בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הפסד למרכז הבינתחומי: לא יוכל להתחרות על הקמת מרכזי המצוינות

הבינתחומי עתר נגד ההחלטה לאפשר רק לאוניברסיטאות להתחרות על הקמת המרכזים - אך בג"ץ רמז כי אין יסוד לעתירה, מפני שהמרכז אינו מתוקצב בידי המדינה ? הבינתחומי הודיע שיצטרף למרכז מצוינות בגרמניה

תגובות

>> המרכז הבינתחומי משך שלשום את עתירתו לבג"ץ נגד התוכנית להקמת מרכזי המצוינות באוניברסיטאות. העתירה נמשכה בהמלצת שופט בית המשפט העליון אשר גרוניס, שאמר בדיון כי לדעת השופטים "אין יסוד לעתירה", מאחר שהמרכז הבינתחומי אינו מתוקצב בידי המדינה. בעקבות משיכת העתירה, המרכז לא יוכל להקים מרכז מצוינות.

באוגוסט האחרון עתר המרכז הבינתחומי לבג"ץ נגד ממשלת ישראל, שר החינוך, ועד ראשי האוניברסיטאות, המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) הכולל תבתוכה גם את הוועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת). המרכז טען כי ההחלטה להקים את מרכזי המצוינות באוניברסיטאות בלבד מפלה אותו לרעה. לפי התוכנית הלאומית להשבת מוחות, יוקמו עד 30 מרכזי מצוינות באוניברסיטאות בתחומים שונים, במטרה להחזיר חוקרים לישראל ולשפר את תשתיות המחקר באוניברסיטאות. עלות הקמת כל מרכז מוערכת ב-45 מיליון שקל, וסך העלות הוא כ-1.4 מיליארד שקל.

בחודש הבא תכריז המל"ג על ארבע האוניברסיטאות שנבחרו להקים את מרכזי המצוינות הראשונים, שבהם תתקיים פעילות מחקר של חוקרים מצטיינים מישראל ומחו"ל באמצעות תשתית מתקדמת. האוניברסיטאות הגישו למל"ג את הצעותיהן להקמת המרכזים, ובחלק מההצעות שהוגשו שותפות גם מכללות, אף שלפי התוכנית המרכזים עצמם יוקמו על ידי האוניברסיטאות בלבד.

המרכז הבינתחומי בהרצליה הוא מוסד שאינו מתוקצב על ידי המדינה, ולכן שכר הלימוד בו גבוה מבאוניברסיטאות, והגבלות השכר והתקציב המוטלות על האוניברסיטאות אינן חלות עליו. שופטי בג"ץ קיבלו את עמדת המועצה להשכלה גבוהה והוועדה לתכנון ותקצוב שלה, שלפיה התוכנית להקמת מרכזי המצוינות היא חלק מהתקציב המיועד למוסדות השכלה גבוהה המתוקצבים על ידי המדינה בלבד, ולכן אינה כוללת את המרכז הבינתחומי.

בדיון בבית המשפט טענה עו"ד דינה זילבר, מטעם הממשלה ושר החינוך, כי ההשקעה הכספית באוניברסיטאות נעשית גם בתחומים פחות מבוקשים מבחינת התלמידים שבהם יש אינטרס למדינה וכי חשוב לגייס מסה קריטית של תקציב במוסדות המחקר. "פרויקטים מקבילים של קידום מרכזי מצוינות בעולם מקודמים גם הם על ידי אוניברסיטאות ולא על ידי מוסדות אחרים", טענה. עו"ד אלי זהר, שייצג את המל"ג ואת הות"ת, טען בדיון כי התוכנית להקמת מרכזי המצוינות ממשיכה תוכניות קודמות של המל"ג, ולכן התייחסות לתוכנית "כאילו מדובר בכספים חדשים שמוזרמים לכל המוסדות שעוסקים בהשכלה ולכן יכולים להשתתף בתוכנית היא תפישה לא נכונה של החלטת הממשלה".

עו"ד רענן הר-זהב, שייצג את הבינתחומי, אמר בדיון: "התוכנית נקראית 'התוכנית הלאומית להשבת מוחות' ולא 'התוכנית לכיסוי גירעונות האוניברסיטאות'. המטרה פה היא אחרת - למשוך כמה שיותר חוקרים טובים לישראל. כשעושים דבר לקידום מטרה לאומית ולא פרטנית באמצעות תחרות, פשוטה היא שהגוף הכי טוב הוא שצריך להקים את המרכז בכל נושא ונושא". הר-זהב הוסיף: "היו צריכים לתת לנו את ההזדמנות הזאת. מתייגים אותנו".

זהר השיב כי מאחר שהאוניברסיטאות והמרכז הבינתחומי לא שווים מבחינת הפיקוח שחל עליהם על ידי המדינה ואינם מתוקצבים על ידו - לא ניתן לטעון לאפליה. "אפליה היא מנהג שונה כלפי שווים. פה לא מדובר במוסדות שווים", טען זהר.

בסוף הדיון אמר השופט גרוניס כי מאחר שלא ניתן להשוות בין המוסדות המתוקצבים ללא מתוקצבים, ובהם הבינתחומי, אין יסוד לעתירה, והבינתחומי משך את הערעור.

נשיא המרכז הבינתחומי, פרופ' אוריאל רייכמן, אמר בעקבות הדיון כי הוא "מצטער על כך שמדיניות הממשלה מונעת תחרות ופוגעת בהגשמת המטרה הלאומית של השבת מוחות וקידום המדע בישראל".

לאחר הדיון הודיע המרכז כי החליט להצטרף כשותף בפרויקט בינלאומי לקידום מחקר במערכות מידע ושילובן בעסקים בגרמניה. הבינתחומי יצטרף למרכז House of IT בדרמשטט, גרמניה, שבו פועלות אוניברסיטאות טכנולוגיות, חברות עסקיות ומכוני מחקר, כשותף הראשון הפועל מחוץ למדינה. לדברי הבינתחומי, המרכז ממומן בכ-80 מיליון יורו בשנה (כ-400 מיליון שקל). בין השותפים במרכז - חברת SAP, ארנסט אנד יאנג והאוניברסיטה הטכנולוגית דרמשטט.

לפי ההסכם, שיתוף הפעולה עם המרכז הבינתחומי יהיה למטרות מחקר והעברת טכנולוגיה מהאקדמיה לתעשייה, הכשרת מנהלים וקידום סטארט-אפים. כחלק מההסכם, הבינתחומי יהיה שותף בפרויקט של חילופי סטודנטים ומרצים בין המרכז לאוניברסיטת דרמשטט.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו