בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המדד | איקאה

נוסדה בשוודיה ב-1943 על ידי אינגבר קמפרד

תגובות

השריפה באיקאה, החל מפריצתה וכלה בדעיכתה, היתה צריכה להיות מלווה בשידור ישיר בערוצים השונים. אולי לא בערוץ 1, אבל בוודאי בצמד הערוצים המסחריים שמורגלים בהרמת אצבע לאוויר ובדיקת כיוון הרוח. צריך היה להזעיק מהבית שדר אמפתי בעל ארשת פנים רצינית, פרשנים גמישים שמסוגלים לומר אסון בכמה שפות וניידות שידור שהיו מספקות צילומים מזוויות שונות של האירוע, עם דגש על אזור הספות, בואכה מתחם מעמדי הטלוויזיה. צריך היה לטחון את האירוע כמו אירועים לאומיים אחרים: עד שהיה הופך אפר דק, עד שהיה נעלם מחמת השיממון.

השידור היה צריך להיות מרתוני, ולכלול כמה אלמנטים מתוחכמים: צילום אווירי ממסוק שהיה ממחיש את ממדי הטרגדיה ומפיל הלם מיידי על הצופה; קפיצות מדודות לסניף בראשון לציון, סמל לתקווה שעדיין מתקיימת כמה עשרות קילומטרים דרומה; וכמובן ראיון מרגש עם מנכ"ל החברה שהיה מבכה את שהלך אך מוסיף כי "השבת שמרה עלינו בשריפה" ושמדובר בפירמה חזקה שתדע להתגבר על האסון. בין לבין היה צורך לאתר אשם ברשלנות שאיפשרה את השריפה ולציין בכל שעה עגולה את תפקידה המרכזי של איקאה בתרבות הצריכה הישראלית (על המפיקה לדאוג למעצב רהיטים עם זקן תיש שביתו מרוהט כולו באיקאה, כחלק מתפיסת עולם שמקורה בבאוהאוס).

בבוקר שאחרי השריפה, השידור היה נתקל מן הסתם בביקורות טלוויזיה אנינות - "אתמול נחצה קו אדום, אפשר לחשוב שמדובר בפיגוע", "ומה בפעם הבאה, שידור מיוחד של הקמת הסניף החדש?" - אבל כשנתוני הרייטינג היו מגיעים, היה מתברר שמעולם לא היו אחוזי צפייה כה גבוהים בשבת בבוקר.

קשה להבין מה בדיוק לא הבינו בקשת ובערוץ 10: שעבור רבים במדינה השריפה באיקאה היא אסון שחשיבותו אינה פחותה מההפיכה במצרים? שבמובנים רבים מדפי הבילי שנשרפו ושולחנות הלאק שטובעו באש נגעו לחיינו הנוכחיים יותר ממינויו של עומר סולימאן לסגן של מובראק? שמשמעותה האמיתית של המהפכה במצרים מתמצה בשאלה: האם יהיה לנו חשק ללכת לרכוש עוד ארון או שהחשש מהאחים המוסלמים ישאיר אותנו בבית?

העובדה שבשעות השריפה הערוצים המסחריים המשיכו לשדר את תוכניותיהם הרגילות, מלמדת שיש עדיין מרחק רב שעליהם לעבור; שעדיין לא הופנם אצלם הצורך של הצופה הישראלי להתאבל גם על רהיטיו; שעם כל הכבוד למצרים ולכרמל, דווקא באיקאה נשרפה חוויית הבילוי הישראלית; וחשוב מכל: שהתמכרנו, ורק על ידי שידור אינסופי של טרגדיה אנו מסוגלים לעבור הלאה, לאסון הבא, שבוודאי יתרחש עלינו בקרוב.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו