בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

החששות מפני האינפלציה מופרזים

עליות המחירים שנרשמו באחרונה בעולם נובעות ברובן מגורמים חד-פעמיים - למשל מקציר דל ברוסיה, שהעלה את מחירי החיטה, ומהעלאת המע"מ בבריטניה. הבנקים המרכזיים צריכים למנוע מהזעזועים להפוך ללחץ אינפלציוני מתמיד

תגובות

>> בכל מקום בעולם שבו תהיו בזמן שתקראו את השורות האלה, סביר להניח שהאינפלציה מככבת בכותרות העיתונים. העלייה במחירי הסחורות מקפיצה את מדדי המחירים לצרכן בכל העולם.

הלחצים האינפלציוניים ניכרים בעיקר בכלכלות מתעוררות שצומחות במהירות, שבהן התושבים מוציאים נתח גדול מהכנסותיהם על מזון. שיעור האינפלציה בסין הוא כ-5%, בברזיל הוא מתקרב ל-6% ובהודו הוא נותר קרוב ל-10%.

גם בכלכלות העשירות המלה אינפלציה חזרה לעמודי השער של העיתונים. מדד המחירים לצרכן בבריטניה עלה בין דצמבר 2009 לדצמבר 2010 ב-3.7%. המחירים בגוש היורו טיפסו ב-2.4% ב-2010, בעוד הגבול העליון של יעד האינפלציה של הבנק האירופי היה 2%.

החששות העיקריים הם מההשפעה של שערי הריבית הנמוכים והמאזנים הבעייתיים של הבנקים המרכזיים בעולם העשיר ומחוסר היכולת או חוסר המוכנות של הכלכלות המתעוררות להדק את המדיניות הכלכלית במידה מספקת. שילוב זה, אם לא יטופל, עלול להוביל לאינפלציה גבוהה וחסרת שליטה.

החששות באים לידי ביטוי בדרכים שונות במקומות שונים. בשווקים המתעוררים הפוליטיקאים חוששים מתסיסה חברתית, והכלכלנים מודאגים מהתחממות יתר של הכלכלות.

איום האינפלציה מטריד גם את ראשי כמה מהבנקים המרכזיים בכלכלות העשירות. שני חברים בוועדת המדיניות של הבנק המרכזי של בריטניה הצביעו בחודש שעבר לטובת העלאת ריבית מיידית. פקיד בולט בבנק המרכזי של אירופה אמר כי לא ניתן להתעלם מהעלייה באינפלציה המיובאת לאירופה מבחוץ.

ואולם אנשי הבנקים המרכזיים אינם צריכים להיות מוטרדים יתר על המידה משיעור האינפלציה ומהדינמיקה שלה. האינפלציה עולה, אבל היא אינה גבוהה. באף כלכלה גדולה, מתעוררת או עשירה, היא אינה מגיעה לרמות השיא שנרשמו ב-2008 (באמריקה היא מגיעה ל-1.5% בלבד).

חלק גדול מהעלייה שנרשמה באחרונה מונע בידי מה שנראה כגורמים חד-פעמיים, החל מקציר דל ברוסיה, שגרם לעלייה חדה במחירי החיטה, ועד להעלאת המע"מ בבריטניה. הבנקאים המרכזיים צריכים להתעלם מזעזועים זמניים שכאלה. תפקידם הוא למנוע מהעליות החד-פעמיות ליהפך ללחץ מתמיד על המחירים כלפי מעלה.

בינתיים אין עדויות של ממש לכך שזה קורה. בארה"ב, מדד מחירי הליבה, שאינו כולל את מחירי המזון והדלק, עלה ב-0.8% בלבד בשנה שקדמה לדצמבר. בגוש היורו האינפלציה התייצבה באחרונה על 1.1%. גם בכלכלות מתעוררות משגשגות מדד מחירי הליבה עולה בקצב אטי בהרבה מאשר ב-2008.

גרמניה יוצאת דופן

עם הזמן עלולים הלחצים הזמניים על המחירים ליהפך לקבועים, בין אם בשל ציפיות הצרכנים לאינפלציה עתידית או בשל דרישת העובדים להעלאות שכר. ואולם הסבירות לכך נמוכה.

ברוב המדינות העשירות, הציפיות לאינפלציה אמנם עלו, אך זאת מכיוון שקודם לכך הן היו נמוכות מאוד - וכעת הן נמוכות. שיעור האבטלה הגבוה מונע מהעובדים לדרוש העלאות שכר. בלי העלאות שכר שיפצו על העלייה במחירי המזון והדלק, הצרכנים יצטרכו להפחית את הוצאותיהם - מה שבתורו יביא לאינפלציה נמוכה, ולא גבוהה יותר. זה נכון במיוחד במדינות שבהן נקבעו תוכניות צנע פיסקליות שצפויות להפחית את הצריכה, כמו בריטניה.

גרמניה עשויה להיות היוצאת מהכלל. נוכח הכלכלה הפעילה שלה, והירידה בשיעור האבטלה, צפוי השכר במדינה להתחיל לעלות. בשונה מעמיתיהם האנגלו-סאקסים, צפויים העובדים הגרמנים לקבל העלאות שכר שיאפשרו להם להתעלם מעליות מחירי המזון והדלק.

אלה יהיו דווקא בשורות טובות. השכר בגרמניה קפא למשך עשור. צמיחת שכר מהירה יותר עשויה להגביר את הביקוש המקומי ולסייע לאזן מחדש את כלכלת גרמניה. עלייה חדה יותר באינפלציה בגרמניה תסייע לכלכלות הפריפריה השקועות בחובות בגוש היורו, משום שהקיצוצים בשכר ובמחירים הדרושים לשיפור התחרותיות שלהן יהיו קטנים יותר. משתי סיבות אלה על הבנק המרכזי של אירופה להימנע מנקיטת צעדים נוגדי-אינפלציה.

כלכלות מתעוררות: להדק את המדיניות הפיסקלית

בכלכלות המתעוררות הסיפור הוא שונה. רובן שועטות קדימה, עם תנאים מוניטריים רופפים בהרבה מששררו בהן ב-2008. מה שמציב סיכון אמיתי של בעיית אינפלציה עיקשת.

ואולם גם כאן מוטב שלא להפריז בסכנות. העלייה בשכר ובמחירים בסין, לדוגמה, צריכה לסייע לאזן מחדש את כלכלתה ולהגדיל את הצריכה הפרטית המקומית.

שערי ריבית נמוכים בכלכלות העשירות מסבכים את החיים לקובעי המדיניות בכלכלות המתעוררות: אם קובעי המדיניות בשווקים המתעוררים יחליטו להעלות ריבית, הם ימשכו הון זר רב יותר, מה שיגרום לעלייה באינפלציה.

הם יכולים לנסות להרתיע את המשקיעים באמצעות הידוק הפיקוח על ההון הזר, אך צעדים אלה מתבררים לרוב כבלתי יעילים. מוטב בהרבה לצמצם בהוצאות, ועל ידי כך להפחית את האינפלציה, על ידי מדיניות פיסקלית הדוקה יותר. בברזיל ובהודו הכלי המרכזי למניעת אינפלציה צריך להיות הפחתת הגירעונות התקציביים. לסיכום:תמיד כדאי להיזהר מאינפלציה, אך נראה שכיום אין סיבה לפאניקה.





תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו