בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

קואליציית חברות היי-טק תנסה לשלב ערבים וחרדים בעבודה

המיזם של הנשיא שמעון פרס שיושק מחר מקבץ כ-20 מנכ"לים מחברות היי-טק שהצהירו על מחויבות לתהליך וישתפו פעולה עם אתר אינטרנט ייעודי שיסייע לערבים לחפש עבודה בענף ? היום נפגש פרס עם עשרה בכירים נוספים במשק במטרה להקים קואליציה דומה לשילוב חרדים בשוק העבודה ? "לא היינו צריכים לשכנע אף אחד לבוא להשתתף. כולם מבינים את החשיבות שבשילוב האוכלוסיות האלה", אומר מנכ"ל בית הנשיא

תגובות

>> הכירו את אינאס סעיד, שסיים תואר בהנדסת אלקטרוניקה בטכניון לפני 25 שנים - אבל לא מצא עבודה בשוק המקומי. אף חברת טכנולוגיה ישראלית לא חשבה בעת ההיא לשכור מהנדס ערבי-ישראלי לשורותיה.

בצר לו, עזב סעיד את ישראל. הוא היגר ראשית לגרמניה, השתלב שם בעבודה בנוקיה, ובהמשך נשלח מטעם נוקיה לעבוד בארה"ב. שם טיפס במעלה הסולם הניהולי של נוקיה, ואף זכה במהלך השנים להכרה כאחד העובדים המצטיינים של נוקיה העולמית.

לאחר 20 שנים בנכר, סעיד החליט שהוא מתגעגע הביתה. כן, מתברר שלישראלים יש נטייה להתגעגע הביתה. סעיד ארז את משפחתו וחזר לישראל. הפעם, עם מנהגים אמריקאיים, עברית מתובלת במונחים אמריקאיים וניסיון ניהולי מוכח של 20 שנה בתעשיית ההיי-טק האמריקאית - הוא כבר לא התקשה למצוא עבודה. חברות ההיי-טק הישראליות עטו עליו עם הצעות עבודה.

אינאס סעיד עובד כיום כמנכ"ל גליל סופטוור - חברת תוכנה המעסיקה יותר מ-100 מהנדסים ערבים ומגישה שירותי תוכנה לחברות היי-טק בתל אביב. סעיד נדרש ל-20 שנות גלות כדי שתעשית ההיי-טק הישראלית תגלה את הפוטנציאל שלו.

גם ה"אינאס סעידים" של הדור הנוכחי - ערבים ישראלים צעירים ומשכילים, בהם לא מעט ערביות ישראליות צעירות ומשכילות - נתקלים בבעיה דומה. המעסיקים היהודים אינם בוחנים באמת את הערבים כאופציה להעסקה. ודאי שאינם מודעים כלל לקיומם, כאשר מדובר במשרות לבעלי השכלה גבוהה.

תקרת הזכוכית הזאת מתסכלת מאוד את האינטיליגנציה הערבית בישראל. התסכול הזה הוא החמצה מסוכנת, אבל גם הזדמנות. כפי שחזרו ולימדו אותנו המהומות במצרים - אין דבר מסוכן יותר ממעמד בינוני מתוסכל ומובטל, וזו כיום המציאות של מרבית המשכילים הערביים בישראל.

מצד שני, אין דבר מבטיח יותר מאשר מעמד בינוני משכיל, שמקבל את ההזדמנות המגיעה לו - כמעט תמיד מן ההזדמנות הזאת תצמח ההנהגה שתסחוף אחריה את הדור הצעיר.

בכירי ההיי-טק למען שילוב הערבים

מי שללא ספק מכיר את סיפורו של אינאס סעיד ומבין את חשיבות שילוב הערבים בשוק העבודה עבור החברה הישראלית, הוא נשיא המדינה שמעון פרס. "שילוב אקדמיים ערבים בתעשיית ההיי-טק הוא צו השעה, כלכלית וחברתית. ערביי ישראל יתנו תנופה וחיזוק משמעותיים למשק הישראלי", אומר פרס ומוסיף: "אין סתירה בין יהדות למדע ועל כן יש לעודד לימוד של מקצועות טכנולוגיים מתקדמים לחרדים כדי לאפשר את הצטרפותם לחברות היי-טק ישראליות. נשים חרדיות רבות תורמות תרומה משמעותית בחברות טכנולוגיה ומוציאות משפחות ממעגל העוני".

מחר ישיק פרס את פרויקט הקואליציה של חברות ההיי-טק בשיתוף כ-20 מנכ"לים, לשילוב ערבים בחברות ההיי-טק. בין המנכ"לים שישתתפו: מקסין פסברג, מנכ"לית אינטל ישראל; דני ענבר, מנכ"ל סנדיסק ישראל; בועז מעוז, מנכ"ל סיסקו ישראל; משה ליכטמן, סגן נשיא עולמי במיקרוסופט; ראסל אלוונגר, מנכ"ל טאואר; יהושע בקולה, מנכ"ל hp ישראל; מיקי שטיינר, מנכ"ל סאפ ישראל; מאיר ניסנזון, מנכ"ל יבמ ישראל; אלי קמפו, מנכ"ל לייב-פרסון (nLivePerso); אמיר פלג, מנכ"ל TaKaDu; זאבי ברגמן, מנכ"ל נייס; שי און, מנכ"ל CA; רפי מאור, מנכ"ל ECI; ויזם ההיי-טק יוסי ורדי.

במסגרת המהלך יושק אתר אינטרנט ייחודי שאותו יפעילו עמותת קו משווה וחברת ההשמה מנפאואר. האתר (maantech.org.il) ישמש לקליטה, מיון והשמת אקדמאים ערבים בענף ההיי-טק. באמצעות האתר יוכלו סטודנטים ערבים לשלוח קורות חיים לחברות המשתתפות בקואליציה. במקרה הצורך יעבור הסטודנט הערבי מסלול העשרה לעזרה בכתיבת קורות חיים ומיומנויות נוספות. במסגרת האתר התאחדו מחלקות משאבי האנוש של החברות שהצטרפו למיזם, והן יהוו בנק של משרות פנויות למטרת שילובם של ערביי ישראל בהיי-טק.

קואליציה עסקית לחברה החרדית

לא רק את ההחמצה המתמשכת של הפוטנציאל הטמון בחברה הערבית מכיר הנשיא, אלא גם את ההחמצה של הפוטנציאל העצום של חברה החרדית. גם בתחום זה רוצה הנשיא להקים קואליציה עסקית, בדומה לזאת שהקים בתחום ההיי-טק.

"הפרויקט של הנשיא בתחום נולד מתהליך חשיבה משותף של הנשיא פרס ומנכ"ל סיסקו העולמית, ג'ון צ'יימברס", מספר מנכ"ל בית הנשיא אורי בן פורת. "לאור זאת, החלטנו לאגד קואליציה של חברות ההיי-טק הכי מרשימות של מדינת ישראל, אבל זאת לא קואליציה סגורה. להיפך. הקריאה היא לחברות נוספות להצטרף לתהליך. כרגע ההתמקדות היא בשילוב הערבים בשוק העבודה, אבל מאוד יכול להיות שהפרויקט יתפתח באותו אופן לנושא החרדים ואולי גם לתעשיות שונות, בנוסף להיי-טק".

היום יקיים פרס ביקור בעיר החרדית אלעד, יסייר במרכזי תעסוקה בעיר ויקיים דיון סביב שולחן עגול עם שורה של מנכ"לים בכירים במשק בסוגיית שילוב המגזר החרדי בשוק העבודה. בין השאר, ישתתפו בכנס מנכ"לית מנפאוור, אורנה סגל - שיזמה את הביקור; מנכ"ל גוגל ישראל, מאיר ברנד; מנכ"ל בנק הפועלים, ציון קינן; מנכ"ל פלאפון, גיל שרון; מנכ"לית AIG, חוה פרידמן-שפירא; ונשיא זיו האפט BDO, שלמה זיו.

שיעור עוני של 59%

שיעור התעסוקה של המגזרים החרדי והערבי בישראל נמוך משמעותית ביחס לשאר האוכלוסייה. המנהג הנפוץ של חלק ניכר מהגברים החרדים ללמוד תורה לאורך כל ימי חייהם גורם לכך ששיעור התעסוקה של גברים חרדים הוא 39% בלבד, לעומת 75.7% בכלל האוכלוסייה, לפי נתוני בנק ישראל ל-2009. גם הנשים החרדיות, המטפלות בילדים רבים ולרוב נמנעות מלצאת לעבוד מחוץ לחומות המגזר, מציגות שיעור תעסוקה לא גבוה במיוחד - 58%. התוצאה היא שיעור עוני של 59% ב-2009 לעומת 12.9% בכלל האוכלוסייה.

בקרב הערבים, 56% מהמשפחות הערביות עם מועסק יחיד הן עניות, לעומת 15% מהמשפחות היהודיות. שיעור התעסוקה של נשים ערביות הוא 21%, לעומת 57% אצל נשים יהודיות. הגברים הערבים אמנם יוצאים לעבוד, אבל רבים מהם פורשים מהעבודה כבר בגיל 45 בגלל ההתמקדות שלהם בעבודות קשות פיסית.

התוצאה היא ששתי אוכלוסיות מרכזיות מאוד בישראל - שמהוות יחד כמעט 30% מכלל אזרחי ישראל - מודרים בפועל מכלכלת ישראל, וכך מוחמץ הפוטנציאל העצום שטמון בהם.

מחפשים דרך ליציאה לעבודה

בכנס ישראל 2021, שנערך לפני כחודש בירושלים, נערכו לראשונה מסלולי דיון מיוחדים בסוגיית השתלבות החרדים והערבים בשוק העבודה. מאות אנשי מקצוע, אנשי ממשל, בכירים באקדמיה ובמגזר העסקי, ישבו סביב שולחנות עגולים וניסו לגבש יחד את האתגרים העומדים בפנים ישראל לשילוב האוכלוסיות המודרות בשוק העבודה.

מובילי הדיונים שהתכנסו בנפרד ניסחו יחד את האתגרים העיקריים שבפניהם ניצבת המדינה בעשור הקרוב. במסלול החרדי קבעו מובילי הדיונים כי יש ליצור תנאים כלכליים לתעסוקת חרדים - לפתח מודל שייתן תמריץ כלכלי הדרגתי ליציאה לעבודה של גברים ונשים, באמצעות המעסיקים או העובדים עצמם, או שיניע אותם להקים עסק עצמאי.

מובילי הדיונים גם הציגו כאתגר את שינוי תפישות ועמדות שהשתרשו בקרב האוכלוסיות בישראל ומהוות כיום חסם מרכזי להשתלבות חרדים בשוק העבודה. בנוסף, יש לגבש פתרון לסוגיית הקשר צבא-תעסוקה. מובילי הדיונים גם קבעו כי יש לערוך התאמות שונות בשוק התעסוקה עבור המגזר החרדי, ולבצע שינויים שיכולים להתעצם באמצעות דיאלוג חרדי-חילוני.

במסלול הערבי החליטו מובילי הדיונים כי האתגרים החשובים ביותר הם קידום הרשויות המקומיות הערביות באמצעות השוואת התקציבים לאלה של הרשויות היהודיות, העצמה ניהולית ושיפור השקיפות והאחריות של ראשי הרשויות; קידום התעסוקה של ערבים - באמצעות העדפה מתקנת ויצירת הזדמנויות תעסוקה וכן באמצעות סיוע לצעירים וצעירות במגזר לרכוש השכלה וכישורים הולמים לשוק העבודה המודרני; העצמת המגזר העסקי הערבי - הסרת חסמים שמונעים נגישות לאשראי לעסקים ערביים, ועידוד שיתוף פעולה עסקי בין חברות יהודיות לערביות; שיפור מערכת החינוך הערבית והשוואת הישגיה לאלה של מערכת החינוך היהודית; ויצירת חזון משותף לשני הצדדים - הערבי והיהודי. חזון של דמוקרטיה, שותפות, תרבות ושפה משותפות וחינוך לשוויון של האחר.

"איכות העבודה תלויה במידת השונות"

"ההחלטה של הנשיא להתערב בנושאים אלה, של שילוב ערבים וחרדים בשוק העבודה, נובעת מסיבות רבות, אבל בראשן הממד הכלכלי", מסביר בן פורת: "ידוע כי מפתח הצמיחה של הכלכלה הישראלית הוא שילוב אוכלוסיות חלשות שלא נמצאות במנועי הצמיחה, כמו ערבים וחרדים. אם לא ישולבו, הכלכלה הישראלית לא תוכל להתקיים במתכונתה הנוכחית בעוד חמש או עשר שנים".

בן פורת מוסיף: "מעבר לממד כלכלי יש ממד חברתי. מדינה אחת זקוקה לכלכלה אחת. ולמען זה אנחנו פועלים. הניסיון הוא לפרק את החסמים שעומדים בפני צעירים ערבים וחרדים להיכנס לשוק העבודה. כמובן שדרושה כאן מעורבות של כולם ובאמת יש יוזמות במשרד האוצר, למשל, לממן חלקים מן השכר של ערבים וחרדים בהיי-טק, יש תוכניות של משרד התמ"ת שמממנות ועוזרות לחברות לעשות את הצעד הזה. אבל הממשלה והכנסת לבדן לא יוכלו לעשות זאת. נחוצה מעורבות של הסקטור העסקי ושל בכירי ההיי-טק".

עוד אומר בן פורת: "מנכ"לים בהיי-טק אומרים כי הם בוחרים את עובדיהם לפי איכות. אבל אנחנו יודעים שבחברה הערבית והחרדית יש חסמים שונים ושתהליכי ההשמה של האוכלוסיות האלה צריכים להיות שונים. זה לא שהמנכ"לים המשתתפים באירועים עושים כרגע מהלך אקטיבי ומתחייבים להעסיק כך וכך ערבים או חרדים - כי להתחייב למספר זה יהיה לא כלכלי - אבל הם מבינים את החשיבות שבשילוב אוכלוסיות אלה ומבינים שאי אפשר לבחון איכות באותם כלים כשיש חסמים תרבותיים ושפתיים.

"הם מחויבים לתהליך וזה כבר הרבה. אגב, לא הייתי צריך לשכנע אף אחד להשתתף. כולם מבינים את החשיבות והצטרפו מיד. וזאת מהות הפרויקט של הנשיא - הקמת מנגנון מיוחד שיבדוק איך אפשר לעשות יותר למען המטרה הזאת. חוץ מזה, חשוב להבין שהיום גיוון אנושי בחברות גלובליות היא מלת מפתח. כיום חברות מבינות שאיכות העבודה תלויה במידת השונות בעולם גלובלי שהן עובדות. לא יכולים להסתמך על כישורים של קבוצה אחת. ובארץ מדובר בחרדים, ערבים, עולים חדשים, נכים - ועוד קבוצות מיעוט שיש להן מעט מאוד ייצוג בחברות כיום".

ב-12 בינואר לפני שנה, יצא אוטובוס המנכ"לים לנצרת למפגש שנועד לעודד השקעות במגזר העסקי הערבי. את הרעיון לנסיעה היוצאת דופן יזם פרס והצטרפו אליו כמה אנשי עסקים בכירים, כמו נוחי דנקנר, דן פרופר, יו"ר אסם, ישראל מקוב, יו"ר גיוון אימג'ינג ונטפים ישראל , ניר גלעד, מנכ"ל החברה לישראל ויוסי בכר, יו"ר דיסקונט.

אם מסתכלים על חצי הכוס המלאה, אז הנסיעה הייחודית העלתה למודעות את נושא המגזר הערבי ושילובו במשק הישראלי. חצי הכוס הריקה נוגעת לכך שלמעשה מאז נסיעה מעט מאוד קרה, אם בכלל. עם זאת, מדובר בתקופה אחרת בציבוריות הישראלית. הנסיעה קרתה שלושה שבועות לפני הצטרפות ישראל ל-OECD והשיח הציבורי מיעט לעסוק עד לאותה נקודת זמן במגזר הערבי בהיבט הכלכלי.

בן פורת התייחס ליוזמה שדעכה ורואה בה את תחילת הדרך: "אוטובוס המנכ"לים היה יריית פתיחה. הוא יצר גם מהלכים מהותיים, גם אם כי לא מספיק, ובעיקר עזר לשיח מתפתח סביב הנושא. השלב השני שלו יושק ביום רביעי במיזם שאנחנו משיקים. מדובר בשלב המשך של אוטובוס המנכ"לים, עם עומק של פעילות רציפה, שתזכה למעקב של חברות ההיי-טק".

אתגרים מרכזיים בשילוב החרדים בשוק העבודה:

1. יצירת תנאים כלכליים לתעסוקת חרדים - לשכירים וליזמות עצמאית.

2. תפישות, עמדות וחינוך - עבודה מול תפישות סטריאוטיפיות - אצל מעסיקים ואצל חרדים

3. גיבוש פתרון לסוגיית הקשר צבא-תעסוקה: חיזוק מסלולי השירות לחרדים; התאמת מסגרות לשירות אזרחי; ובדיקה של גיל הפטור מצה"ל לאברכים מבוגרים יותר

4. טיפול בנוער חרדי נושר או בסיכון - הכשרתו לחיי עבודה ותמיכה במשך מסלול חייו עד לעצמאותו הכלכלית

5. פיתוח תוכניות תוך דיאלוג חילוני-חרדי, ועריכת התאמות - במובן הרחב ביותר - לאורח החיים החרדי

אתגרים בקידום המגזר הערבי

1. קידום הרשויות המקומיות הערביות - באמצעות השוואת התקציבים לאלה של הרשויות היהודיות, העצמה ניהולית ושיפור השקיפות והאחריות של ראשי הרשויות

2. קידום התעסוקה של ערבים - באמצעות העדפה מתקנת ויצירת הזדמנויות תעסוקה ועל ידי סיוע לצעירים וצעירות במגזר לרכוש השכלה וכישורים המתאימים לשוק העבודה

3. העצמת המגזר העסקי הערבי - הסרת חסמים שמונעים נגישות לאשראי לעסקים ערביים, ועידוד שיתוף פעולה עסקי בין חברות יהודיות לערביות

4. שיפור מערכת החינוך הערבית והשוואת הישגיה לאלה של מערכת החינוך היהודית

5. חזון משותף לשני הצדדים - הערבי והיהודי. חזון של דמוקרטיה, שותפות ותרבות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו