בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בנק ישראל נגד הספקולנטים: דורש פירוט על פעילות הבנקים בנגזרי מט"ח

הפיקוח על הבנקים דורש מהבנקים הישראליים והזרים לספק לו מדי חודש דיווח מאזני מפורט על היתרות שלהם בפעילות במט"ח ובנגזרי מט"ח ? יום סוער אתמול בשוק המט"ח: הדולר איבד 1%, היורו צנח ב-1.7%

תגובות

>> הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל הוציא אתמול הוראת דיווח חדשה הדורשת מהבנקים הישראליים ומהבנקים הזרים הפועלים בישראל לספק לבנק המרכזי דיווח מאזני מפורט על היתרות שלהם בפעילות במט"ח ובנגזרי מט"ח.

הדיווח החדש יהיה חודשי. על פי הערכות בשוק המט"ח, הדיווח הוא מהלך נוסף במלחמה שהכריז בנק ישראל נגד ספקולנטים זרים בשוק המט"ח, שגרמו בשנתיים האחרונות להתחזקות השקל.

בשבועות האחרונים קבע בנק ישראל תקנות דיווח חדשות לכל עסקת מט"ח באמצעות פורוורד או עסקת החלפה ("סוואפ") שמעל היקף מסוים, ואילו ממשרד האוצר נמסר כי יבוטל הפטור שיש כיום לזרים על מס לפיקדונות שקליים. שתי התקנות כבר השפיעו במידה מסוימת על השוק, והעלו את שער הדולר מול השקל מרמה של פחות מ-3.5 שקלים ליותר מ-3.7 שקלים בפתיחת המסחר השבוע.

התקנה החדשה מצטרפת למהלכים אלה, והיא מיועדת להעמיק את המידע שיש לבנק ישראל על פעולות הזרים בישראל, בעיקר בכל הקשור לנגזרות מט"ח ולפיקדונות שקליים מכל הסוגים. הזרים רכשו בשנה האחרונה כמויות עצומות של מק"מ (מלווה קצר מועד), ואחזקתם במכשיר זה כבר מתקרבת ל-30% מסך כל המק"מים שבמחזור.

"הודעת בנק ישראל מהיום היא בעצם המשך לתקנות שהוציא בחודש שעבר", הסביר רון אייכל, כלכלן ראשי בבית ההשקעות מיטב. "בנק ישראל מנסה ללמוד את התחום ואת השפעות המהלכים שלו תוך כדי תנועה. הבנק ממשיך בהקשחת התנאים של הבנקים. בהוראות הקודמות הם נדרשו לרתק הון על פעילות המט"ח, וכעת הם מחויבים גם בתיעוד העסקות השונות. כנראה קיימת אי-בהירות לגבי היקף הפעילות והמבצעים, וייתכן שלבנק ישראל גם חסר מידע הנוגע לשיקולי הריבית ולכן הוצאו היום ההנחיות החדשות".

אייכל נשאר איתן בעמדתו שלפיה מהלכי בנק ישראל לאו דווקא יסייעו בהחלשת השקל, ושב וציין כי נתוני המקרו היסודיים של ישראל טובים לעומת כלכלות אחרות בעולם. "מדינות שבולטות לחיוב באיתנות הכלכלית שלהן משלמות גם במטבעות חזקים", אמר אייכל. "הכלכלה הישראלית מנצחת והעלאת הריבית במשק היא בלתי נמנעת", ציין.

לדבריו, השקל צפוי להתגבר על אפקט פישר וגם על אפקט מצרים, שסייע להתחזקות הדולר בימים האחרונים. הוא סיכם ואמר ש"כמו שהדברים נראים כעת, המצרים הולכים למסלול של הידברות, כך שהיציבות באזור צפויה להישמר והשקל ישוב למסלול ההתחזקות שלו בחודשים האחרונים".

מנהל חדר עסקות מט"ח באחד הבנקים הגדולים בשוק, ציין כי למהלך של בנק ישראל לא היתה השפעה על המסחר במהלך היום. כמו כן הוא הדגיש שעדיין לא יצאה הודעה רשמית מבנק ישראל שירדה לבנקים, כך שמעבר להד הפרסומי שיצרה - אין לה עדיין השפעה כלשהי.

הודעת בנק ישראל מיתנה הירידות בדולר

יום מסחר סוער עבר אתמול על שוק המט"ח המקומי, ובמיוחד על שער הדולר, שזיגזג לאורך שעות המסחר בין ירידות חדות לירידות מתונות.

בתחילת היום נסחר המטבע האמריקאי בירידות של עד 1% בעקבות הערכות כי הגדלת משקל הדיור במדד המחירים לצרכן תביא להאצת קצב העלאת הריבית במשק - מהלך שעתיד לחזק את השקל, שכן המשקיעים בעולם עשויים לנצל את פערי הריביות בין ישראל לארה"ב ולהשקיע במטבע המקומי.

הודעת בנק ישראל גרמה להתמתנות הירידות, כך שבשעות הצהריים נסחר הדולר לפי שער של 3.69 שקלים ומחק כמחצית מהירידות של הבוקר.

למורת רוחם של המחזיקים בדולר, בסופו של דבר גבר קצב המוכרים על הקונים, ושער המטבע המזגזג ננעל בירידה של 1% בשער יציג של 3.67 שקלים. בדומה לדולר, גם היורו צנח בחדות וננעל בירידה של 1.7% לשער יציג של 4.97 שקלים. במהלך השעות שלאחר המסחר, שוב שינה המטבע האמריקאי את מגמתו ונסחר בין הבנקים קרוב לשער של 3.69 שקלים.

שיא חדש ביתרות המט"ח: 73.4 מיליארד דולר

>> יתרות מטבע החוץ של ישראל גדלו בינואר ב-2.5 מיליארד דולר והסתכמו בסוף החודש ב-73.4 מיליארד. בסוף דצמבר 2010 היה סך היתרות 70.4 מיליארד דולר ובסוף ינואר 2010 - 61.6 מיליארד דולר.

מרבית הדולרים שהתווספו בחודש האחרון נרכשה במחציתו הראשונה של ינואר, כשרמות שער החליפין עדיין היו נמוכות יחסית ולפני תחילת היפוך המגמה בשוק המט"ח.

הסיבה העיקרית לגידול ביתרות בינואר האחרון היא רכישות דולרים אגרסיביות על ידי בנק ישראל במהלך המסחר בשוק ההון, בסך של 2.1 מיליארד דולר. זאת, כדי למנוע ייסוף השקל, לאחר שבנק ישראל העלה את הריבית במשק ברבע אחוז, ל-2.25%.

סיבה נוספת לעלייה ביתרות היא שערוך יתרות המט"ח בסך של 628 מיליון דולר. הגידול ביתרות קוזז חלקית בשל שתי סיבות: העברות הממשלה לחו"ל בסך 192 מיליון דולר, והעברות הסקטור הפרטי לחו"ל בסך 33 מיליון דולר.

בשבוע וחצי האחרונים, לאחר פרוץ המשבר הפנימי במצרים, הסביר הנגיד כי אחת הסיבות המרכזיות למדיניות רכישת המט"ח המסיבית של בנק ישראל היא מצבה הגיאו-פוליטי המיוחד של ישראל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו