בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מיהו המפקד העליון

תגובות

אירועי הימים האחרונים הציפו שוב ובעוצמה רבה סוגיות לא פתורות בחוק יסוד: הצבא, המעיבות על תפקוד מערכת הביטחון. חוק יסוד: הצבא נחקק בעקבות המלצות ועדת אגרנט, אשר מונתה לבחון את אירועי מלחמת יום הכיפורים והמליצה לעגן בחוק את עליונות הדרג המדיני על הדרג הצבאי.

החוק כולל שישה סעיפים, שעקב ניסוחם העמום הביאו לתלי תלים של פרשנויות על התיחום והיקף הסמכויות של משולש בעלי הסמכות שחוק היסוד מתייחס אליהם - הממשלה, שר הביטחון והרמטכ"ל.

מילות המפתח בחוק בקשר להייררכיה, וכתוצאה מכך הסמכויות, הן "מרות", "כפיפות" ו"דרג פיקודי עליון". להבהרת הסבך ראוי להתייחס לארבע הקביעות שבו: א. הצבא נתון למרות הממשלה; ב. השר הממונה מטעם הממשלה על הצבא הוא שר הביטחון; ג. הדרג הפיקודי העליון בצבא הוא ראש המטה הכללי; ד. ראש המטה הכללי נתון למרות הממשלה וכפוף לשר הביטחון.

נראה שאין חולק על כך, שהביטוי "מרות הממשלה" מצביע בבירור על עליונות הממשלה ועל כך שהצבא מחויב להנחיותיה (ודוק: הממשלה, לא ראש הממשלה). אך ביחס לכפיפות לשר הביטחון יש כמה תפישות, שמעצם קיומן ברור שבנושא חוקתי מכריע זה, שיש לו השלכות אופרטיביות, קיימת אי בהירות קרדינלית, המהווה לא אחת פתח לריב סמכויות וחיכוכים בצמרת הביטחונית.

הפרשנויות השונות נעות מעמדה הדוגלת בכפיפות מוחלטת של הרמטכ"ל לשר הביטחון ועד לעמדה ולפיה הכפיפות היא אך ורק בנושאים אסטרטגיים ומדיניים. יש גם תפישת ביניים: הכפיפות היא אמנם לא רק בנושאים אסטרטגיים, אך בנושאים טקטיים השר אינו יכול להכתיב מהלך או ליזום, אלא רק לאשר או לא לאשר (למשל, מתכונת של תוכנית מבצעית, מינויי בכירים וכדומה); ובתוך הטווח הזה יש גוונים שונים של גישה - ריסון עצמי יותר או פחות - לפי אישיות נושאי המשרה.

הטענות נגד כפיפות מוחלטת מבוססות בעיקר על הטיעון, שאין לרוקן מתוכן את קביעת החוק ולפיה הרמטכ"ל הוא הדרג הפיקודי העליון בצבא, ושר הביטחון אינו רמטכ"ל-על. מאידך גיסא נשמעת הטענה החוקתית, ששר הביטחון כשלוח של הממשלה יכול להתערב במה שימצא לנכון, אך מובן שמטבע הדברים יבחר להתערב רק בנושאים משמעותיים.

אי בהירות חשובה נוספת נוגעת למעמד ראש הממשלה. כאמור, ראש הממשלה אינו מוזכר כלל בחוק היסוד. במשטר נשיאותי כמו זה שבארצות הברית, הנשיא הוא המפקד העליון של הצבא, ואילו בישראל הממשלה היא הדרג האזרחי העליון. אך האומנם, בפועל, מעמד שאר השרים זהה למעמד ראש הממשלה ביחס לשר הביטחון וביחס לצבא? הסוגיה אינה רק פורמלית. חשוב לתת עליה את הדעת ולעגן את מעמד ראש הממשלה, רצוי בדרך של האצלת סמכות שלא תסתור את המשטר החוקתי בישראל, אך תשקף את ההתנהלות המציאותית והבלתי נמנעת בהיבטים ביטחוניים מסוימים.

לא למותר להזכיר, כי לפי חוק היסוד, הרמטכ"ל מתמנה על ידי הממשלה לפי המלצת שר הביטחון. מתקבל על הדעת, ששר הביטחון יתייעץ עם ראש הממשלה קודם שיגיש את המלצתו, אך הממשלה היא הצריכה להחליט על המינוי. זה החוק, וכך ראוי. ובכל זאת, בכלי התקשורת נמסר בשבוע שעבר, שראש הממשלה ושר הביטחון החליטו לבטל את מינוי הרמטכ"ל. כל זאת אף על פי שהמינוי לא הובא כלל לאישור הממשלה.

הולך ומתחוור, שהעמימות בחוק היסוד והפער בין החוק למציאות מגיעים עד לשאלה הבסיסית והדרמטית, מיהו המפקד העליון של הצבא. לכאורה, התשובה ברורה: המפקד העליון הוא ממשלת ישראל. אך האם תואמת קביעה זו את התפקוד של המערכות הלכה למעשה?

לפני שנים אחדות גיבשו הח"מ והחוקר ד"ר שמואל אבן, תוך כדי היוועצות בחוקרים נוספים במכון למחקרי ביטחון לאומי באוניברסיטת תל אביב, הצעה לחוק שייצוק תוכן אופרטיבי בחוק יסוד: הצבא, על ידי פירוט הנושאים המחויבים לקבל את אישור שר הביטחון, ראש הממשלה או הממשלה. דומה, שחוק כזה יוכל להקל על תפקוד המערכות, בלא צורך בשינויים בחוק יסוד: הצבא.

עו"ד גרוס היתה היועצת המשפטית למערכת הביטחון

ישיבת הממשלה. אי בהירות בקשר להייררכיה והסמכויות




תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו