בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ההטבות של נתניהו - לא לכל כיס

ההוזלה של הדלק חלקית בלבד, ההפחתה בתעריף המים נופחה והיקף עידוד התחבורה הציבורית צומצם: בחינה מפורטת של התוכנית שהציגו ראש הממשלה ושר האוצר מגלה כי חלק גדול מההטבות לא יגיעו לרוב הציבור

תגובות

ייקור הבנזין ב-2011 בוטל - אך הסולר נשכח

>> מה שהצית את גל המחאה הציבורית היה צירוף המקרים שבין יישום הפעימה הראשונה בייקור הבלו לפני חודשיים ב-23 אגורות לבין התייקרות מחיר הבנזין באירופה בכ-11% מתחילת השנה. סמיכות זמנים זו שבין מדיניות מיסוי שרירותית לבין עליית מחירה של חבית הנפט בעולם הובילה להתייקרות של 55 אגורות במחיר ליטר בנזין בתוך חודשיים בלבד (8.2%), ולתחושת המיאוס הציבורית שניצל היטב יו"ר ההסתדרות עופר עיני. צעדים אלה הובילו לכך שהבלו במחיר הבנזין מזנק ב-22.5% בתוך שנתיים, ומשום כפל המס שבגביית המע"מ גם עליו, מזניקים אלה את רכיב המס במחיר הדלק הקמעוני ב-57%.

משום השרירותיות שבגביית מס זה ומשום הבוטות היחסית שיצר עיתוי גבייתו במחיר הסופי לצרכן, ברור היה כי הממשלה תידרש לחזור בה. ואמנם, הכריזו נתניהו ושטייניץ על ביטול הפעימה הראשונה בינואר, כלומר על הוזלת הבנזין ב-23 אגורות לליטר (3.1%), אך משום מה לא הוזילו במקביל את הבלו על הסולר. זאת, על אף ששיעורו טיפס בחמש השנים האחרונות עד שהושווה לזה של הבלו על בנזין. לפעימה השנייה, שנקבעה ל-1 בינואר 2012, לא התייחסו השניים במצגת שהכינו.

המשמעות: "עזים" עבור הכנסת

יישום ההחלטה יותיר את הבנזין יקר מ-7 שקלים לליטר וינגוס רק במעט בשיעור המס במחיר הקמעוני - ויעמידו על 55.6%. מהלך זה, שעלותו למדינה מסתכמת ב-760 מיליון שקל בשנה, ימומן באמצעות הקפאת ההפחתה הצפויה במס הכנסה ליחידים מ-45% ל-44%. כאילו מבקש האוצר "להעניש" את הציבור על ביטול ייקור הבלו בגביית מס רגרסיבי יותר.

בנוסף, נשענו באוצר על ההוזלה הנוספת במחיר הדלק שמתכנן משרד התשתיות לאחר שיסיים את הבדיקה של מרווח השיווק שגובות חברות הדלק הקמעוניות מהצרכן. מדובר בכ-70 אגורות לליטר (10% מהמחיר לצרכן), מחיר שנקבע נומינלית לפני שנים והוכנס לבחינה מחודשת לפני כשנתיים. לפי הערכות, המשרד עשוי לתקן את מרווח השיווק בעד 15%, כלומר להוזיל את הדלק בכ-10 אגורות נוספות.

החלטתם של נתניהו ושטייניץ להימנע מהכרזה על ביטול הפעימה השנייה נועדה, ככל הנראה, כדי להחזיק בידם קלף מיקוח נוסף מול ההסתדרות כהכנה לשלבים מאוחרים יותר, שכן קשה לראות את הכנסת דנה בביטול פעימה אחת מבין השתיים. באשר להקפאת הבלו על הסולר, מעניין יהיה לראות את תגובת מועצת המובילים והמסיעים לאפלייתם לרעה.

מתי ייושם?

היות שהוזלת הבלו נכרכה בהקפאת ההפחתה במס הכנסה, משרדי ראש הממשלה והאוצר עשויים להביא את ההוזלה לאישור הכנסת במסגרת חקיקה, ולא להסתפק בצו תיקון שבאישור ועדת הכספים בלבד.

הוצע ונדחה

הכוח הפופוליסטי שבהכרזה על הוזלת מחיר הדלק דחק רעיונות יצירתיים ויעילים יותר מבחינה תחבורתית, כמו להותיר את ייקור הבלו על הבנזין על כנו, תמורת הוזלה גדולה יותר של תעריפי הנסיעה בתחבורה הציבורית.

רק הנוסעים הקבועים בתחבורה הציבורית ייהנו

>> המהלך השלישי (והמלהיב יותר) של נתניהו ושטייניץ היה הוזלת הנסיעה בתחבורה הציבורית ב-10%, לאחר שספגה התייקרות מצטברת של כ-7% בשנה האחרונה. ההחלטה התקבלה לאחר שנים של סטאטוס קוו בתעריפי הנסיעה ולמרות גידול במספר הנוסעים ברכבות ובאוטובוסים.

עם זאת, ההוזלה נכרכה בסייגים מהותיים ואף הוגבלה לאזורים גיאוגרפיים. ראשית, הוזלת הנסיעה באוטובוסים לנסיעה בודדת ב-10% תונהג רק בקווי הפריפריה ובקווים המוליכים ממנה למטרופולינים הגדולים (ולהפך). רשימת היישובים שייכללו בהגדרה "פריפריה" לצורך הטבה זו עדיין לא סוכמה.

באשר לכלל ציבור נוסעי האוטובוסים ברחבי הארץ, אלה ייהנו מהנחה של 10% רק ברכישת כרטיס מנוי חופשי-חודשי. באשר לנוסעי רכבת ישראל, גם הם ייהנו מהנחה של 10% רק ברכישת מנוי חופשי-חודשי, וללא הוזלת כרטיסים לנסיעה יחידה.

בנוסף, בישרו נתניהו ושטייניץ על קידום הרפורמה בכרטוס התחבורה הציבורית ובתמחור הנסיעות במטרופולינים, תוך שיפור השירות לאזרח. במלים אחרות, מדובר בתוכנית שכבר מיושמת לצמצום תעריפי הנסיעה המרובים במטרופולינים, העמדת כרטיס אחיד לשימוש במגוון אמצעי תחבורה וחברות תחבורה ציבורית, וכן קביעת תעריף שעתי (שימוש בכרטיס על בסיס זמן, ולא לפי מספר נסיעות). מהלכים אלה מבוצעים כיום בירושלים ובתל אביב, ויצאו אל הפועל בתוך חצי שנה גם בחיפה, בלי קשר לתוכנית שהוצגה ביום חמישי.

המשמעות: לא יוצאים פראיירים

סבסוד התחבורה הציבורית נאמד ב-3 מיליארד שקל בשנה. באוצר העריכו כי הפחתת התעריפים באוטובוסים וברכבות תסתכם בהגדלת הסבסוד ב-300 מיליון שקל בשנה, שייגרעו מתקציבם של משרדי הממשלה באמצעות קיצוץ רוחבי של 1.5%-2.5%.

ואולם בה בעת דאג האוצר לייעד את ההוזלה בעיקר לגרעין הקשה של הנוסעים מדי יום בתחבורה ציבורית, ולא לציבור הרחב והמזדמן. לפיכך, עלות המהלך עשויה להסתכם בפחות מהסכומים הנ"ל. מהפכת הכרטוס ותמחור הנסיעה במטרופולינים אינה כרוכה כלל בתוספת העלות, וממילא אושרה לביצוע לפני כן.

מתי ייושם?

יישום ההחלטה כרוך בהסכמה על הגדרתה של הפריפריה בין משרדי הממשלה, ולאחר מכן באישור ועדת המחירים הבין-משרדית, חתימת שרי האוצר והתחבורה והיערכות חברות התחבורה הציבורית.

הוצע ונדחה

בין ההצעות שהונחו על שולחנם של קברניטי האוצר ומשרד ראש הממשלה היו הצעות להשקעות נוספות בתשתיות של התחבורה הציבורית, לצד תמחור סקטוריאלי למשל של הנסיעה באמצעי התחבורה (מתן הנחות לסטודנטים, למשל). הצעות אלה נדחו, מה עוד שבין משרדי האוצר והתחבורה שוררת בימים האחרונים מתיחות. זו נובעת, ככל הנראה, על רקע הביקורת הפומבית שהטיח שר התחבורה ישראל כץ במדיניות המיסוי שהעביר האוצר.

הוזלת המים לציבור הרחב - רק 5%; מי שיחסוך ישלם פחות

>> ייקור הבלו נתפש כמהלך שרירותי, משום שנבע מצרכים תקציביים ולאו דווקא מכוונותיו הכנות של משרד האוצר לעודד מעבר לתחבורה ציבורית. מנגד, ייקור המים בוצע במסגרת רפורמה כוללת, שגובתה ברציונל כלכלי ועוגנה בעבודה מקצועית שארכה שנים.

רפורמה זו הולידה בשנה החולפת את ייקור תעריפי המים בכ-34%, אך לראשונה נועדה לגלם במחיר המים את העלות הריאלית של השימוש בהם. כלומר, לשקלל במחיר את עלויות ההפקה, ההולכה, החלוקה והפינוי, שלא שוקללו עד כה בתעריף המים ולמעשה סובסדו על ידי המדינה, או שנגבו בנפרד לצד חשבונות המים (באמצעות אגרת ביוב, למשל).

לכן, דרישת ההסתדרות להוזיל את המים היתה מקרה בוחן מהותי יותר לעמידת ראש הממשלה ושר האוצר בלחצים אינטרסנטיים שהופעלו כלפיהם. מה עוד שקביעת תעריף המים הופקעה מידי הדרג הפוליטי וניתנה למועצת רשות המים - גוף מקצועי וסוברני להכרעות תעריפיות.

משום כך, נזהרו נתניהו ושטייניץ מלערער על שני היסודות העיקריים שעליהם מושתת כיום מנגנון תמחור המים: היעדר פוליטיזציה ושלילת סבסוד עלויות משק המים מתקציב המדינה. הפתרון שהציגו השניים מגשר בין הלחץ הציבורי לבין עקרונות יסוד אלה.

הרפורמה בתעריפי המים קבעה כי מחירם לצרכן יסווג לשתי דרגות: תעריף לצריכה של עד 2.5 קוב לנפש בחודש ותעריף לצריכה של כל קוב נוסף. עבור צרכן מתאגיד, מחיר המים במדרגה הראשונה הוא 8.63 שקל לקוב (כולל מע"מ), ו-12.48 שקל לקוב במדרגה הגבוהה. זאת, כשהצריכה המינימלית המוכרת לבית אב היא 5 קוב בחודש.

כעת החליטו נתניהו ושטייניץ לרווח את המדרגה הראשונה והמוזלת יחסית מ-2.5 ל-3.5 קוב לנפש. עוד הוחלט להגדיל את הצריכה המינימלית המוכרת לבית אב מ-5 ל-7 קוב בחודש. בדרך זו יגדל שיעור המים המוזלים שצורך הציבור ב-40% וחשבון הצרכן יוזל מבלי שהדרג הפוליטי יידרש להתערבות תקדימית ומסוכנת בתמחור עצמו. באשר לאוכלוסיית הנכים והקשישים הסיעודיים, בעלי צורך בשימוש מוגבר במים, אלה ייהנו מהכפלת המכסות שנקבעו - הקלה זהה לזו שקיבלו במסגרת היטל הבצורת.

ואולם מכיוון שתעריף המים מחושב על בסיס העלויות הריאליות של הפקתם והטיפול בהם, הרי שעם הוזלת הסל התעריפי ייגרם חסר מסוים בתקציב המשק הסגור. כדי לא לפגוע בעיקרון השני של המשק ולא להידרש לסבסוד ההוזלה מתקציב המדינה, הוחלט כי המדרגה השנייה בתעריף תתייקר באופן שיכסה על הוזלת סל הצריכה הממוצע של הציבור. לפי הערכות, מדובר בייקור של 20%-25%, שיעמיד את תעריף ב' לציבור על 15-15.5 שקל לקוב.

המשמעות: הוזלה של 5% בלבד

אז בכמה תוזל ההוצאה על מים? את החישובים המדויקים יערכו רשות המים ומשרד האוצר בימים הקרובים. ואולם משום שהצריכה הממוצעת לנפש היא 4.3 קוב בחודש, הוזלה של 9.5% בהוצאה על מים, כפי שציינו נתניהו ושטייניץ במצגת, תהיה שמורה רק לצרכנים חסכנים שיסתפקו ב-3.5 קוב בחודש. חלקם של אלה באוכלוסייה הוא רק כ-10%. באשר ליתר הצרכנים, אלה ייהנו מהוזלה מוערכת של 5% בלבד.

לפיכך, הוזלת המים קטנה משהוצהר. עם זאת, בראייה משקית, ההחלטה שומרת על המנגנון שמתמרץ חיסכון במים ואף הופכת אותו לאטרקטיבי יותר. משמעות החיסכון במים תקבל מעתה ביטוי כספי משמעותי יותר וייתכן שאף תשלול את הצורך בקביעת מדרגה שלישית לצרכנים בזבזנים במיוחד. במשרד התשתיות וברשות המים הרי שוקדים מזה חצי שנה על קביעת תעריף ג' ל-18-25 שקל לקוב, שיהיה מעין היטל בצורת ממוסד במסגרת התעריפית הנורמטיבית. קשה למצוא היגיון בקביעת מדרגה כזו אם המדרגה השנייה ממילא מאמירה ל-15.5 שקל לקוב.

מתי ייושם?

השינוי המוצע יובא לאישורה של מועצת רשות המים בישיבתה הבאה, שמתוכננת רק ליום חמישי. גם אם וכאשר יאושר השינוי, הוא יפורסם תחילה לשימוע ציבורי, ורק לאחר מכן יובא לאישור סופי ויוטמע. לפי הערכות, מדובר בהליך של שלושה עד שישה שבועות.

הוצע ונדחה

תביעת חברי כנסת ומפלגת "ישראל ביתנו" לבטל את גביית המע"מ במים לא התקבלה. משמעות המע"מ בתעריף לצרכן הסופי היא 3%-4% בלבד ולא הצדיקה כנראה קביעת תקדים בביטולו על מצרך יסוד.





תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו