בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"ביורוקרטיה, חוסר יציבות פוליטית והזנחת תשתיות מחלישים את ישראל מול העולם"

לדברי הממונה לשעבר על ההגבלים העסקיים, קיימים בממשלה שלושה מונופולים: מונופול האוצר על הכסף, מונופול החקיקה של משרד המשפטים ומונופול כוח האדם של נציבות שירות המדינה - שפוגעים בפעילות משרדי הממשלה

תגובות

>> יש בעיה של משילות בישראל, בעיה קשה - על כך הסכימו אתמול כל משתתפי המושב בכנס הרצליה שעסק בהידרדרות יכולת הביצוע של ממשלות ישראל בעשור האחרון. ואולם, בשאלת האחריות לבעיה נחלקו הדעות.

דרור שטרום, לשעבר הממונה על רשות ההגבלים העסקיים, הציג נתונים המעידים על תוצאות הכשלים הבולטים של המשילות. אלה הובילו לפגיעה בנפש, לדוגמה במלחמת לבנון השנייה ובשריפה בכרמל. כשלי המשילות גם דירדרו תשתיות בהן התחבורה והמים, והזיקו לפרויקטים לאומיים כמו הטיפול במפוני ההתנתקות, בבדואים, בנתב"ג 2000 וברכבת הקלה בתל אביב.

לדברי שטרום, מנועי ההידרדרות הפוגעים בתחרותיות ובכלכלה, על פי סקר ונתונים שנאספו במכון התחרותיות השווייצי GCI, הם בחלקם הגדול ממשלתיים. הם נובעים מביורוקרטיה, מחוסר יציבות פוליטית וממדיניות הרגולציה והמיסוי שמובילים, בין השאר, לאי טיפול בתשתיות חיוניות.

שטרום ציין כי קיימים בממשלה שלושה מונופולים. מונופול האוצר על הכסף, מונופול החקיקה באמצעות משרד המשפטים ומונופול כח אדם באמצעות הנציבות. אלה פוגעים בפעילות של משרדי הממשלה. לדבריו, דרושה חקיקה שתשנה את כללי המשחק כדי לפתור את הדברים הללו. "זה כמו שמנסים להניע משאית במעלה הקסטל במנוע של מיני-מיינור. צריך להחליף את המנוע הזה והמנוע הוא המשילות", אמר שטרום.

שר התשתיות, עוזי לנדאו, ציין כי חרף ההישגים הגדולים של הקמת המדינה בדור הקודם, כיום ישראל משותקת. "אנחנו לא מסוגלים לבצע פרויקט גדול כקטן, אף שיש חזון. זה קשור במאבק התת קרקעי בין הפקידות ונבחרי הציבור. ידינו קשורות", אמר.

לדבריו, בעיית המשילות החלה ב-1988, כשהופצה הסיסמה 'מושחתים נמאסתם'. אז נוצר חוסר אמון בהנהגה, ותחושה שיש להוציא מידי הפוליטיקאים את הכח, מכיוון שהם מושחתים. לנדאו הוסיף: "השליטה הריכוזית של משרד האוצר ריכוזית מדי, ונעשית על ידי אנשים שאינם מוכשרים לתפקידם. הם רואים דברים דרך תזרים מזומנים. צריך יותר חופש למשרדים לטפל בענייניהם".

לדברי לנדאו, גם הדרך שבה פעלה הממשלה בפרשת גלנט שיקפה העברת סמכויות משר הביטחון וראש הממשלה למערכת המשפטית.

שוקי אורן, החשב הכללי במשרד האוצר, לא נותר חייב. "בלי ספק, יש בעיה", אמר בעניין המשילות בישראל. "יש הרבה הצלחות, אבל גם מדדים של כשל משילות". לגישתו, האשם אינו בפקידי משרד האוצר, אלא בחילופים של המנכ"לים במשרדי הממשלה. "יש בעיה של ראייה תכנונית, מנכ"לי משרדים מתחלפים בקצב מהיר, לא רק שרים. "הבעיה העיקרית היא שאין מעקב אחר החלטות ממשלה. הממשלה לא עוקבת באופן מסודר גם אחר פרויקטים שנחשבים מהותיים".

גם רם בלינקוב, לשעבר ראש אגף תקציבים במשרד האוצר ומנכ"ל משרד הפנים, הגן על שמם הטוב של אנשי אגף תקציבים, אך הודה, כי לעתים נתקלים שם בשכרון הכח. לדבריו, הדרג הפוליטי מתבשם בהישגים, אולם מטיל את הכישלונות על פקידי האוצר. "כשיש צמיחה זו ממשלה, כשחונכים כביש זה שר התחבורה. כשיש בעיות - זה פקיד האוצר", אמר. "אגף תקציבים אחראי במידה רבה לשגשוג של המדינה. חלק ניכר מהרפורמות שהטיסו את המדינה היו בזכות אגף תקציבים ונגד רצון השרים. צריך להגדיל את אגף תקציבים. לפעמים אנשים מתוך הכח קובעים דברים על בסיס אג'נדה אישית, וצריך לשנות את זה".

עמוס ירון, יו"ר חברת קצא"א הממשלתית ולשעבר מנכ"ל משרד הביטחון, ציין כי משרד הביטחון הוא המשרד היחיד שמצליח לתפקד. "במשרדים אחרים אנחנו רואים גורנישט, כלום", אמר. לדבריו, הפוליטיקאים צריכים לקחת לידיהם את העניינים. "אני רואה שהמפלגה של עוזי לנדאו מכופפת את הממשלה על כל מיני דברים אבל לא שמה בהסכם הקואליציוני את הדברים שהוא מדבר עליהם. אתה רוצה סמכויות? לקחו לך את כל הסמכות והשאירו את האחריות? בעוד שנתיים כשלא יהיה חשמל, מישהו אחר יתן את הדין? לא, אתה תיתן את הדין. יש לך אפשרות ללכת הביתה או לקדם את העניין. תשנה את החוק, למה אתה נשאר באמצע?", אמר.

נגה רובינשטיין, היועצת המשפטית של משרד התקשורת, ציינה: "אם רוצים לקדם פרויקטים זה אפשרי, צריך שרים ומנכ"לים טובים שהמשרד יעניין אותם. שיהיו מחוייבים למשימות, שירצו לשתף פעולה וייצרו דרג מקצועי חזק".




תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו