בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"אי שילוב המגזר הערבי בשוק העבודה - גרוע מהאיום האיראני"

בפאנל תעסוקת ערבים שנערך בכנס הרצליה הזהיר מנכ"ל משרד התמ"ת שרון קדמי כי "ללא שילוב אוכלוסיות מודרות בשוק העבודה - לא נתברג ל-15 הכלכלות המובילות" ? ד"ר מסד ברהום: "צריך גם להכיר בעובדה שאנשים מתקשים להתקדם בגלל בעיית הזהות"

תגובות

>> "למי שמגיע מהמגזר הערבי אסור להתבלבל: עליו להגדיר את עצמו כישראלי", אמר ד"ר מסד ברהום, מנהל בית החולים גליל מערבי בנהריה, בכנס הרצליה שנערך אתמול בפאנל תעסוקת ערבים. "לא מחקתי את הזהות שלי - אני ערבי וגם בנותי, אף שהן לומדות בבית ספר יהודי. חשוב לשמור על התרבות שלך, אבל חשוב גם להכיר בעובדה שאנשים מתקשים להתקדם בגלל בעיית הזהות".

ברהום סיפר כי "אני קודם ישראלי, ואני שותף לבעיות שיש במדינת ישראל. אני לא מתבייש בזהותי ובתרבותי, אבל כדי להתפתח אתה צריך להכיר בישראליות שלך. זה לא פשוט. יש לדאוג שמדינת ישראל תהיה מדינת כל אנשיה, יהודים וערבים כאחד".

שרון קדמי, מנכ"ל משרד התמ"ת, אמר: "שמחנו שהתקבלנו ל-OECD, אבל אם ממשלת ישראל לא תבין שאי שילוב אוכלוסיות מודרות, ביניהן המגזר הערבי, הוא איום של ממש - לעולם לא נוכל להיות אחת מ-15 הכלכלות המובילות. כולם מדברים על האיום האיראני, אבל האיום האמיתי נמצא בתחום הזה".

לדברי קדמי, "הבשורה הטובה היא שכולם מודעים לאתגרים בתחום ובעזרת שילוב כוחות בין המגזר הציבורי, הפרטי והשלישי, ניתן לשלב הרבה יותר נשים מהמגזר הערבי, לטפל בבעיית התחבורה הציבורית, להקים מרכזי תעסוקה והכוונה ולסייע בתחום ההשכלה. הכל פתיר".

אחד התחומים שבהם הפער בין ערבים ליהודים קטן יחסית הוא מערכת הבריאות. 9.5% מעובדי המערכת הם ערבים (לעומת רק 7% בשירות המדינה, למשל; טח"ס). לדברי ברהום, הסיבות שבגללן בתחום זה התמונה נראית אחרת הן כי "לא מדובר בתחום ביטחוני, שממנו מודרים ערבים באופן שיטתי, וכן גברים יהודים נוטשים את המקצוע הזה. כך מתאפשר לאוכלוסיות חלשות יותר כמו נשים וערבים, להשתלב".

ללמוד מאירלנד

מוחמד דראושה, מנכ"ל משותף של קרן יזמות אברהם, שניהל את הפאנל, ניסה לפצח את החסמים העומדים בפני המגזר ואת הפתרונות האפשריים. בין החסמים הוזכר שילוב הנשים בשוק העבודה - רק 20% נשים ערביות לעומת 56% במגזר היהודי; בעיית התחבורה הציבורית מהכפרים; ומחסור כרוני במקומות עבודה במגזר הערבי, הדורשים הקמת מרכזי תעסוקה שיאפשרו לנשים וגברים לעבוד קרוב יותר לבית.

עיבל גלעדי, יו"ר קרן פורטלנד ישראל, הפועלת במגזר הערבי, מנה ארבעה נושאים שבהם על כל הגורמים המטפלים במגזר להתמקד: השכלה, עידוד יזמות, נגישות להון וכן הכשרה לתעסוקה והסרת חסמים. לדבריו, השכלה תהווה פתרון ארוך טווח, שכן היא מגבירה את סיכויי המגזר למצוא עבודה. לדבריו, ההשתתפות של נשים משכילות בשוק העבודה עולה לאין שיעור יחסית לחלקן באוכלוסייה שאינו משכיל.

בנוסף, גלעדי מציין כי עידוד יזמות הוא התשובה למחסור במשרות פנויות, שכמעט לא קיימות במגזר הערבי, וסיפר כי קרן פורטלנד פתחה תוכניות המסייעות בהקמת עסקים קטנים במגזר הערבי. "היעד שלנו הוא הקמת 70 עסקים חדשים, ואנחנו נעמוד בו ואף נעבור אותו", אמר.

גלעדי הוסיף: "נגישות להון קשה גם במגזר היהודי. עסקים קטנים אינם אהובים על הבנקים. התוכניות שמאפשרות מימון מיקרופייננס עובדות נפלא. לגבי הכשרה לתעסוקה והסרת חסמים - קרן פורטלנד שותפה עם ארגון צופן בפעילות שמטרתה שילוב של אקדמאים ערבים בהיי-טק, וכבר שולבו עשרות אקדמאים ערבים בעזרת לימוד פעילות במגזר הערבי, כולל כתיבת קורות חיים, הדרכה בראיון עבודה וכן סיוע בהשמה.

"אנחנו אומרים להם שלא יוותרו על התרבות שלהם, אבל אם תאתגר ותגיד 'אני פלסטינאי', לא בטוח שיקבלו אותך לעבודה. השתלבות צריכה להיעשות בצורה חכמה. במקביל, החברה הערבית צריכה לשאול את עצמה מה אנחנו עושים כדי לעזור לקהל שלנו להשתלב - הקו של ההיבדלות, יש בו פוטנציאל נזק גדול. אנחנו רוצים לעבוד ביחד, אבל הרצון צריך להיות הדדי".

אבלין קולינס, נציבת שוויון ההזדמנויות של צפון אירלנד, הסבירה מדוע האי-שוויון חייב להיות עניין שאין להתעלם ממנו. "לא מדובר רק בעניין מוסרי או כלכלי", אמרה, "הטיפול באי-שוויון בין קתולים לפרוטסטנים באירלנד עזר לייצר את האווירה שהביאה בסופו של דבר להסכם השלום בין הצדדים. מדובר בתהליך שמייצר שלום פנימי בתוך המדינה בין שתי קבוצות שהתקשו לחיות האחת ליד השנייה".

דראושה סיכם את הפאנל ואמר: "אחוז גבוה של הנשים הערביות המשכילות עובדות ומביאות הכנסה נוספת הביתה. הן גם אלה שיולדות פחות. מי שמודאג מהאיזון הדמוגרפי צריך לתת מלגה לאשה ערביה כדי שתלך ללמוד באוניברסיטה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו