בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

רבותי, ההיסטוריה מתפוררת

אתר חומה ומגדל בכפר מנחם סגור, מגדל המים ביד מרדכי בסכנת התמוטטות ואת מצפה גבולות משכירים לחתונות. גם אחרי שהממשלה הכריזה על תוכנית שימור שאפתנית, סיור באתרי מורשת בדרום מגלה קומץ אידיאליסטים שמנהלים קרב מאסף בחלודה

תגובות

כבר חמש שנים שאתר חומה ומגדל ההיסטורי בקיבוץ כפר מנחם, ליד קרית מלאכי, סגור למבקרים. ארבעת הצריפים שהוקמו שם ב-1939, אחד השרידים האחרונים למבצע ההתיישבות החקלאית, עומדים נטושים וחשופים למפגעי הסביבה. החומה שמקיפה אותם נעולה ובשערה תלוי שלט שמזהיר מסכנת כניסה לאתר. איש כבר לא מתחזק את המקום. איש גם לא מבקר בו.

"פנינו לאלף ואחד גורמים אבל לא מצאנו מימון והאתר נסגר", אמרה אורה דביר, שניהלה את האתר במשך עשר שנים. "היום זו סכנות נפשות להתקרב אליו", הוסיפה והצביעה על קורות העץ המתפוררות. "בעתיד הוא ייהרס כליל. הקיבוץ זקוק לנדל"ן הזה".

תעשייה וחקלאות מפרנסים היום את 800 תושבי הקיבוץ. תיירות שמבוססת על הסיפור ההיסטורי של המקום, אינה מקור פרנסה רווחי. "זה אתר שעשוי מהחומרים הטבעיים של מה שהיה פעם, אבל הקיבוץ לא מתעניין בו יותר. זה גמור, זה פגר", אמרה דביר, חברת הקיבוץ. פעם היו באים לקיבוץ אוטובוסים מלאים תלמידים. היום, כך סיפרה, הילדים היחידים שנמצאים שם הם נערים ונדליסטים, ששוברים את החומה ונכנסים לאתר כדי לעשן.

150 אלף שקלים דרושים בטווח המיידי לשיקום האתר, וכמה עשרות אלפי שקלים נוספים בשנה לתחזוקה שוטפת. אף שלא מדובר בסכומים גבוהים במונחים של שיקום, דביר פסימית. "מי יכול לעמוד בזה? זה עצוב מאוד, אבל אין מצב שמישהו ישיג סכומים כאלה", אמרה.

סיפורו של כפר מנחם חוזר בגרסאות דומות בעשרות מתוך כ-150 אתרי המורשת ההיסטוריים שמוכרים על ידי הממשלה והמועצה לשימור אתרים. רק מחציתם מקבלים תמיכה כלשהי מהמדינה ומצליחים להחזיק את הראש מעל למים. על תוכניות ארוכות טווח לפיתוח אין מה לדבר.

ומה עם אלה שלא מקבלים תמיכה ממשלתית? "הם נתונים באיום תמידי, במלחמת קיום. אף פעם לא ברור איך ימשיכו להתקיים בשנה הבאה", אמר אלעד בצלאלי, מנהל מחלקת החינוך במועצה לשימור אתרים. "אם לא משמרים, זה מת", הוסיף. בצלאלי, שחורש את הארץ לאורכה ולרוחבה בשיטוטיו בין אתרי המורשת, מודאג במיוחד ממצבם של האתרים בפריפריה, דוגמת אלה שבדרום הארץ.

בישראל אין גורם ממלכתי האמון על הטיפול באתרי המורשת והשמירה עליהם. רשות העתיקות אחראית, מתוקף חוק על האתרים הארכיאולוגיים, אך האתרים מ-300 השנים האחרונות נותרו ללא גב חזק. חוק השימור מטיל אמנם את האחריות לטיפול בהם על הרשויות המקומיות, אך אלה לא תמיד יכולות, או רוצות, להפנות לכך את המשאבים הדרושים.

לחלל שנוצר נכנסה המועצה לשימור אתרים, עמותה שרק לפני שלוש שנים התפצלה מהחברה להגנת הטבע, ונתמכת בידי הממשלה. בלוגו של העמותה נראים קווי המתאר של גימנסיה הרצליה ברחוב הרצל בתל אביב, שנהרסה ב-1959 ועל חורבותיה נבנה כלבו שלום.

"אם היינו קיימים אז, גימנסיה הרצליה לא היתה נהרסת. היום כולם בוכים על זה, אבל אז לא היתה מודעות לנושא", אמר עמרי שלמון, מנכ"ל המועצה. "בהתחלה הסתכלו עלינו כמו על משוגעים, לא הבינו למה אנחנו מתעסקים באיזו חורבה שמישהו בנה פעם. היום כבר מבינים ששימור הוא מנוף אדיר לפיתוח ואפילו מעלה את ערכם של הנכסים", אמר.

שלמון, שעבד בתפקידים שונים במועצה ב-20 השנים האחרונות, חרד לגורל אתרים רבים ברחבי הארץ. "יש בישראל מרוץ גדול להרוס, לחדש ולבנות. לעתים, מרוב אטימות וחוסר רגישות, אנחנו לא רואים מה מסתתר מטר אחד לעומק", אמר. "המועצה מבקשת להזכיר, שאנחנו, בני הדור הנוכחי, לא המצאנו את הגלגל. אנחנו צריכים לגלות רגישות למי שהיה לפנינו ולמי שיבוא אחרינו. לא יזיקו לנו קצת ענווה וצניעות".

נגבה

מצבו של המוזיאון הפתוח בקיבוץ נגבה טוב מזה של כפר מנחם, הודות לתרומות שהצליח לגייס. אתר חומה ומגדל שניצב בפתח הקיבוץ פתוח למבקרים, לאחר ששוקם בסיוע קק"ל-ארה"ב. האנדרטה לזכר 43 החללים - לוחמי גבעתי ואנשי נגבה, שנפלו בקרבות על הגנת הקיבוץ ב-1948 - מטופחת ונקייה, בזכות תמיכה כספית של משרד הביטחון. באתר נמצא גם טנק מצרי שנלקח שלל בידי צה"ל ו"ניתן כשי לילדי נגבה", כפי שמעיד השלט לידו. לא רחוק ממנו ניצב מגדל המים ההיסטורי, שהוקם ב-1940, נפגע ב-1948 ומאז שימש עמדת תצפית.

במבט ראשון נדמה שאנשים רבים מתפעלים את האתרים ההיסטוריים בקיבוץ. אבל ביקור במקום מגלה שהמלאכה כולה נופלת על כתפי איש אחד, אידיאליסט, שמגלה יוזמה יוצאת דופן ומשמש כמנהל, מזכיר, מנקה, משווק ומדריך בעת ובעונה אחת. מאיר מינדל, בן 64, עוד היה בעיר לבוב (היום באוקראינה), בזמן שהתרחשו המאורעות ההיסטוריים שהוא מרצה עליהם בהתלהבות. ב-1958 עלה לישראל עם עליית הנוער, והתחנך בנגבה.

"לצערי אני עובד לבד. פעם עוד היו כאן כמה חבר'ה, מדריכים, אבל עכשיו כבר אין", אמר, בעודו אוחז ברובה היסטורי של קצין שלחם שם במלחמת העצמאות. "אנחנו לא נתמכים ביום-יום על ידי אף אחד. גם הקיבוץ בוחר להשקיע בדברים אחרים. אנחנו חיים רק מדמי הכניסה הצנועים שאנחנו גובים. פה ושם אני מצליח להשיג עזרה מגופים ואנשים טובים", הוסיף.

לפני כמעט 20 שנה, כשהמדריך האחראי על המקום, מראשוני הקיבוץ, כבר לא יכול היה להמשיך, פנה הקיבוץ למינדל, מוסיקאי עטור פרסים וחובב היסטוריה, והציע לו את התפקיד. "אמרו לי שאין כסף, הקיבוץ לא יכול להשקיע בזה, וכל מה שאעשה יהיה רק בשתי ידי ובזכות כישורי", אמר.

"שום גורם רשמי מטעם המדינה לא מינה אותי לכך, אבל אני מרגיש אחראי להקניית אהבת ארץ ישראל לחיילים ותלמידים שבאים לכאן", הוסיף. במצב אידיאלי היה רוצה לקבל תמיכה כספית מהמדינה, אבל הוא לא כועס: "אין לי טענות לאיש ואני לא מתוסכל, כי אני אוהב את מה שאני עושה".

יד מרדכי

מדרום מערב לנגבה שוכן קיבוץ יד מרדכי, שהוקם ב-1943 ונקרא על שמו של מרדכי אנילביץ', מפקד מרד גטו ורשה. בקיבוץ יש שלושה אתרים היסטוריים: מוזיאון שמנציח את גבורת לוחמי הגטו, שחודש לאחרונה; מגדל המים שהופגז במלחמת העצמאות ואתר לשחזור הקרב המפורסם מ-1948, שהפך לסמל של עמידה עיקשת.

25 אלף בני אדם ביקרו במקום בשנה החולפת - מספר גבוה בהתחשב במצב הביטחוני באזור, הסמוך לרצועת עזה. אבל ביקור באתר שחזור הקרבות מדגיש את הצורך הדחוף בשיקומו. מאז פתיחתו, ב-1965, לא שודרג האתר. "יש כאלה שאוהבים את זה ואומרים שזה אותנטי", אמרה בציניות ורד בר סמך, מנהלת המוזיאון בקיבוץ.

ליד מגדל המים יש שלט אזהרה, "סכנת התמוטטות". למרבית תעלות הקרב החלודות באתר כבר אי אפשר להיכנס. הרובים ששימשו את הלוחמים מתפוררים אף הם והשחזור של הקרב - באמצעות פסלי חיילים מצרים המוצבים בשדה הפתוח - נראה מיושן ומעייף, וקשה לגרות בו את דמיונם של המבקרים הצעירים באתר. "ככה זה נראה כשלא משקיעים במורשת", אמרה הדס גרוס, רכזת ההדרכות הצעירה.

בניגוד לאתרים רבים אחרים בדרום, שפר מזלו של קיבוץ יד מרדכי והוא נבחר באחרונה להיות אחד האתרים שיקבלו תמיכה מפרויקט אתרי המורשת שיזמה ממשלת נתניהו. במסגרת הפרויקט, שאושר בסוף דצמבר על ידי שרי הממשלה, יועברו 400 מיליון שקלים לכ-150 אתרים בשנים הקרובות.

אנשי הקיבוץ, למודי אכזבות, מקווים שהתוכנית תצא הפעם לפועל. "הממשלה הבטיחה לתת לנו 3.5 מיליוני שקלים אם נשיג סכום זהה מתרומות", אמר שוקי רייזל, האחראי על התיירות בקיבוץ. "הגיע הזמן, אני מקווה שזה יקרה".

מצפה גבולות

מדרום ליד מרדכי, לא רחוק מצאלים, שוכן מצפה גבולות. הוא הוקם ב-1943 בידי חברי תנועת "השומר הצעיר" והיה המצפה החקלאי הראשון בנגב. המאפייה שהוקמה בו סיפקה לחם ליישובים בעת המצור במלחמת העצמאות.

הקיבוץ משכיר כיום את המצפה לחתונות (6,000 שקלים לערב) ולאירועים של חברות היי-טק, שמביאות את עובדיהן לשחק בבוץ ולהרגיש כמו חלוצים. "הורדנו את רמת התחזוקה והיום אין פה מישהו ביום-יום", אמרה רונית דביר, שמנהלת את המצפה. "הכל פרוץ ואין כאן שומר. מדי פעם באים גנבים שמחפשים מתכות, אבל חוזרים בידיים ריקות, אחרי שהפכו לנו את הקופה", הוסיפה.

7,000 אנשים פוקדים את האתר מדי שנה. כמה אלפים נוספים באים אליו כדי להשתתף בפסטיבל המוסיקה "אינדי נגב", שמתקיים במקום. "אנחנו מתחזקים לבד, הכל על חשבוננו, ועושים כמיטב יכולתנו", הוסיפה דביר. בביקור במקום מתגלה מוזיאון קטן מיושן, מתפורר ולא מתוחזק כראוי.

שדה בוקר

בשדה בוקר שוכן הצריף של דוד בן גוריון, שהתגוררו בו ראש ממשלתה הראשון של ישראל ורעייתו פולה. בהתאם לצוואתו, הצריף הושאר כפי שהותיר אותו בן גוריון במותו ב-1973. האתר מתוקצב בידי משרד החינוך, בהתאם לחוק בן גוריון. תקציב נוסף מועבר מהמכון למורשת בן גוריון, שאף מפעיל את האתר. ובכל זאת, אומרה מירי פלמ"ח, שמנהלת אותו, "בן גוריון ראוי להנצחה יותר הולמת".

התערוכה, למשל, לא עודכנה ב-15 השנים האחרונות. "היא בנויה בצורה מיושנת. המבקרים חולפים על פניה כי היא לא מעניינת", הוסיפה. בחזונה רואה פלמ"ח תערוכה עדכנית, "ברוח התקופה", שתכלול תצוגת מולטימדיה ממוחשבת. גם מצבו הפיזי של הצריף לוקה בחסר. "אין לנו מזגן שיאפשר תנאי אקלים הולמים, כפי שנדרש, וגם גג האזבסט אינו תקני", אמרה. "אם לא נוגעים בו - זה בסדר. כל עוד הוא לא מתפרק ומתפורר", הוסיפה.

אם היה לה תקציב גדול יותר, פלמ"ח היתה רוצה לשקם את הספרייה המקורית של בן גוריון, המחזיקה 5,000 כותרים. בינתיים היא מעבירה לשיקום רק את הספרים ש"באמת במצב לא טוב", לדבריה. "צריך לראות אלו ספרים בן גוריון קרא כדי להבין מי הוא היה", אמרה.

פלמ"ח מנהלת גם את פורום אתרי השימור בדרום, שהקימה המועצה לשימור אתרים. היא תולה תקוות רבות בתוכנית המורשת החדשה של הממשלה. "זה הבסיס של הבסיס. האתרים האלה מספרים סיפור של תקומת המדינה וביסוסה. הם נכס ציוני ומסר לעם", אמרה. *

מי שומר על המורשת?

? המועצה לשימור אתרים עמותה ציבורית לשיקום ושימור כ-130 אתרים מתקופת ראשית הציונות והקמת המדינה. ממומנת מתרומות ומתמיכה ממשלתית

? רשות העתיקות גוף הכפוף למשרד החינוך ופועל במתכונתו הנוכחית מאז 1990, מתוקף חוק. אחראי לשימור כ-20 אלף אתרים, עד שנת 1700

? הרשויות המקומיות אחראיות מאז 1991 על שימור המבנים ההיסטוריים בשטחן, מתוקף תיקון לחוק התכנון והבנייה

? ועדת השרים להעצמת תשתיות מורשת הוקמה אשתקד בידי הממשלה כדי לפעול לשיקום 150 אתרים (בחלקם מטפלת גם המועצה לשימור אתרים), בהשקעה חד-פעמית של 400 מיליון שקל



צריף בן-גוריון בשדה בוקר


מאיר מינדל על רקע מגדל המים בנגבה. מתחזק לבד את האתרים בקיבוץ



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו