בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הפרקליטות סגרה את התיקים נגד הבכירים לשעבר בבנק למסחר

תשע שנים לאחר חשיפת מעילת הענק שביצעה אתי אלון, הודיעה הפרקליטות כי לא יוגשו כתבי אישום נגד מנכ"ל הבנק, סמנכ"ל בו ובכירים נוספים בשל היעדר תשתית ראייתית

תגובות

>> תשע שנים חיכו מנכ"ל בנק למסחר לשעבר, סמנכ"ל ומנהל מחלקת האשראי בבנק ובכירים נוספים לשעבר בבנק למכתב שקיבלו השבוע מהמחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, שמודיע להם על סגירת התיק נגדם בעבירות מנהלים ועובדים בתאגיד בפרשת מעילת הענק בבנק למסחר.

"הנני להודיעך כי לאחר הערכה מחודשת של חומר הראיות בתיק, בין היתר בעקבות טענות שהועלו במהלך השימועים שהתקיימו בפני, הגעתי למסקנה כי התשתית הראייתית אינה מספיקה לצורך העמדתך לדין פלילי", נכתב במכתבים של מנהלת המחלקה הכלכלית, עו"ד אביה אלף.

חמשת הבכירים שתיקיהם נסגרו השבוע הם מנכ"ל הבנק לשעבר משה ליבוביץ', הסמנכ"ל אמיר פרג, מנהל סניף תל אביב יוסי אנה, חשב הבנק עדי מוסל, ונתלי שרון, מנהלת מחלקת השקעות שהיתה גם האחראית הישירה על אתי אלון, שביצעה את המעילה.

הדירקטורים בבנק - שמיל וובר, שהיה יו"ר הדירקטוריון, דורון גרופר, שהיה דירקטור ויו"ר ועדת האשראי הדירקטוריונית בבנק, נעמי לירן, שכיהנה כדירקטורית מטעם הציבור וטובה הילמן שכיהנה כדירקטורית - קיבלו הודעה על סגירת התיק נגדם לפני כמה חודשים.

חשדות לניהול בלתי תקין

בינואר 2009, שבע שנים לאחר חשיפת הפרשה, הודיעה המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה לנושאי המשרה ולדירקטורים בבנק למסחר כי בכוונתה להעמידם לדין בכפוף לשימוע. היחידה הארצית לחקירות בינלאומיות (יאחב"ל) סיימה את חקירתה בפרשה באמצע 2008, ובהמשך לכך הודיעה לבכירים כי "לאחר שהמחלקה הכלכלית בחנה את חומר הראיות, היא מצאה כי יש מקום לשקול הגשת כתבי אישום נגדם, כל אחד בגין חלקו בפרשה בכפוף לשימוע".

"על פי החשד, הדירקטורים והמנהלים ניהלו את הבנק ופיקחו על ניהולו באופן לקוי ובלתי תקין, עד כדי העמדה בסכנה את יכולתו של הבנק לעמוד בהתחייבויותיו", נכתב.

הפרקליטות שקלה להעמידם לדין בגין רישום כוזב במסמכי תאגיד, אי גילוי מידע או פרסום מטעה בידי נושא משרה בכיר בתאגיד וכן מרמה והפרת אמונים בתאגיד. במהלך השימוע שנערך לליבוביץ לפני כמה חודשים, טען סניגורו, עו"ד אורי קינן, כי כשליבוביץ' החל לכהן בתפקידו כמנכ"ל הבנק, הוא העלה השגות על מצב המחשוב הבעייתי בבנק. ליבוביץ' התריע כי מערכת המחשוב ישנה, לוקה בחסר ואינה מאפשרת פיקוח הולם על עובדי הבנק. בשל ליקויים אלה במערכת המחשוב, טען ליבוביץ', הוא נאלץ להסתמך על דו"חות הביקורת של משרד רואי חשבון ושל בנק ישראל. "הראינו שמעולם, בשום דו"ח ביקורת שקיבל ליבוביץ' בתקופת כהונתו, לא הפנו אותו לאזהרה שיש חשד לגניבה בבנק", הסביר עו"ד קינן.

סנגוריו של מוסל, עוה"ד יהושע רזניק וינון סרטל, טענו בשימוע כי הוא עזב את הבנק ביולי 2001, לפני חשיפת הפרשה, וכי באמצעים ובנתונים שהיו בפניו לא ניתן היה לדעת שמתרחשת מעילה. עוד טענו כי מוסל דווקא פעל לשיפור נוהלי עבודת הבנק בתפקידיו השונים.

באפריל 2002 הגיע הבנק למסחר למצב של חדלות פירעון לאחר שהתגלתה בו מעילה שביצעה אלון במשך חמש שנים וגנבה מכספי הלקוחות יותר מ-271 מיליון שקל. זאת באמצעות פתיחת 206 חשבונות פיקטיביים, בהם העמידה הלוואות, אותן משכה לרשותה ובהמשך העבירה אותם לידי אחיה המהמר, עופר מקסימוב. ב-2003 נגזר על אלון עונש מאסר בפועל של 17 שנים ועל מקסימוב עונש מאסר של 15 שנים.

בנובמבר 2008 אישרה שופטת המחוזי בתל אביב ורדה אלשיך פשרה בין מפרק הבנק לבכירים לשעבר במסגרת תביעה שהגיש ב-2005 כונס הנכסים הרשמי נגד הגורמים שהביאו לקריסת הבנק, בסך 270 מיליון שקל. על פי הפשרה, 22 נושאי המשרה, ובהם וובר ולייבוביץ', ישלמו לקופת הפירוק 12 מיליון שקל. אלשיך ציינה בהחלטתה כי היא מאשרת את ההסדר "בלב כבד".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו