בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שיעור היסטוריה | על אלו עובדות היסטוריות מבוסס הסרט החדש "נאום המלך"?

תגובות

בקולנוע "סמדר" בירושלים מקרינים בימים אלה את "נאום המלך", המתאר את מאמציו ההירואיים של ג'ורג' השישי להתגבר על גמגומו. לקולנוע השכונתי, השוכן ברחוב הקרוי על שם דייוויד לויד ג'ורג', יש היסטוריה ארוכה. קולנוע "אוריינט", כפי שנקרא בראשיתו, נפתח לקהל ב-1936. לויד ג'ורג', ראש ממשלת בריטניה שבימיו פורסמה הצהרת בלפור, עוד היה אז בחיים וכמוהו גם המלך ג'ורג' החמישי, שרחובות קרויים על שמו בירושלים ובתל אביב. בנו, הנסיך אלברט, הדוכס מיורק, עלה לשלטון חודשים אחדים אחרי פתיחת הקולנוע.

בית המלוכה הבריטי לא מצטייר כסביבה אנושית סימפתית במיוחד. לא התבונה עומדת ברום התכונות של בני המשפחה הזאת. אך הקולנוע הבריטי מצליח שוב ושוב לדלות מתולדותיה דרמות היסטוריות מרתקות; בתחום זה אין לו מתחרים. "נאום המלך" יכול להתחרות רק ב"המלכה", היא אליזבט השנייה, בתו של ג'ורג' השישי: כמוהו הוא שווה כל רגע.

הסיפור על המלך המגמגם נכון בעיקרו, כמו גם סיפורו של מרפאו האוסטרלי, ליונל לוג. כלומר, פחות או יותר נכון. היה איש כזה; הוא עסק תחילה בהדרכת שחקנים ולמד עם הזמן לטפל בהפרעות דיבור, לרבות גמגום. הוא סייע גם למלך. אך בסרט הוא מתואר כאיש המתגורר בדירה פשוטה למדי ומקבל את מטופליו באחד מחדריה. המלך הבא אליו לטיפול מצטייר כאיש היורד אל עמו: הוא מרשה ללוג לפנות אליו בכינוי החיבה שלו, "ברטי", ומנבל את פיו ("פאק פאק פאק").

למעשה היה ליונל לוג איש אמיד, שהתגורר בקנסינגטון ואחר כך בווילה עם 25 חדרים. על פי יומנו האישי הקפיד להגיד "הוד מלכותך", לא "ברטי". נראה שלא המלך צעק "פאק פאק פאק" כדי להתגבר על גמגומו, אלא מחברו היהודי של התסריט, דייוויד סיידלר. סבו וסבתו נרצחו במחנה ריכוז נאצי, סיפר סיידלר, וכשנודע לו על כך בילדותו נתקף הלם שגרם לו לגמגם שנים אחדות. הוא התגבר על מומו בין היתר באמצעות ה"פאק פאק פאק" שהוא מיייחס כעת למלך ג'ורג'.

הסרט יוצר רושם שהטיפול בדוכס מיורק החל לפני שהיה למלך; למעשה החל הטיפול כעשר שנים לפני כן, ב-1926 - בסצינה הפותחת את הסרט רואים את הדוכס בנאום מגומגם שהשמיע ב-1925, באיצטדיון ומבלי. הסצינה צולמה בשני איצטדיונים אחרים; קהל האלפים הורכב ברובו מבובות מתנפחות. הסצינה האמורה להתרחש בקתדרלת וסטמינסטר בלונדון צולמה בקתדרלת אלי, לא הרחק מקיימברידג'. הסצנות האמורות להתרחש בארמון בקינגהאם צולמו בין היתר בלנקסטר האוס, ליד סנט ג'יימס פארק בלונדון.

הדוכס מיורק קיבל את המלוכה באי-רצון, בשל אהבתו של אחיו, המלך אדוארד השמיני, לווליס סימפסון, אשה גרושה מארצות הברית. השערורייה כפתה על אדוארד לוותר על המלוכה. יוצרי "נאום המלך" לא התפתו לחזור על הסיפור כולו, אך נראה שסילפוהו במידת מה: ספק רב אם הגברת סימפסון התייחסה למלך כמו אל אחד ממשרתיה, לפחות לא בפומבי. וינסטון צ'רצ'יל, המוצג בסרט כקריקטורה של עצמו, תמך תחילה ברצון המלך להינשא לאהובתו האמריקאית, בניגוד למוצג בסרט.

גמגומו של ג'ורג' השישי הציב לפניו בעיה דרמטית כל כך, בעיקר מפני שמלך בימי הרדיו הראשונים. בשיאו של הסרט הוא מצליח, במאמץ אדיר, להתגבר על הגמגום ומשדר לאומה נאום עידוד, עם פרוץ מלחמת העולם השנייה. המלחמה תהיה קשה, אך הרשע הנאצי יודבר, הוא מבטיח ויוצא למרפסת של ארמון בקינגהאם. נתיניו מריעים. גם רבים מבאי קולנוע "סמדר" הירושלמי מחאו כפיים: נאום המלך מסמן את ניצחון כוח הרצון, איש מתגבר על מומו.

את סצינת המרפסת המפורסמת ביותר בתולדות חייו של המלך אין רואים בסרט: ב-30 בספטמבר 1938 הוא הזמין למרפסת ארמונו את ראש הממשלה נוויל צ'מברלין. בכך הפגין ג'ורג' השישי את תמיכתו הנלהבת במדיניות הפיוס כלפי היטלר, שצ'מברלין הוביל. *



קולין פירת' כמלך ג'ורג'



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו