בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

89 שנים אחרי מותו, א"ד גורדון חוזר לתודעה הלאומית

הגותו של א"ד גורדון, מאבותיה הרוחניים של תנועת הפועלים, זוכה לתחייה מחודשת, 89 שנים אחרי מותו

תגובות

במשך שעה ארוכה עמדה קבוצה של 11 צעירים סביב קברו של א"ד (אהרון דוד) גורדון בבית הקברות של קיבוץ דגניה א'. הם קראו מכתביו, דיברו על החשיבות של הגותו בימינו ופרשו את תולדות חייו של "עובד האדם והטבע", כפי שנכתב על מצבתו. לפני כן הניחו על הקבר זרי רקפות. לפני שעזבו את בית הקברות שרו בדבקות את שירו של שאול טשרניחובסקי, "אני מאמין" ("שחקי שחקי על חלומות").

ביום שישי שעבר החליטו צעירים אלה, בוגרי תנועות נוער שעוסקים בפעילות חינוכית, לשוב ולציין את יום השנה ה-89 למותו, כ"ד בשבט. האזכרות לציון מותו של גורדון, הוגה דעות, פועל ומורה דרך לחלוצי העלייה השנייה, פסקו לפני עשרות שנים וחברי הקבוצה, רובם חברים בקיבוצים המתמקדים בעשייה חינוכית, ובהם אשבל, נערן, רביד ונעמ"ה, אמרו שבכוונתם לחדש מסורת זו.

אורן דגן, מיוזמי האזכרה, אמר כי "רוחות רעות נושבות בחברה הישראלית, כמו מכתב הרבנים וגילויי גזענות. אנחנו הולכים ומתרחקים מהיסודות שעליהם נבנתה החברה הישראלית-יהודית". דגן הוא רכז ההדרכה של "דור-לדור" - מרכז ארצי לחינוך והדרכה באתרי מורשת. לדבריו, "אנחנו מנסים לחנך את בני הנוער ולהכיר להם דמויות כמו ברל כצנלסון, הרצל ויגאל אלון, כדי שיכירו את הבסיס שעליו נבנתה פה החברה. אולי הם יבחרו בדרך אחרת מזו של היום".

מוקי צור, מחנך והיסטוריון של תנועת העבודה, התרגש. "זו יוזמה יפהפיה, שבאה בזמן שגובר העניין באיש. הנה, רק לאחרונה ערכו באוניברסיטה הפתוחה יום עיון על א"ד גורדון, דבר שלא קרה שנים ארוכות. גורדון הוא הוגה דעות שמעורר עניין רב, הן מזווית של מפגש עם יהדות פורצת דרך, דרך עיסוק בפמיניזם ובאקולוגיה וגם מזווית ראייה של רצון להגיע למנהיגות מוסרית. יש לו קשר לאנשים צעירים רבים וניתן לומר שבשנתיים האחרונות הוא זוכה לתחייה מחודשת".

גם הפרופסור אביבה חלמיש, מהמחלקה להיסטוריה, פילוסופיה ומדעי היהדות באוניברסיטה הפתוחה, מבחינה בחזרה לעיסוק בא"ד גורדון, בעיקר בקרב צעירים שחיים בקבוצות משימתיות-חינוכיות. "זו תופעה שהיא אנטיתזה למה שקיים בחברה: הישגיות, היי-טק, הליכה לעסקים ולעשיית כסף", אמרה. "אצל אותם צעירים יש חזרה לערכים יותר שורשיים-הומניים ולכן חיפוש אחר המקורות".

לדבריה, "הטקסטים שלו לא תמיד ברורים ולא קלים, אבל יש בהם קסם של נאיביות מסוימת". דגן אומר שמכאיבה לו העובדה שגורדון כמעט ונשכח היום. "בשנים הראשונות אחרי מותו הוא הפך למעין דמות אב ודיברו אז על החוויות האישיות שלו", אמר, "כ-25 שנים אחר כך, כשהוציאו לאור את כתביו, הוא התגלה כפילוסוף. אבל עם השנים, כנראה בגלל שלא עסק בפעילות פוליטית ולא היו לו פטרונים, הוא החל להישכח, למרות שהתרומה שלו לאופי החברה הישראלית שקמה בארץ היתה עצומה. העקבות שהוא השאיר בחול מראים שהלך פה אדם בעל שיעור קומה ואנחנו מנסים ללכת אחרי העקבות שלו ומזמינים אנשים נוספים להצטרף".

צור לא רואה בדגן ובחבריו מיעוט שולי. "יש היום חבורות של אנשים צעירים שעוסקים בנושאים האלה, דבר שלא היה בעבר", אמר. "אלה אנשים שעוסקים בשאלות של חברה, אקולוגיה ויהדות. אותם אנשים עוסקים בהדרכה מתוך תחושת ייעוד".

לאזכרה לגורדון בא יותם פלמוני, חבר דגניה א', היחיד שנעתר להזמנה שפורסמה בקיבוץ. לדבריו, "זה היה אירוע מרגש, סימן להתעוררות של אנשים צעירים שממשיכים ברוח הראשונים. הם מוכנים לוותר על מותרות ועל רמת חיים למען הייעוד שלהם. זה מדהים, הם ממש בקיאים בכתבי גורדון וברל כצנלסון, כמו סבא שלי. הם לא רוצים להתברגן ולהסתדר בחיים ומקדישים עצמם לעניין החינוכי. גורדון הוא כלי להעברת מורשת חינוכית, ובתור ציון דרך חינוכי האזכרה הזאת היא דבר חשוב מאוד".

אות נוסף להחזרתו של גורדון לתודעה הלאומית היא החלטת הממשלה להקצות יותר משני מיליוני שקלים לחידוש מוזיאון בית גורדון בדגניה א'. המוזיאון, שעוסק בתחומי חקלאות, טבע, היסטוריה, אנתרופולוגיה וארכיאולוגיה, הוקם ב-1935. עם השנים נדחק לשוליים. מי שהוביל את הקמת המוזיאון היה יעקב פלמוני, סבו של יותם, והוא שכתב במגילת אבן הפינה לבית: "לזכרו של איש מידות, הולך תמים, פועל חקלאי אשר אורח חייו הוא מופת נאמן של עבודת כפיים... ושיבת אמת של אדם מישראל אל מקורות הטבע, ואשר דעותיו ודבריו יאירו נתיבו של העם העובד לדורותיו". *



האזכרה לא'ד גורדון בקיבוץ דגניה א'. כתביו של מנהיג הפועלים כמכשיר חינוכי



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו