בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

יוגש ערעור על זיכוי מרידור מעבירת המשמעת

דן מרידור ואילן שביט הועמדו לדין משמעתי כי התנו את גובה שכר הטרחה שגבו מארקדי גאידמק בתוצאות השימוע שלו. ועדת האתיקה תערער על זיכוים, שבו נקבע כי שימוע אינו חלק מהמשפט הפלילי

תגובות

>> ועדת האתיקה של מחוז תל אביב בלשכת עורכי הדין החליטה אתמול להגיש ערעור על פסיקת בית הדין המשמעתי המחוזי מהשבוע שעבר בעניינם של שר המשפטים לשעבר דן מרידור ועו"ד אילן שביט. בפסיקה זוכו השניים מעבירה על כללי האתיקה של לשכת עורכי הדין. ההחלטה ניתנה ברוב של 15 חברי ועדה. חבר אחד של הוועדה נמנע מהצבעה, וחבר אחר התנגד להגשת הערעור.

בנובמבר 2009 הועמדו שביט ומרידור, כיום שר בלי תיק וחבר כנסת בסיעת הליכוד, לדין משמעתי בעקבות הסכם שכר הטרחה שערך מרידור עם לקוחו באותו זמן ארקדי גאידמק. מרידור היה באותה תקופה שותף בתיקים מסוימים במשרד צדוק ושות'. לפי ההסכם היו אמורים מרידור ומשרד צדוק, שבראשו עמד שביט, לקבל 5 מיליון דולר אם לא יועמד גאידמק לדין בפרשת הלבנת הון, ו-600 אלף דולר נוספים, בכפוף לתוצאות השימוע שייערך לו.

בכתב האישום המשמעתי הואשמו מרידור ושביט כי התנו את שכר הטרחה שגבו מגאידמק בתוצאות השימוע שייערך לו בפני הפרקליטות, תוך עבירה על סעיף 84 א' לחוק לשכת עורכי הדין, הקובע כי "לא יתנה ולא יקבל עורך דין בעד שירותו במשפט פלילי שכר טרחה התלוי בתוצאות המשפט". השאלה המשפטית שהתעוררה היא אם שימוע נחשב חלק מהמשפט הפלילי. במהלך ניהול המשפט התברר שגאידמק שילם 900 אלף דולר נוספים למרידור ולמשרד צדוק עבור השימוע השני שלו בתיק.

בהחלטתם ציטטו חברי בית הדין את הנחיית היועץ המשפטי לממשלה, שלפיה: "מוסד השימוע אינו תחליף למשפט ואין תכליתו לשמש מעין משפט זוטא". מכך הסיקו כי מדובר בהליך מקדמי בטרם נפתח הליך בבית המשפט, שלא חלים עליו הכללים החלים לאחר הגשת כתב אישום. לכן, לדברי חברי בית הדין, "על פי הפרשנות המילולית כפשוטה, הצדק עם באי כוח הנאשמים ו'שימוע' אינו 'משפט' שכן הוא חסר בעליל את המאפיינים ההכרחיים של משפט'".

עו"ד אבי אודיז, חבר בית הדין, בדעת מיעוט, סבר שיש להרשיע את השניים ולהרחיב את איסור שכר הטרחה המותנה בתוצאות ההליך הפלילי גם לשלב השימוע. הוא הסביר כי "תמורת הבטחה להצלחה במשפט/שימוע/מעצר/ועדת שחרורים וכל הליך מתחום המשפט הפלילי - נראה כי הלקוח יסכים להתחייב גם לסכומים גדולים, ואף מעבר ליכולותיו הריאליות, כדי להסיר מעליו את האיום בהרשעה, מאסר, לילה במעצר וכדומה. השימוע אינו שונה מהמשפט הפלילי עצמו, במובן זה שלקוח יהיה מוכן להתחייב גם לסכומים אסטרונומיים, כפי שאף ראינו בתיק זה, תמורת הסרת האיום הפלילי מעל ראשו".

אתמול החליטו חברי הוועדה לאמץ את דעת המיעוט. הם הביעו את דעתם כי דעת הרוב של עורכי הדין ציון אמיר ויונה חייר מכשירה גביית שכר טרחה ובונוסים בהליך פלילי. עוד אמרו כי ההגדרה של "משפט פלילי" חלה גם על הליך של שימוע או הופעה בפני ועדת שחרורים או בהליך מעצר. כמה חברים ציינו כי הרכב השופטים בבית הדין לא היה מאוזן, שכן הוא מנה שלושה סנגורים ואף לא נציג אחד מטעם הפרקליטות.

עו"ד צבי אגמון, בא כוחו של מרידור, מסר בתגובה: "לא היה צריך להגיש את התיק הזה מלכתחילה וגם לא צריך להגיש ערעור על ההחלטה. אם רוצים לקבוע נורמה חדשה צריך לעשות את זה מכאן ואילך, ואני מצטער על החלטה הזו".עורכות הדין נוית נגב וגל הררי-גולדמן, באי כוחו של שביט, מסרו: "אין מקום לניסיון לשנות נורמות על גבם של עורכי דין, תוך פגיעה אישית בהם".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו