בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"סטייה מהתקציב חודש אחרי שאושר - מדרון חלקלק שיוון התמחתה בו"

לדברי פרופ' צבי אקשטיין, אסור לפגוע באמינות הפיסקלית של ישראל - שהיא תנאי הכרחי לסיוע לשכבות החלשות * פישר: "חייבים לשמור על משמעת תקציבית ולהימנע משאננות"

תגובות

>> "המנגנון המוצע של סטיות מהתקציב בשל לחצים ציבוריים הוא המנגנון שממשלת יוון התמחתה בו. לכן יוון נכשלה בהקטנת החוב והגירעון, וסופה שנקלעה למשבר חובות. זהו מדרון חלקלק ומסוכן", אמר אתמול המשנה לנגיד בנק ישראל, צבי אקשטיין, ל-TheMarker. "מדינת ישראל חזרה לאמינות פיסקלית ב-2003, וזאת תהיה שגיאה נוראה לזנוח את האמינות הזו".

אקשטיין, שהודיע אתמול על פרישתו מבנק ישראל בתום חמש שנות כהונה (ראו ידיעה בעמוד 6), מתמחה בכלכלת תעסוקה ועוני. לדבריו, הנכס היקר ביותר שיש לישראל הוא האמינות התקציבית שלה. "שינויי תקציב, חודש אחרי שהתקציב עבר, צריך לעשות רק אם אירע שינוי דרמטי שלא נחזה מראש", הוא אמר, "אחרת פוגעים פגיעה אנושה באמינות התקציבית".

אקשטיין מיהר להוסיף: "ברור שאנחנו לא נמצאים בסיטואציה כזו, מאחר שעליית מחירי הסחורות נמשכת כבר זמן רב, וצפויה גם להימשך עוד זמן. זאת מדיניות שגויה, לכן, לשנות את מדיניות המיסוי של ישראל בכל פעם שהסחורות עולות. רק מדינות עם אמינות תקציבית נמוכה מאוד נוהגות כך".

אתמול אמר נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, כי "היום יש הרבה יותר אי-ודאות כלכלית לעומת המצב שהיה לפני שבועיים. מה עלינו לעשות? להימנע משאננות. לא היה לנו משבר פיננסי. אך לומר שזה היה קל - זו שאננות. היינו צריכים לעבוד קשה כדי להימנע מהמשבר. השווקים מספרים לנו משהו שאנחנו כבר יודעים - הסיכונים הגיאו-פוליטיים עלו. אנחנו יודעים זאת, והשווקים יודעים זאת.

"אני רוצה לפתוח בהדגשה כי יש לנו משק מאוד חזק ומאוד איתן. מאוד מרשים", המשיך פישר. "יש לנו משק שיכול להתמודד עם בעיות. אבל אנחנו צריכים לנהל את המשק כך שאם יהיה משבר בעתיד, אם תהיה הידרדרות נוספת במצב הגיאו-פוליטי שלנו, אם יהיו זעזועים אחרים במשק, נוכל לטפל בהם מעמדת חוסן, ולא מעמדה של חולשה.

"היום יש הרבה יותר אי-ודאות כלכלית לעומת לפני שבועיים. מה עלינו לעשות? עלינו להימנע משאננות. לא היה לנו משבר פיננסי, אך לומר שזה היה קל זו שאננות. היינו צריכים לעבוד קשה כדי להימנע מהמשבר".

אקשטיין, שעמד בראש ועדות שהמליצו על מדיניות התעסוקה וצמצום הפערים בישראל, חולק גם על ההצעה להעלאת שכר המינימום. לדבריו, שכר המינימום נמצא ברמה של 47.5% מהשכר הממוצע במשק, ובכל מקרה הוא מתעדכן פעמיים בשנה בהתאם לעדכון השכר הממוצע. לדבריו, אין כל סיבה לסטות מהאמור בחוק, מה גם שהשינוי המתוכנן בשכר המינימום הוא בעיקר הקדמה של עידכון - שהיה קורה ממילא כמה חודשים מאוחר יותר.

לדברי אקשטיין, עיסוק היתר בשאלת המיסוי ושכר המינימום מביאה ל"זריית חול בעיני הציבור, והסטת תשומת הלב של הציבור מהטיפול באי-שוויון בישראל - שהוא טיפול המחייב תשומת לב רבה, והשקעת משאבים לטווח הארוך".

אקשטיין סבור כי אם המדינה התחרטה לגבי ייקור המס על הדלק, היא יכולה לעשות שינוי במדיניות המיסוי שלה. הוא מזכיר את ההמלצה המקורית של בנק ישראל לעצירת מתווה הפחתת המס הישיר (מס חברות ומס הכנסה). לדבריו, עצירת הפחתת המסים הישירים היתה עדיפה מלכתחילה על ייקור המס על הדלק, ואולם להערכתו ביצוע שינוי כזה במדיניות המס חודש לאחר אישור התקציב הוא כבר לא רצוי - בגלל הנזק לאמינות הפיסקלית של ישראל.

לדבריו, אם רוצים לשנות את המדיניות החברתית ולסייע יותר לשכבות החלשות, צריך להציג תוכנית שלמה ומסודרת לכך - כי "כל ההצעות שמציעים עכשיו, כלל לא ברור שהן מסייעות לשכבות החלשות. אמנם החמישון התחתון מוציא יחסית הרבה על דלק, אבל ביטול המס על הדלק אינו הדרך לסייע לחמישון הזה. הדרך לסייע לו היא באמצעות מדיניות מקיפה בתחום התעסוקה, שמתבססת על תוכנית ויסקונסין, מס הכנסה שלילי ואמצעים מעודדי תעסוקה נוספים".

בכל מקרה, מדיניות חברתית כזו צריכה להיעשות במסגרת דיון תקציבי מסודר. לדבריו יש "לעשות שינוי עדיפות מסודר, כמו שעושים כאשר רוצים להגדיל את תקציב הביטחון", ולא על חשבון פריצת מסגרת התקציב. "אמינות פיסקלית", קבע אקשטיין, "היא תנאי הכרחי לטיפול בשכבות החלשות".

"בני מעמד הביניים מגיעים למערכת הרווחה"

"הדיון הציבורי על התייקרות המחירים נהפך להיות רדוד ומגיע לרמות מסוכנות. תוספת של 20 אגורות לליטר שווה 6 שקלים במיכל. יכול להיות שזה לא מעט, אבל זו לא הדרמה שעושים מזה. ברור שהאמינות הפיסקלית של הממשלה היא אחד הדברים הכי חשובים שניתן לעשות עבור השכבות החלשות" - אמר אתמול משה בר סימן טוב, סגן באגף התקציבים באוצר.

הדיון בצמצום הפערים הכלכליים והחברתיים במדינה, שנערך בכנס הרצליה של המרכז הבינתחומי, גלש במהירות לדיון במאבק נגד עליות מחירי הדלק, המזון והמים והשפעתן על הפערים. עם זאת, רוב הדוברים בדיון אמרו כי ניתן לדחות את מתווה הורדת מס החברות כדי לאפשר הורדת מחירים. מנכ"ל משרד הרווחה, נחום איצקוביץ, אמר: "לא יקרה כלום אם ידחו את הפחתת מס החברות, אך ההשפעה של הורדת המחירים על השכבות החלשות ומעמד הביניים תהיה מאוד משמעותית".

"אין לי ספק שיש קבוצה הולכת וגדלה של בני מעמד הביניים שמגיעים לפתחה של מערכת הרווחה כדי לקבל סיוע", אמר איצקוביץ. "אנחנו במצב שבו הסדר החברתי הולך ומתפורר, כי כבר כמעט שני עשורים שהפערים החברתיים גדלים בכל התחומים. יש סימן שאלה על יכולתה של מדינת ישראל לעמוד ולא להתמודד עם מחאה חברתית שתהפוך להתקוממות. לא לעולם חוסן. יכול להיות שבהתחלה המחאה תהיה אינטרנטית, אבל בסופו של דבר היא תגיע גם לרחוב". איצקוביץ הציע בדיון כי הממשלה תסבסד מוצרים בסיסיים ושירותים לשכבות החלשות.

מערכת המיסוי יוצרת עדיפות לעשירים

מנכ"לית הביטוח הלאומי, אסתר דומיניסיני, אמרה: "יש לנו יותר מדי משפחות עניות, וזה מצב שהדעת לא סובלת. המרחק של תושבים רבים מעוני יכול להסתכם ב-5 שקלים מעל לקו העוני, והם חיים במצוקה. הממשלה צריכה לבדוק איך מפסיקים את המצב שבו מעמד הביניים, שהוא זה שמשלם את מס ההכנסה והביטוח הלאומי, לא נהנה מעבודתו ושכרו, והמעמד הכלכלי שלו הולך ומידרדר".

דומיניסיני הוסיפה כי אף שהחינוך וההשכלה הם הגורם החשוב ביותר לצמצום הפערים, "המלחמה בפערים ובעוני היא מלחמה עם כלים שלובים של הרבה מערכות".

מנכ"ל משרד התמ"ת, שרון קדמי, אמר כי הוא "לא רואה בעיה בדחיית מתווה מס החברות, ולכן לא צריך לדחות את האפשרות הזאת על הסף". לדבריו, "החברות יכולות להתאזר בסבלנות". בנוסף ציין קדמי כי חוק עידוד השקעות הון שונה באופן דרמטי, ומאפשר לחברות בפריפריה לשלם מסי חברות נמוכים במיוחד.

לפי נתוני הביטוח הלאומי, פערי השכר בין העשירון התשיעי לראשון הם פי 6.4, ושיעור העוני בישראל הוא כ-20%. שיעורים גבוהים של עוני נפוצים בעיקר במגזר החרדי (56.9%), במגזר הערבי (53.5%) ובקרב משפחות חד-הוריות ומשפחות מרובות ילדים. דומיניסיני אמרה כי "נדרשת מעורבות ממשלתית ישירה כלפי אוכלוסיות שונות בצורות שונות. חשיבה ארוכת טווח היא הכרחית".

בר סימן טוב אמר כי הבעיות במגזרים החרדי והערבי, וההשתלבות הנמוכה שלהם בשוק התעסוקה, היא "איום אסטרטגי, אך גם הזדמנות גדולה עבור המדינה. עד היום בהחלט לא נעשה מספיק כדי להתמודד עם הבעיות האלה, אבל בשנתיים האחרונות מבינים בממשלה שצריך למקד מאמצים במגזרים האלה". בר סימן טוב אמר כי במגזר החרדי הממשלה עדיין לא מתמודדת כראוי עם התמריצים הכלכליים שמונעים מתלמידי ישיבה לצאת לעבודה".

לדבריו, במגזר הערבי ההתמודדות מורכבת יותר, אך ידוע ש"אם לא נעשה פעולה אקטיבית - בעיקר בתעסוקת הנשים הערביות - הבעיה תחריף". בנוסף הוא אמר ששיעור העוני במשקי בית עם שני מפרנסים הוא 4%, שיעור שלדבריו הוא זניח - ולכן מאמצי הממשלה צריכים להתמקד בדחיפת שני בני הזוג לעבוד באמצעות מס הכנסה שלילי, מעונות יום ופעולות נוספות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו