בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שיעור היסטוריה | שירות ידיעות

כיצד עיצבו הודעות דובר צה"ל את חיי הישראלים ואת שפת העיתונות?

תגובות

הכפר הערבי רבסיה ליד נהריה נכבש והתרוקן מתושביו ימים אחדים אחרי הקמת המדינה. זמן מה אחר כך חזרו כמה מתושבי הכפר לבתיהם, אך בינואר 1950 גורשו לכפר סמוך, שייח דנון. בכמה מקיבוצי הגליל הובעה התנגדות לגירוש זה, ובעקבותיה הנחה דובר צה"ל את קול ישראל להודיע בשם "ועד יישובי גוש הגליל המערבי": לא נכון שהם התמרמרו על הגירוש. להיפך. הם רואים בו "פעולה רגילה ומובנת היטב". דובר צה"ל הוסיף: "טענות יישובי הגליל המערבי לגבי פעולת הפינוי של תושבי רבסיה לא התייחסו לפינוי מצדו העקרוני, אלא לזמן של תנאי החורף הקשים שבהם בוצע הפינוי".

הנחיית הדובר כלולה בספר חדש שיזם דובר צה"ל הנוכחי בשיתוף עם "ידיעות ספרים" ובו מבחר מההודעות שפירסם הדובר בין 1948 ל-2009 ("דובר צה"ל מודיע - ההודעות שליוו את חיינו"). לא ברור מה ראה דובר צה"ל להתערב במחלוקת הפוליטית על גירוש רבסיה ועורכת הספר, מירב הלפרין, לא הבהירה את העניין. בג"ץ קבע אחר כך שתושבי רבסיה גורשו ללא סמכות חוקית, אך הגירוש "הוכשר" ורבסיה היתה לנתיב השיירה.

הדובר הנוכחי, אבי בניהו, תיאר את הספר הזה כניסיון להציג באמצעות הודעות הדובר את ההיסטוריה הצבאית והביטחונית של ישראל. הודעות ממשלתיות לעולם אינן מספיקות כדי לשקף את האמת ההיסטורית, והספר הזה ממחיש שגם הדובר אינו מסתפק בעובדות, החל בהודעה מפברואר 1948: "המצרים היו רוצים לצאת מהמערכה, אבל אינם יודעים כיצד".

השימוש במונח "המצרים", המובן אולי בהקשר למלחמת העצמאות, התגלגל לימים למונח "הפלשתינאים". עד היום לא החליט הדובר כיצד לאיית את שמם, יש והשתמש ביותר מאיות אחד באותה הודעה, אך הזיהוי בין "הפלשתינאים" לטרור מופיע בהודעותיו: "אנו עדים היום לקריסת כל נורמה אנושית מצד הפלשתינאים".

הדובר נהג להכתיב לכתבים הצבאיים גם את דברי הפרשנות שלהם, שהופיעו בהודעותיו תחת הכותרת "כתבנו הצבאי מעיר". היתה לו השפעה ניכרת על לשון העיתונות. אי שם בין 1969 ל-1972, "חבלנים" הפכו ל"מחבלים" וככל שיצאו השנים התגבשה הנטייה לקשט את הודעות הדובר בדימויים לשוניים כגון "רצח מתועב ומכוער" (על הלינץ' ברמאללה, אוקטובר 2000), כאילו יש גם רצח נעלה ויפה. אי שם בין אסון המסוקים של 1997 לחטיפת שלושה חיילים בהר דב ב-2000, נכנע הדובר לכללי התקינות הפוליטית באמריקה והפך מ-Spoekesman ל-Spokesperson. לקראת פינוי ההתנחלויות מעזה ב-2005, טרח הדובר למהול בהודעותיו נופך של חום יהודי והוסיף להן את התאריך העברי.

כמה מההודעות בספר מלמדות שהדובר שיקר לא אחת, כמו בראשית מלחמת יום כיפור, אך הפגם העיקרי באמינותו התבטא בהעלמת מידע. גם הספר שיזם אינו מתעלה מעל חצאי אמיתות רשמיות למחצה; מה שאין בו אמור כנראה ליפות את ההיסטוריה. אף מלה על מה שקרה בין 1949 ל-1955, לרבות הטבח בכפר קיבייה שהיה ב-1953 בפיקודו של אריאל שרון. בפעולה זו נהרגו כ-60 מתושבי הכפר, וישראל טענה תחילה שלא צה"ל ביצע את הפעולה כי אם "אזרחים נזעמים".

בהודעות שנבחרו לפרסום גם אין התייחסות לשגיאות המבצעיות שליוו את כיבוש ירושלים המזרחית במלחמת ששת הימים; אין מלה על תקיפת הספינה האמריקאית "ליברטי". פעולת כראמה מ-1968, שלא נחשבה סיפור הצלחה, איננה; אין אזכור גם ל"פרשת קו 300". בשום פנים אין ללמוד ממבחר ההודעות בספר על כשלי המלחמות בלבנון, בעיקר השנייה, ואף לא שמץ מהאמת על "עופרת יצוקה". בולט מכל - ההודעות שנבחרו לפרסום בספר אינן משקפות את דיכוי הפלסטינים בשטחים ולא את הקמת ההתנחלויות.

עריכת הספר לקויה. הסברי הרקע דלים, חסרים תאריכים, במקום הודעה על פעולת קלקיליה ב-1955 מופיעה הודעת הדובר על פעולת קלקיליה מ-1965. בספר אין אינדקס. הוא הופק במתכונת דומה לספר שהוציא "ידיעות אחרונות" ב-1991 לציון יובלו של אגף מס ההכנסה: אלבום כרומו, מתאים להנחה על שולחן הקפה בסלון. *



מירי רגב, דוברת צה''ל ב-2005



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו