בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הכנסת מקדמת חוק נגד מי שיעודד חרם על ישראל

החוק אושר בוועדת החוקה על אף החשש שיפגע בקשרים הדיפלומטיים עם העולם. מבוכה בקדימה: דליה איציק, רוחמה אברהם-בלילא ויואל חסון בין היוזמים

תגובות

ועדת החוקה של הכנסת אישרה אתמול לקריאה ראשונה את הצעת "חוק החרם" למאבק בהטלת חרמות אקדמיים או כלכליים על ישראל ועל השטחים. את ההצעה השנויה במחלוקת יזמו 24 חברי כנסת, ובהם גם יושבת ראש סיעת קדימה, דליה איציק, וחברי הסיעה רוחמה אברהם-בלילא ויואל חסון.

ההצעה המקורית מטילה שורה של עיצומים משמעותיים על ישראלים וזרים הקוראים להטלת חרם על ישראל, כמו גם על מדינות שיחוקקו חוקים שיביאו להחרמת ישראל. אתמול התברר כי ההצעה זוכה להתנגדות נחרצת של משרדי המשפטים, החוץ והתמ"ת, בטענה שהחוק לא יסייע במיגור החרמות נגד ישראל, אלא דווקא יקשה על המדינה להתמודד עמם ועם הדה-לגיטימציה הבינלאומית על ישראל. לדברי נציגי המשרדים, החוק יפגע בחופש הביטוי ועלול לפגוע בקשרים עם האיחוד האירופי ובחופש הפעולה של משרד החוץ.

בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב, בין היתר, כי היא נועדה "להגן על מדינת ישראל בכלל ועל אזרחיה בפרט מפני חרמות אקדמיים, כלכליים ואחרים, המוטלים על המדינה, אזרחיה ותאגידים בה מחמת הקשר שלהם למדינת ישראל". ההצעה מבדילה בין שלושה סוגים של חרם: חרם שהוטל על ידי תושב או אזרח ישראל, חרם שהוטל על ידי תושב או אזרח זר וחרם שהוטל על ידי ישות מדינית זרה באמצעות חוק שחוקקה הישות או על פי קביעה של ממשלת ישראל.

על פי ההצעה, "אין ליזום חרם על ישראל, לעודד השתתפות בו או לספק סיוע או מידע במטרה לקדם אותו". בחוק הבהרה מפורשת כי הוא נוגע גם לחרמות על שטחי יהודה ושומרון. על פי ההצעה, בית המשפט יוכל לגזור קנס של עד 30 אלף שקלים על אזרח ישראלי שיקרא לחרם או יהיה שותף לו. מאזרח זר שיהיה מעורב בהטלת חרם עשויה להישלל זכות הכניסה לישראל לתקופה העולה על עשור.

על פי ההצעה, במקרים שבהם מדינות זרות יחוקקו חוקים להחרמת ישראל או תוצרת ישראלית, ניתן יהיה למנוע מהן לבצע פעולות בחשבונות בנק ישראליים, במניות, בסחר בקרקעות או בנכסים, והמדינה תוכל לעכב העברת תשלומים המגיעים להן. אזרחים ישראלים שנפגעו מן החרם יוכלו לתבוע פיצויים מהסכום שיצטבר בישראל. ח"כ אלקין ציין כי על פי החוק האמריקאי, אדם המשתתף בחרם נגד מדינת ישראל צפוי לעונש כבד של עד חמש שנות מאסר. "הגיע העת לשים לכך קץ לאבסורד. אזרח שפועל כנגד מדינת ישראל צריך לדעת שהוא יישא בתוצאות", אמר אלקין.

אלא שבמהלך הדיון טענו חברי הכנסת כי בנוסח הנוכחי של ההצעה יש ליקוי משמעותי: בחוק אין הגדרה ברורה של המונח חרם ואילו פעולות יגררו את העיצומים המפורטים בו. "האם חרם הוא לא לקנות מוצרים ישראליים? האם חרם הוא לא לבקר בישראל? או שאולי חרם הוא לקרוא לא לקנות מוצרים או לקרוא שלא לבקר בישראל? אי אפשר להבין מהחוק על מה אתם מתכוונים להעמיד לדין אנשים", אמר בדיון ח"כ ניצן הורוביץ ממרצ.

הפרופסור מרדכי קרמניצר אמר בדיון כי "החוק הזה הוא פגיעה חמורה ביותר, שקשה לתאר קשה ממנה, בחופש הביטוי". לדבריו, "חרם כלכלי נגד ישראל הוא דבר שכל ישראלי נאמן מתנגד לו בכל לבו. יש דרכים דמוקרטיות לפעול נגד הטלת חרם על המדינה. אם הצעת החוק הזאת היתה בנויה לפי מודלים של חוקים דומם בעולם, לא היה לי דבר לומר נגדו", אמר והוסיף כי "ככלל, חרם הוא לא דרך טובה לנהל דיון ציבורי, אבל יש לדבר הזה חריגים שבהם הטלת חרם היא בהחלט מוצדקת".

ח"כ יוחנן פלסנר מקדימה עמד אתמול במבוכה כשהתבקש להסביר את החלטת חברי סיעתו ובראשם איציק להגיש את החוק. "לא כל הצעת חוק נועדה להיכנס לספר החוקים", אמר ואחר כך הבהיר, "הצעת החוק נועדה במקור להילחם בתופעה שבה מדינות וגופים זרים מטילים חרם כלכלי על מדינת ישראל ובמקביל ממשיכים לקבל כספים מהמדינה (כמו הרשות הפלסטינית, י.ל.)". לדבריו, "יושב ראש הוועדה, דוד רותם, שינה את החוק, נתן להגדרות בו פרשנות מרחיבה והפך אותו לחוק שכל כולו מתמקד בהגבלת חופש הביטוי של תושבי ואזרחי מדינת ישראל. קדימה ביקשה לדחות את ההצבעה על רקע השינויים שבוצעו ולאור ההתנגדות החריפה של כל הגורמים המקצועיים לרבות היועצת המשפטית של הוועדה. מדובר בהתנהלות חסרת אחריות שתגרום נזק מדיני וכלכלי לישראל. קדימה תדון בסוגיה החדשה ותגבש את עמדתה בהתאם".

ח"כ דב חנין מחד"ש פנה ליושב ראש הישיבה, ח"כ דוד רותם ואמר לו: "החוק הזה הוא חלק מהמתקפה האנטי-דמוקרטית שאתה ומפלגתך מקדמים בכנסת. אבל הפעם הבעיה היא יותר קשה. זהו מהלך כוחני ומאוד מתוחכם. הצלחתם לגייס את המרכז הפוליטי לאג'נדה של הימין הקיצוני ביותר, את מפלגת קדימה, שמחויבת להסדר שלום ישראלי-פלסטיני. החוק יוצר מנגנון רב עוצמה המכוון לסייע ולקדם את החרם על ישראל. לפי החוק הזה, אם מדינה זרה תחוקק חוק הקורא לחרם על ישראל, צפויה מדינת ישראל להטיל עליה סנקציות. החוק הזה יגרום לישראל להחרים את העולם. ישראל הגדולה תחרים את העולם הקטן ותשים אותו בפינה".




תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו