בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

דרושים: קציני פרטיות במשרה מלאה

הגנת הפרטיות

תגובות

>> עד לפני שנים אחדות, נושא הגנת פרטיות הטריד בעיקר מפורסמים למיניהם, כלי תקשורת, ומי שמחזיקים מאגרי מידע רגישים במיוחד. כיום, בכל ארגון מסחרי שעוסק במסחר ישיר של מוצרים או שירותים עם הצרכנים, קטן כגדול, יש לפחות שני מאגרי מידע: אחד על הלקוחות, והשני על העובדים.

המידע על הלקוחות הוא משאב יקר ערך לעסקים. המידע אינו רק כלי לשיפור חווית הלקוח, אלא הוא כלי שיווקי ומשאב בזכות עצמו. לעתים, כאשר חברה מגיעה לסוף דרכה, הנכס היחיד שיש לה הוא מאגרי מידע. המסחר במידע מסוג זה הוא כיום שוק תוסס.

ואולם מאגרי מידע אינם דומים למקרקעין, נכסים פיננסים או ציוד משרדי בעסק. מושאי המידע - אלה שהמידע עליהם שמור במאגרים - הם בעלי זכויות בקשר למידע עליהם. זו הזכות לפרטיות, והיא זכות יסוד חוקתית, גם בישראל. לכן, בעידן של טכנולוגיות מידע, הפרטיות צריכה לעניין כל עסק: כאשר מוקם סניף במדינה אחרת והתאגיד מבקש להעביר מידע על עובדים; כאשר העסק מבקש לפנות ללקוחותיו בפנייה ישירה; כאשר הלקוחות מגיעים דרך האינטרנט מכל מקום בעולם; כאשר העסק מבקש למכור את המידע שבידו לצד שלישי או לעשות שימושים חדשים במידע - כל אלה הן פעולות שצריכות להדליק נורות אזהרה: ייתכן בהחלט שהן מותרות, אבל הדין קובע את המותר והאסור, ואת התנאים והמגבלות לביצוע הפעולות.

בארבע השנים האחרונות פועלת במשרד המשפטים הרשות למשפט וטכנולוגיה, שאוכפת את חוק הגנת הפרטיות באמצעות פיקוח יזום, קביעת הנחיות (רק באחרונה פירסמה הרשות הנחייה מקיפה וחשובה מאוד בקשר לפעילות של מכוני השמה) ואכיפה מנהלית ופלילית.

בשבוע שעבר פירסם הפרלמנט האירופי את ההכרה הרשמית בישראל כמדינה שמגנה על הפרטיות בצורה "מספקת". זו הכרה כלכלית (ומדינית) חשובה, שסוללת את הדרך לזרימת מידע קלה יותר בין אירופה לישראל, אך תוך שמירה על פרטיות מושאי המידע. בית הדין הארצי לעבודה קבע השבוע רף גבוה וחשוב של הגנת הפרטיות של עובדים במקום העבודה, ובמיוחד בשאלת החיטוט של מעסיקים בתיבות דואר אלקטרוני של עובדים. בין היתר העיר בית הדין כי מקום העבודה צריך לשקול אפשרות של מינוי "נאמן פרטיות" במקום העבודה. (גילוי נאות: בית הדין התבסס בעניין זה על מאמר של הח"מ, שם הועלתה ההצעה לראשונה).

תאגידים צריכים ללמוד ולהפנים את התחום החדש. הגנת הפרטיות איננה עוסקת רק ב"צנעת הפרט". בעידן דיגיטלי, כל פיסת מידע, גם אם היא נראית טריוויאלית, קשורה בפרטיות. זהו תחום דינמי שמחייב הבנה של צורכי העסק, וגם של המשפט ושל הטכנולוגיה, ודורש מומחיות. לא די במחלקה המשפטית, ולא די ב"איש ה-IT" של הארגון, בכל הכבוד לאלה.

בארה"ב צמח מאז שנות ה-90 מקצוע חדש של "קציני פרטיות" בתאגידים. המשפטנים קנת' במברגר ודאידרה מאליגן מאוניברסיטת ברקלי מצביעים על יותר מ-6,500 "קציני פרטיות" המכהנים במדינה כיום.

ההכרה בחשיבות של המידע על הלקוחות ועל העובדים, השאלות בקשר לשימוש במערכות מידע במקום העבודה, הרגולציה שרק תגבר והזכות לפרטיות מחייבים חשיבה מחודשת על הנושא גם בקהילה העסקית בישראל. כאשר השותפים העסקיים שלכם מארה"ב או מאירופה ישאלו מיהו אחראי הגנת הפרטיות אצלכם בארגון, לא תרצו לגמגם.

הכותב הוא פרופ' בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, ומחבר הספר "מרחב פרטי: הזכות לפרטיות - בין משפט לטכנולוגיה"



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו