בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מהנדסי היי-טק, משרד החינוך רוצה אתכם

570 מהנדסי היי-טק כבר הציעו את מועמדותם למשרות הוראה בתיכונים ברחבי הארץ, במסגרת תוכנית שאפתנית להשבת החינוך הטכנולוגי לראש סדר העדיפויות של משרד החינוך ? המשרד מתכוון לגייס 400 מורים-מהנדסים בשכר של כ-12 אלף שקל בחודש, בתוכנית שתעלה 450 מיליון שקל ? האם המהנדסים ישרדו את הלם התרבות במעבר מההיי-טק למערכת החינוך?

2תגובות

<< מפוטרים מחברת ההיי-טק אלווריון קיבלו בשבועות האחרונים הצעת עבודה שלא ציפו לה: משרד החינוך פנה אליהם והציע להם לעשות הסבה מקצועית. "בואו אלינו", אמרו להם במשרד החינוך, "אנחנו זקוקים עכשיו למהנדסים כמו לאוויר לנשימה".

מה למשרד החינוך ולמהנדסי היי-טק? התשובה מצויה בתוכנית השאפתנית שמובילים שר החינוך, גדעון סער, ומנכ"ל משרדו, שמשון שושני, בתמיכתו של משרד האוצר - תוכנית להשבת החינוך הטכנולוגי אל ראש סדר העדיפות של משרד החינוך. לדברי ד"ר עופר רימון, ראש מינהל המדע והטכנולוגיה במשרד החינוך, הפעם אין מדובר בהצהרות בלבד, אלא בהצהרות שמגובות במספרים: משרד החינוך הקצה לתוכנית, במסגרת התקציב הדו-שנתי ל-2011-2012, לא פחות מ-450 מיליון שקל - תוספת תקציב של 225 מיליון שקל בשנה.

סך ההשקעה של משרד החינוך בשיפור לימודי המדע והטכנולוגיה, כולל מחשוב כיתות הלימוד, יגיע בשנתיים הקרובות לכמיליארד שקל. התקציב הזה נועד להביא לכך שמספר התלמידים המסיימים את לימודיהם במקצועות טכנולוגיים יגיע בתוך שנים ספורות ל-2,500, כשבתוכם מספר בוגרי בגרות טכנולוגית-מדעית מוגברת (חמש יחידות מתמטיקה, חמש יחידות מדעים וחמש יחידות טכנולוגיה) יכפיל את עצמו.

"מדובר בלא פחות ממהפכה", אומר רימון, ומסביר כי משרד החינוך מתכוון לפתח מסלולים טכנולוגיים חדשים בכל הרמות - גם לתלמידי עילית שיסיימו בגרויות טכנולוגיות מורחבות, גם להנדסאים, ואפילו לתלמידים מתקשים שבעבר נשרו ממערכת החינוך. המטרה היא להכשיר את דור העתיד של מהנדסי ועובדי ההיי-טק בישראל, בנוסף ליצירת עתודה טכנולוגית שתשרת גם את צורכי הצבא.

שכר נמוך, תנאים טובים

כדי שכל זה יקרה, משרד החינוך צריך מורים בתחומי ההנדסה, חשמל, מכונות, אלקטרוניקה ומדעי המחשב. כידוע, משרד החינוך הוא לא הגורם היחיד שמחפש עובדים בתחומים אלה.

בוגרי מקצועות אלה באקדמיה הם לרוב העובדים המבוקשים ביותר במשק הישראלי. עובדים אלה מאיישים את עולם ההיי-טק - עולם עבודה מתקדם, מודרני, דינמי ויצירתי, עם תנאי עבודה מפנקים במיוחד ומשכורות עתק - בדיוק להיפך מכל מה שיש למערכת החינוך להציע לעובדיה.

כמעט להפך. היה צורך במנכ"ל משרד האוצר, חיים שני, שבא מעולם ההיי-טק, כדי להזכיר שיש בהיי-טק לא מעט עובדים בעלי פוטנציאל לקריירה שנייה. חלקם עובדים מבוגרים יחסית, שעולם ההיי-טק התובעני, הדינמי והצעיר מאוד, הקיא אותם מתוכו; חלקם כאלה שהצליחו מאוד בהיי-טק, עשו לביתם, ועכשיו יכולים להרשות לעצמם לעשות גם למען החברה והסביבה; חלקם כאלה, כמו עובדי אלווריון, שהחברה שלהם נפגעה מהמשבר העולמי או מהתפתחויות עסקיות אחרות, ובצר להם, הם נאלצים למצוא לעצמם חלופת תעסוקה.

בכל מקרה, שני סבר כי השילוב של מהנדסי היי-טק בהוראה במערכת החינוך הוא פחות קוטבי מכפי שנדמה. כך נולד הרעיון לפנות אל עובדי היי-טק מנוסים ומבוגרים כדי לגייס מתוכם עתודת מורים בתחום הטכנולוגיה.

הרעיון של שני נפל על אוזניים כרויות במשרד החינוך. בשלוש השנים האחרונות פנה משרד החינוך פעמיים לאקדמאים בתחומים מבוקשים כדי לגייס מתוכם מורים. לפני שלוש שנים גויסו כך 100 מורים לאנגלית, ולפני שנה גיוסו כך 377 מורים למתמטיקה ומדעים. "גיוס איכותי של מורים איכותיים", מגדיר זאת סער, וטוען כי מדובר בתופעה שצוברת תאוצה, לשמחתה הרבה של מערכת החינוך.

"חלקם אקדמאיים שנקלעו למשבר הכלכלי והחליטו לעשות הסבה מקצועית, אבל יש בתוכם גם לא מעט אידיאליסטים שרוצים לתרום לחינוך הנוער" אומר סער.

בימים אלה משלים משרד החינוך את הגיוס של המנה הראשונה של מועמדים למורי טכנולוגיה. הרישום למועמדות מסתיים היום, ועד סוף השבוע נרשמו כבר 570 מועמדים. כבר בעוד שבועיים, החל ב-1 במארס, הם אמורים להיכנס לתוכנית מזורזת של השלמה לתעודת הוראה - תוכנית של חצי שנה, שתיעשה ככל הנראה בטכניון. במהלך לימודיהם יקבלו המשתתפים בתוכנית מלגת קיום של 2,000 שקל בחודש מהמדינה, ובתום חצי שנה, ב-1 בספטמבר 2011, אמורים מסיימי ההסבה להשתלב כמורים למקצועות הטכנולוגיה בתיכונים בישראל.

בשלב זה מתכוונת מערכת החינוך לקלוט כ-50 מורים מתוך ה-570. כלומר, רק אחד מכל עשרה מועמדים בקירוב יתקבל לתוכנית. הקליטה היא של 50 מורים בלבד גם בשל הרצון לבחור רק מי שמתאימים להוראה, וגם בגלל המגבלה של פתיחת כיתות טכנולוגיה חדשות. כמעט כל המורים יאיישו כיתות חדשות, במסגרת התוכנית של תגבור לימודי הטכנולוגיה בתיכונים בישראל.

"מדובר בתוספת שעות הוראה משמעותית מאוד", אומר רימון. "יש תקציבים ויש יכולת לממן שעות הוראה, אבל כדי לפתוח כיתות צריך מורים שילמדו בהן. לכן, הכיתות האלה לא קיימות כיום. ברגע שיגויסו המורים, בתי הספר יוכלו לפתוח כיתות מתאימות, ובהמשך לפתח זאת למגמות מלאות".

לדברי רימון, בשלב זה יש כבר ביקוש במערכת החינוך ל-100 מהנדסי טכנולוגיה. עם הפתיחה של מגמות מלאות תתאפשר הרחבת התוכנית: משרד החינוך מתכנן לגייס בסופו של דבר 200-400 מהנדסים בתוך שנתיים-שלוש בלבד.

כל המועמדים אמורים להשתלב במערכת החינוך לתקופה של שלוש שנים לפחות. הם מתחייבים לעבוד שלוש שנים, ומקבלים בתמורה מענק התמדה.

כדי להצליח ולהתחרות במגזר הפרטי, ועוד במגזר ההיי-טק, מכיר משרד החינוך למוסבים בוותק שלהם בהיי-טק, כך שהם יתקבלו למערכת החינוך על בסיס שכר של מורים בעלי ותק גבוה. בממוצע, מהנדס עם חמש שנות ניסיון עבודה בהיי-טק, יתקבל למערכת החינוך עם שכר של 8,000-9,000 שקל בחודש. בנוסף, הוא יקבל מענק התמדה שנתי של 24-36 אלף שקל (תלוי אם רפורמת עוז לתמורה בתיכונים תיכנס לתוקפה בספטמבר) למשך שלוש שנים. השכר האפקטיבי שיקבל המורה המהנדס, לפיכך, צפוי להיות 10-12 אלף שקל בחודש - הרבה פחות מאשר בהיי-טק, אבל עדיין משכורת סבירה יחסית וזאת בתנאי עבודה נוחים בהרבה מענף ההיי-טק, לפחות מבחינת מספר שעות העבודה (שלא לדבר על תחושת השליחות והסיפוק).

המורים האיכותיים נשברים ראשונים

תוכנית הגיוס של מהנדסי היי-טק כמורים היא התוכנית הגדולה ביותר של משרד החינוך עד כה בגיוס אקדמאים איכותיים לחינוך. התוכנית התבססה לא מעט על לקחי שתי התוכניות הקודמות, בהן שיעורי ההצלחה בשילוב המורים במערכת היו טובים, אך לא טובים מספיק.

התוכנית של המורים לאנגלית החלה לפני שלוש שנים, ובימים אלה הם מסיימים את שלוש שנות ההתחייבות שלהם. במשרד החינוך מדווחים כי הקליטה שלהם במערכת החינוך היתה טובה יחסית, וכי ההערכה היא שרובם ימשיכו לעבוד כמורים גם בהמשך. מורים לאנגלית, עם זאת, הם מקצוע מעט פחות מבוקש בשוק הפרטי, והם גם אינם מגיעים מהעולם הדינמי, התובעני והשאפתני מאוד של ההיי-טק.

השאלה המעניינת יותר נוגעת לקליטה של 377 מורי המדעים והמתמטיקה, שנקלטו במערכת החינוך בתחילת השנה. בשלב זה עוד לא ידוע מהי מידת שביעות הרצון שלהם מהעבודה במערכת החינוך - שתרבותית היא שונה מאוד מעולם ההיי-טק. במשרד החינוך מכנים זאת "טראומת הקליטה" ואומרים כי דווקא מורים איכותיים מאוד - שיש להם אופציות עבודה אטרקטיביות בשוק הפרטי - נוטים להישבר בקלות רבה יותר. "יש להם חלופות אחרות, אז הם פחות רואים חשיבות להשקיע מאמץ בלהתגבר על קשיי הקליטה הראשוניים".

כדי למנוע את טראומת הקליטה, סינון המועמדים קפדני יחסית - לא כל מי שהוא מהנדס מצטיין יכול להתאים להוראה. בנוסף, נקבע כי כל מורה-מהנדס יזכה לליווי צמוד, גם של הטכניון שהכשיר אותו, וגם של מורה מלווה בתוך בית הספר שילמד אותו "את כל הטריקים, איך להתמודד עם הילדים בכיתה, שיבדוק את מערך השיעורים שהוא מכין", אומרים במשרד החינוך. בבתי הספר יש גם מזכירות מיוחדות שמלוות את המורים-מהנדסים ועושות עבורם את כל העבודה הטכנית של מילוי הטפסים והביורוקרטיה.

בנוסף, בשונה משתי התוכניות הקודמות, המהנדסים של התוכנית הפעם יתקבלו ללימודי תעודת הוראה רק לאחר שיש התחייבות להעסיק אותם בבית ספר תיכון מסוים. לשם כך המועמדים מרואיינים מראש על ידי מנהלי בתי הספר, והם מבטיחים להם מראש משרה אצלם. כך, מובטחת המשרה מראש, וגם נוצר קשר מראש של המועמד עם סביבת העבודה שלו, דבר שעשוי להקל את הקליטה שלו בסיום ההכשרה.



תצלום: דניאל בר¯און



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו