תעשיית הקרנות והסטארט-אפים בישראל מקשה על הולדתן של חברות גדולות. הקרנות מחויבות בצדק למשקיעים שלהן והן צריכות אקזיטים. למרות זאת פרס מדגיש שפיטנגו יכולה לחכות להבשלתן של חברות גדולות. "הקרנות של פיטנגו הן לעשר שנים עם אפשרות להארכה של שלוש שנים. הסטטיסטיקה מראה שרוב הקרנות עוברות את מחסום 13 השנים. זה מספיק זמן לחברה להצליח", אומר פרס. "אנחנו לא עוצרים חברות מלגדול ולהצליח.

"יש שלושה סוגי חברות. חברות שמחזור החיים שלהן קצר שעושות חדשנות ואז נקנות, חברות שהופכות להיות מובילות בנישה שלהן. למשל נייס, אמדוקס, צ'ק פוינט וורינט וחברות ענק כמו נוקיה, שהיא מובילה עולמית, או טבע. יש מקום לכל המודלים. זה מתאים לתפישה שלנו של אסטרגיית השקעות מבוזרת ומאוזנת. אנחנו לא קובעים ליזמים מה לעשות - אנחנו נותנים להם רוח גבית - לא עובדים נגדם. אם נרצה להמשיך ולהשקיע ויזם ירצה למכור - לא נכריח אותו להמשיך".

אנחנו לא רואים שפיטנגו או קרנות הון סיכון אחרות מצליחות להוציא חברות מובילות שוק.

"קשה מבחינה אובייקטיבית לבנות חברות מובילות. המצב הפיננסי מאפשר לחברות להנפיק רק לאחר שהחברה בשלה. לוקח יותר זמן עד שחברה שממומנת על ידי קרן הון סיכון מגיעה לבורסה. זה יוצר עומס על משקיעי הון סיכון שחייבים להחזיק יותר זמן בחברות ולשמור רזרבות. כשהמצב הפיננסי יהיה טוב יותר, יהיה קל יותר להביא חברות להנפקה".

לפרס יש דעה ברורה לגבי הדרך שבה המדינה יכולה לסייע להיי-טק הישראלי. "המדינה יצאה עם תוכנית לטיפול בהיי-טק של האוצר והתמ"ת, שלטעמי היא טובה מאוד. הדרך לחזק את התעשייה עוברת, עד כמה שזה נשמע נדוש, בהשקעה בחינוך ובחיזוק מערכת ההשכלה הגבוהה. כדי לבנות חברות גדולות צריך להרחיב את מעגל כוח האדם, לשלב ערבים וחרדים. מיליון עולים מרוסיה נתנו בשנות ה-90 לתעשיית ההיי-טק את הכוח לגדול. צריך להמשיך ולעודד את הגופים המוסדיים להשקיע יותר בהיי-טק הישראלי. אני חושב שהתוכנית עושה טוב בכך שהיא נותנת לאנג'לים הטבות מס בהשקעות בחברות בשלבים מוקדמים. עוד צעד חיובי הוא התמריצים הניתנים לחברות ישראליות המתמזגות".

לא תרצה לעזוב יום אחד את ענף ההון סיכון וכמו אביך להשפיע על החברה והכלכלה בישראל?

"מאוד חשוב שישראל תהיה מדינה של מדע, טכנולוגיה עם תעשיית היי-טק מבוססת. זה קריטי לכלכלה ולעוצמה שלנו. למבנה החברתי ולתרבות שלנו. ברמה האישית אני רואה בהשקעות שאני מבצע ציונות מעבר להבאת תוצאות למשקיעים. אני מאמין שאנחנו בונים חברות ותעשייה שיוצרת מקומות תעסוקה ומביאה משקיעים מבחוץ שמקימים פה מרכזי פיתוח".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו