בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

סופה של הרומנטיקה

שלטון מקומי

תגובות

ההפסד של הפועל תל אביב עשוי להיזכר כציון דרך היסטורי בתולדות הכדורסל הישראלי. מצד אחד, הוא חותם כמעט סופית מסע רומנטי ומופלא של קבוצת אוהדים, ששיקמו בעצמם את הריסות מועדונם. מפגן הכוח של אוהדי הפועל אתמול ביד אליהו הזכיר עד כמה המועדון הזה חסר לליגת העל המנומנמת והכנועה, שרק מחפשת תירוץ להתפרק מול השליטה המוחלטת של מכבי תל אביב. אלא שהמשחק החלש על הפארקט, דרמטי ככל שיהיה, צריך ללמד את ראשי הקבוצה שיעור חשוב לקראת חזרתם לליגה הבכירה.

ראשית, הפועל הבינה עד כמה היא רחוקה מהרמות הגבוהות באמת. היא גברה השנה על קבוצות במשבר קשה, הפועל חולון ומכבי חיפה, והפסידה בשניה האחרונה לנתניה מתחתית הליגה. ההישג של הפועל, עם שני זרים וקשת שלוש רחוקה, מרשים. ועדיין, היא הרימה ידיים מול קבוצה חלשה מאוד.

נתניה ממחישה את האתגר הכמעט בלתי אפשרי שעומד בפני עולות חדשות: הן תלויות כמעט לחלוטין בשחקנים זרים, עקב התרומה הזניחה של הישראלים. שמוליק ברנר הוא מוסר נחמד, אבל כל סל שלו מארבעה מטרים ומעלה הוא נס. גם ליאור שגב מתקשה בקליעה מבחוץ. כריס ווטסון מתקשה בקליעה מבפנים. בהיעדר ישראלים משמעותיים, עזיבת הזרים שהובילו את נתניה להצלחה בעונה הראשונה בליגת העל, קילינגסוורת' ופינוק, דירדרה אותה לתחתית.

למרות זאת, נתניה ניצחה. היא עשתה זאת למרות דקות ארוכות מדי בהן נתקע אריק אלפסי בהגנה אזורית, ששידרה פחד מיותר מהיריבה; למרות דקות ארוכות מדי בהרכב כבד, שלא ניצל את הכישרון העדיף של וושהאם ובנקס במגרש הפתוח; למרות שלא הצליחה לממש את יתרונה מתחת לסל; למרות אחוזים מזעזעים לשתיים ומהקו. היא ניצחה פשוט כי השחקן הטוב במגרש, אדריאן בנקס, שיחק בשורותיה. וההפסד הכואב הזה, למרבה האירוניה, יכול להתברר כדבר הטוב ביותר שקרה לקבוצת האוהדים של הפועל תל אביב.

כי ברגע הזה צריכים ראשי הקבוצה למתוח קו ברור בין הרומנטיקה של בעלי הקבוצה ביציע לבין ההחלטות הקרות ונטולות הרגש שצריכים לקבל נציגיהם בחדרי חדרים. שרון אברהמי מאמן מצוין, אבל הוא צריך להמשיך בליגת העל רק אם אורי שלף וחבריו יהיו משוכנעים שיעשה עבודה טובה יותר ממאמנים ותיקים ובכירים ממנו, שעשויים להיות פנויים בקיץ.

מרבית הישראלים של הפועל, שהלכו איתה במדבר הליגות הנמוכות, אמורים לפנות את מקומם לשחקנים בכירים יותר. ולמרות הביטוי הפופוליסטי "ציביון ישראלי", הקבוצה צריכה להתחיל לחפש כבר עכשיו ארבעה-חמישה זרים שיהוו את הבסיס שלה. לא בטוח שיוטר ואוסברי צריכים להיות ביניהם. כי כשמכבי דורסת בחצי הגמר השני את אשדוד, שבוע אחרי שקרעה לגזרים את בני השרון - שתיהן קבוצות צמרת - הכדורסל המקומי זקוק למעט תקווה. רק הפועל תל אביב מפוכחת, קרה ומחושבת יכולה לספק לו אותה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו