בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

סיוע ניהולי לרשויות הערביות - במקום מענקי איזון

משבר הרשויות

תגובות

>> לאחרונה היינו עדים להפגנות של ראשי השלטון המקומי מול משרדי הממשלה בירושלים נגד הקיצוצים בתקציבי מענקי האיזון, הפיתוח, ההבראה, העלאת תעריפי המים ועוד. טקס זה של הפגנות מצד ראשי השלטון המקומי חוזר על עצמו מדי שנה, כשהרשויות הערביות מהוות את חוד החנית. לבסוף, איום השביתה הוסר והרשויות זכו לתוספת של מיליוני שקלים במענקי האיזון, הפיתוח ובתוכניות ההבראה. האם בכך נפתרה בעיית הרשויות? כמדומני שלא.

לפי נתוני משרד הפנים, כ-70% מההכנסות של הרשויות המקומיות הערביות מקורן בתקציבים ממשלתיים (לעומת כ-40% ברשויות היהודיות). לכן, כל קיצוץ בתקציבים אלה עלול להביא לקריסתן. לשם כך, חשוב לבחון מהן הסיבות לתלות הגבוהה הזו.

מרבית הרשויות החלשות בישראל הן ערביות ודרוזיות. על פי נתוני הלמ"ס, 96% מהן מדורגות באשכולות הסוציו-אקונומיים הנמוכים. רבות מרשויות אלה סובלת מבעיות יסוד כמו היעדר תכנון ראוי, היעדר תשתיות כלכליות, זמינות נמוכה של קרקעות לפיתוח, היעדר מוסדות ממשלתיים, שיעורי גבייה נמוכים, ניהול לקוי, מבנה שלטוני חמולתי ועוד. ואולם כאן ברצוני להתמקד בסוגיה משמעותית אחת המהווה, מבחינתי, את שורש הבעיה: היעדר מקורות הכנסה עצמאיים מספקים לרשויות המקומיות.

ההכנסות העצמאיות (ממגורים ושלא ממגורים, דהיינו עסקית וממשלתית) של הרשויות הערביות מצומצמות ביותר - הן בשל שיעורי הגבייה הנמוכים והן בשל בסיס המס הנמוך של הארנונה שלא ממגורים. הארנונה הממוצעת ברשויות ערביות מתפלגת לכ-70% ממגורים וכ-30% ארנונה עסקית. הכנסות מארנונה ממשלתית כמעט שלא קיימות ביישובים הערביים.

השיעור הנמוך של ארנונה עסקית וממשלתית נובע מסיבות מגוונות, בעיקר מהיעדר אזורי תעשייה, פארקים תעשייתיים, פארקי היי-טק, קניונים, מרכזים מסחריים, משרדי ממשלה וכו'. לכן, פיתוח כלכלי ויצירת מנופים כלכליים עבורם יסייעו להרחבת בסיס המס ולהגדלה משמעותית של ההכנסות העצמיות - בעיקר מארנונה עסקית - ובכך לצמצום תלותן של רשויות אלו בתקציבי מדינה.

השבחת הצוות הניהולי של הרשויות הערביות ומיתוגן כגופים מקצועיים הדוגלים באוריינטציה כלכלית וראייה מרחבית ימשכו אליהן אנשי מקצוע מוכשרים. כיום הממשלה מתקצבת כ-800 מיליון שקל בשנה למענקי איזון עבורן. השקעה חד-פעמית שמטרתה יצירת מנופים ועוגנים כלכליים ליישובים אלה תביא להגדלת מקורות ההכנסה של הרשויות ולהפחתת תלותן בטווח הארוך.

לכן הרשות לפיתוח כלכלי של המגזר הערבי הובילה לאחרונה, לבקשת ראש הממשלה, מנכ"ל משרדו והשר לענייני מיעוטים, תוכנית ממשלתית חמש-שנתית בהיקף של 800 מיליון שקל, שתכליתה יצירת מנופים ועוגנים כלכליים בתוך יישובים ערביים ודרוזיים.

התוכנית מתמקדת בהשקעה בארבעה תחומים עיקריים: פיתוח כלכלי תעסוקתי, לרבות פיתוח אזורי תעשייה ופארקים תעסוקתיים; השקעה בתכנון שיכון ודיור; הרחבת תשתיות של תחבורה ציבורית; והפעלת תוכניות לצמצום ממדי האלימות. אחד הנדבכים המרכזיים בתוכנית מתמקד ברשויות המקומיות, שבמסגרתן תתבצע השקעה בהון האנושי וביצירת מנגנונים מקצועיים שיבטיחו מימוש התוכניות והמשכיות התהליכים. במישור זה בחרה הרשות לאחרונה בארבעה גופי ייעוץ חיצוניים, שיספקו מעין מטרייה מקצועית לקידום הרשויות המקומיות הערביות. בטוחני כי יישום מלא של התוכנית, בשיתוף הרשויות המקומיות, יקדם שינוי משמעותי בכל הקשור לפיתוחן הכלכלי ולצמצום תלותן בתקציבים ממשלתיים.

הכותב הוא מנהל הרשות לפיתוח כלכלי של מגזר המיעוטים במשרד ראש הממשלה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו