בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ברלוסקוני מגייס את אימפריית המדיה שלו למלחמה על עתידו הפוליטי

לאחר חשיפת שערוריית הסקס האחרונה בכיכובו, יוצא ראש ממשלת איטליה למלחמת חורמה במערכת המשפט האיטלקית, ואינו בוחל בתמרון מכוון של דעת הקהל באמצעות כלי התקשורת הרבים שבבעלותו

תגובות

ניו יורק טיימס

>> בימים שחלפו מאז קראה התביעה באיטליה להעמיד לדין את ראש הממשלה סילביו ברלוסקוני בחשד כי קיים יחסי מין עם זונה וניצל לרעה את מרותו, נערך ראש הממשלה לקראת מה שחלק צפו כקרב הפוליטי האחרון שלו.

ואולם, עם אופוזיציה פוליטית חלשה ובהיעדרו של יורש שיחליפו, הקרב שלו אינו מוגבל לכותלי הפרלמנט, שם נהנה ראש הממשלה מרוב מצומצם, או לבתי המשפט, שעדיין לא החליטו אם להעמידו לדין. תחת זאת, הוא עושה שימוש במדיה האיטלקית, שבה הוא שולט זה עשרות שנים.

לקראת הפגנת מיליון הנשים שנערכה נגדו ביום ראשון, עברו ראש הממשלה והשתדלנים שלו ממגננה להתקפה - ויצאו בהתקפות ישירות בכלי התקשורת במדינה נגד מערכת המשפט האיטלקית, מפלגות האופוזיציה ונגד כל מי שהעז למתוח ביקורת על חייו האישיים של ראש הממשלה.

"כולם פוחדים מבחירות, אז הם מנסים להילחם על ידי שימוש בלחץ באמצעי התקשורת", אמר אלדו גראסו, מבקר הטלוויזיה של "קוריירה דלה סרה", העיתון היומי המוביל באיטליה. "הקרב האחרון מתנהל בתקשורת, משום שאין תשובה מהפרלמנט".

"החופש לתקוף את ראש הממשלה"

במשך כמעט 30 שנה, לקח ברלוסקוני חלק בעיצוב דעת הקהל באיטליה באמצעות רשת הטלוויזיה הפרטית מדיה סט ואימפריית המו"לות מונדדורי שבבעלותו, וכראש ממשלה, דרך ערוץ הטלוויזיה הממלכתי האיטלקי, RAI.

השבוע, אמר גראסו, זימן ברלוסקוני את כל מנהלי התוכניות במדיה סט, כמו גם את העורכים של כמה עיתונים שנמצאים בבעלות מלאה וחלקית שלו, כדי לדון בסיקור התקשורתי שלו, עובדה שגראסו מתאר כ"חמורה ביותר" בכך שהיא חושפת את טשטוש הגבולות בין הממשלה ובין העיתונות.

ואכן, בימים האחרונים חזר ברלוסקוני על הכרזת המלחמה שלו מול התביעה האיטלקית, ובראיון שהעניק ביום שישי האשים את התובעים ב"הפיכה שיפוטית" נגדו, וגינה את העובדה כי צותתו למכשירי הטלפון של נשים צעירות רבות שהשתתפו במסיבות בביתו וכי תוכן אותן שיחות דלף לאמצעי התקשורת.

הכותרת "צדק בסגנון איטלקי: החופש לתקוף את ראש הממשלה" הופיעה בעמוד הראשון של "איל ג'ורנלה", עיתון שנמצא בבעלות אחיו של ברלוסקוני.

ברלוסקוני ושרים אחרים חזרו על ההשוואה בין הטקטיקות שנקטו חוקרי ראש הממשלה ובין הסרט "חיים של אחרים", שזכה באוסקר, שתיאר כיצד ריגלה המשטרה החשאית בגרמניה המזרחית הקומוניסטית אחר אינטלקטואלים גרמנים. הסרט שודר בפריים-טיים ביום רביעי ב-RAI.

במקביל, מועצת המנהלים של RAI אסרה את שידור הדקות האחרונות של סרטו של נני מורטי מ-2006 - "Il Caimano" (התנין) - בתוכנית אירוח. הסרט עוסק בבמאי קולנוע שמתקשה לצלם סרט אודות דמות דמוית-ברלוסקוני, משום שכולם חוששים לפגוע בו. בסצנת הסיום של הסרט נואם מורטי כפסאוודו-ברלוסקוני נגד התביעה, בזמן שמפגינים מתחילים להשליך בקבוקי תבערה.

"בורח מבתי המשפט"

השבוע זעמו המבקרים כשהוועדה הפרלמנטרית המפקחת על ערוץ הטלוויזיה RAI הציעה כללים חדשים שבהם נקבע כי אם תוכנית אירוח עוסקת בנושא כלשהו, דוגמת פרשת המין, יידרשו כל שאר תוכניות האירוח ב-RAI לחכות שמונה ימים בטרם יעסקו באותו נושא, כלל שגראסו מ"קוריירה" תיאר כ"טוטליטרי".

ביום ראשון השתתפו כ-9,000 בני אדם בהפגנה נגד ברלוסקוני, ובה אנשי רוח ועיתונאים שקראו ל"מרד נגד ראש הממשלה שמשלם לנערות עבור מין, משקר למדינה ובורח מבתי המשפט". ההפגנה התקיימה לאחר שערוריית הסקס האחרונה שלו, שבה הואשם כי קיים יחסי מין בתשלום עם נערה בת 17 וכי ניצל לרעה את סמכותו כשביקש מהמשטרה להתערב לטובתה כאשר נתפסה בגניבה מחנות.

אחד מפקידי הממשל שעבדו עם ברלוסקוני, ג'וליאנו פררה, עורך העיתון "איל פוליו", אירגן אירוע תמיכה בברלוסקוני בשבת בערב, ובו הצהיר כי אין זה הוגן מצד התביעה לחדור לחייהם הפרטיים של אנשים.

ביום שישי עסקה כתבת השער בשבועון "פנורמה", השייך למונדדורי של ברלוסקוני, באותו נושא. תחת הכותרת "לא נסכים עם המצב", הוצגו נשים איטלקיות אשר "מתגאות בכבודן, אך מסרבות לקבל משמעת פוריטנית - משום שמאחורי הניאו-מורליזם של ההפגנות יש רק תשוקה לפגוע בברלוסקוני".

בתוך כך, "צ'י", הצהובון פופולרי ששייך גם הוא למונדדורי, פירסם כתבת רוחב על כל הנשים המשמשות כשרות בממשל ברלוסקוני. הכותרת היתה "השמאל לא העניק תפקידים כה חשובים לנשים ולא עשה דבר למען שחרורן. אנחנו מדברים עם העובדות".

ברלוסקוני נכנס לזירה הפוליטית באיטליה בתחילת שנות ה-90, בוואקום הפוליטי שנוצר לאחר נפילת חומת ברלין וה"טנג'נטופולי", פרשת שחיתות בקנה מידה עצום, במסגרתה הואשמו כשליש מחברי הפרלמנט בשחיתות ובגיוס תרומות לא חוקיות.

כיום, שערוריית המין עשויה להיות רגע גדול נוסף עבור הסדר הפוליטי באיטליה - אלא שהפעם מככבות בו נערות יפות ולא שלמונים, ואין דמות בולטת כברלוסקוני בתפקיד השליט הבא.

בהיעדר חלופה ברורה, מלחמות המדיה נמשכות, וידו של ברלוסקוני יוצאת על העליונה. "אנשים משוכנעים שהוא נרדף פוליטית", אומר גראסו.



תצלום: בלומברג



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו