בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ביקור בארמון של מובארק

ארמון הליופוליס, עדיין משכנו הרשמי של נשיא מצרים חוסני מובארק, הוא עירוב מסחרר של מזרח ומערב. מבט אל הבניין המבוצר ביותר בקהיר

תגובות

כשרחובות הערים במצרים בערו השבוע, ומאות אלפי בני אדם הציפו את כיכר תחריר בדרישה לסדר פוליטי וכלכלי חדש, הסתגר הנשיא המצרי חוסני מובארק במטה השלטון שלו, בארמון הליופוליס המפואר בקהיר, וצפה במהומות ממרחק בטוח.

הליופוליס, או בשמו הערבי "קאסר אל-איתיחאדיה" ("ארמון האחדות"), משרת את הנשיא המצרי כמעון רשמי זה 30 שנים. הוא אחד הסמלים המובהקים ביותר לשלטון הברזל של מובארק. סגנונו האדריכלי הוא תערובת פנטסטית והזויה של מזרח ומערב - הוא מהדהד את הנוכחות האירופית הקולוניאליסטית הממושכת במצרים.

"למובארק יש כמה ארמונות בקהיר ובאלכסנדריה, אבל זה הארמון הראשי", מסביר פרופ' שמעון שמיר, שכיהן כשגריר ישראל במצרים בשנים 1988-1990. "איש אינו יודע היכן הנשיא ישן, ואם היית שואל זאת, בוודאי היו אוסרים אותך. אבל שם הוא נוהג לקבל מנהיגים מכל העולם ושם ממוקם חדר העבודה שלו", הוא אומר.

פרופ' שמיר מסביר כי בעבר שימש את מנהיגי מצרים ארמון עבדין, אבל אחרי מהפכת הקצינים החופשיים ב-1952, הפך המקום לסמל שנוי במחלוקת של השלטון הישן. כשמובארק עלה לשלטון ב-1981 הוא חיפש משכן אחר. "הליופוליס התאים לו מבחינת המיקום והפאר. זה בניין שמשלב בין מזרח למערב, בין מסורת למודרניות. במידה רבה הוא משקף את אופיה של מצרים כיום", אומר שמיר.

נווה מדבר

במקורו הוקם הארמון כמלון פאר שבמרכזו "נווה המדבר של הליופוליס", פרבר קהירי עצום שהוקם בסוף המאה ה-19 ומצליח לשמור גם היום על מעמדו היוקרתי. את הקמת הבניין יזמה "חברת החשמליות הבלגית-קהירית", שבשמה זה מילאה תפקיד חשוב בפיתוח הנדל"ן באותה התקופה. החברה היתה בבעלות משותפת של אנשי עסקים בלגים, בראשות הברון אדוארד אמפיין, ובנו של ראש הממשלה המצרי אז. השותפות נחתמה בשיאה של המעורבות האירופית במצרים, כשבקהיר התגוררו כרבע מיליון אזרחים זרים.

החברה רכשה שטח מדברי ענק, 25 קמ"ר, מצפון-מזרחית למרכז קהיר, סללה לשם קווי חשמלית והחלה להקים בתי מגורים, בנייני דירות, מבני דת, מרכזי ספורט, חנויות ומסעדות. כל מה שנחוץ כדי לכלכל ולבדר את הציבור הבורגני המתוחכם שהתיישב במקום.

במרכז הרובע ניצב המלון, מוקף בבריכות מים וגנים מטופחים בסגנון צרפתי. האדריכל הבלגי ארנסט יאספר ביקש לשוות למלון, ולרובע כולו, סגנון חדש, שילוב בין מוטיבים הלקוחים מהאדריכלות הפרסית, המורית והאיסלאמית, לבין אדריכלות ניאו-קלאסית אירופית. תערובת בין מזרח למערב.

המלון מעוצב בדמות האות H, כשהחדרים מסודרים לאורכן ולרוחבן של הצלעות. הכניסה הראשית ממוקמת במרכז ולצדה המסעדה ואולמות הנשף. בחזית הראשית הותקנו שלושה שערי ענק - אחד עם קשת תלתן והאחרים עם קשתות פרסה. כיפה ענקית עיטרה את אולם הנשפים הגדול שהשתרע על 600 מ"ר.

מספרים שכאשר מלך בלגיה, אלברט הראשון, נכנס למלון עם אשתו המלכה אליזבת, הוא פלט מיד אנחה ומילמל "זהו פלא". העיצוב המפואר קיבל ביטוי גם בחללי הפנים. מעצבים צרפתים ריהטו את החדרים בסגנון לואי ה-14 וה-15, והם עמוסי טפטים מוזהבים, שטיחים פרסיים, רצפות שיש ונברשות.

בכל אחד מ-400 החדרים הותקנו חדרי שירותים ומנורות חשמליות מבית סימנס מברלין. כדי לשרת את כולם הונחה מסילה לקרונות משא קטנים. ביום פתיחתו, ב-1 בדצמבר 1910, הוא הוכרז כמלון המפואר ביותר ביבשת אפריקה.

מסתורי וזר

"זה בניין אקלקטי לחלוטין", מסבירה ראש החוג לתולדות האמנות באוניברסיטת תל אביב, פרופ' חנה טרגן, מומחית לאמנות מוסלמית. "תחשוב על אדריכל אירופאי שבא למצרים ובונה שם משהו. הוא לא יבנה את מה שהוא מכיר מפאריס, אלא יעניק לזה ערך מוסף של מה שאירופה חושבת על המזרח. ומה היא חושבת עליו? היא חושבת שהוא אקזוטי, מסתורי וזר. יש הליכה אל אלף לילה ולילה ומצד שני חזרה על מוטיבים מהאדריכלות המקומית שמציפים זיכרון מסוים ותורמים לגיבוש זהות. הליופוליס הוא מבנה אירופי עם שיק של אוריינט".

בתוך זמן קצר הפך מלון הליופוליס מרכז לתיירים עשירים מאירופה ואמריקה ובני אצולה, ולמקום מפגש פופולרי של עשירי קהיר. במודעת פרסומת למלון משנות ה-30 הוצגה תמונה גדולה של הבניין ולצדה נכתב: "חורף במצרים - מדינת השמש והחלום. מלון הליופוליס - המלון המפואר ביותר באוריינט, הנוחיות המודרנית ביותר והעיצוב של אלף לילה ולילה". בתחתית הכרזה הופיע פירוט מתקני הספורט המיוחדים הפרושים בשטח המלון: "מגרש גולף (עם 18 גומות), קריקט, טניס ופולו".

בשנים שבהן ניטשו שתי מלחמות העולם הופסקה פעולת המלון והוא הוסב לבית חולים צבאי בריטי. עם התפתחות התחבורה האווירית התקצרה במידה ניכרת שהות האורחים במלון והוא הפך בלתי כלכלי. בתחילת שנות ה-60 הוא נסגר סופית והוסב לבניין משרדים.

בתחילת שנות ה-80, כאמור, לאחר עבודות שימור ושיפוץ נרחבות, הפך מלון הליופוליס לארמון הנשיאותי של מובארק ולמטה שלטונו. הוא סגור לחלוטין למבקרים - תושבי מצרים או תיירים - ונתון לאבטחה כבדה.

פרופ' טרגן סבורה שמובארק אימץ את הארמון בזכות הסגנון האדריכלי הייחודי שלו. "הוא חיפש מקום מפואר ומצא בניין מתאים מבחינת הצורה והתפקוד שלו. אנחנו מכירים הרבה מקרים של מלונות שהוסבו לארמונות נשיאותיים או למשרדי ממשלה. במקרה הזה האדריכלות, שמייצגת חיבור בין מזרח למערב, התאימה לו מאוד. מובארק חשב שזה יוכל לשקף את התפישה המתקדמת המערבית שלו. אם היה לו חשוב להטמיע תודעה איסלאמית הוא היה יכול ללכת לבניין שהוא מוסלמי לחלוטין".

לדעתה של פרופ' טרגן, קהיר היא אחת הערים המרתקות והמגוונות בעולם, הן בזכות המורשת האדריכלית העשירה והן בזכות הפעילות האירופית הנרחבת בשלהי המאה ה-19 ובפתח המאה ה-20. "כשאני באה לקהיר אני משתגעת מהבניינים הקולוניאליים. אם הולכים למשל לכיכר תחריר רואים מיד את צורת הכוכב שלה, היא מחקה בדיוק את כיכר האטואל של שארל דה-גול. כל הרחובות מסביבה מוצפים בבניינים מפוארים, פשוט תאווה לעיניים", מסכמת טרגן. *



קבלת פנים לנשיא ארה'ב אובמה בארמון הליופוליס. חדרים בסגנון לואי ה-14
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו