בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המשטרה: להעמיד לדין את דני דנקנר ומנכ"ל בנק הפועלים קינן

חוקרי יאח"ה מצאו כי יש תשתית ראייתית להעמיד לדין את יו"ר דירקטוריון הבנק לשעבר דנקנר, בין היתר בעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים. את המנכ"ל ציון קינן ממליצים להאשים בעבירות מרמה והפרת אמונים

תגובות

המשטרה ממליצה להעמיד לדין את יו"ר דירקטוריון בנק הפועלים לשעבר, דני דנקנר, בעבירות שוחד, קבלת דבר במרמה, מרמה והפרת אמונים בתאגיד והלבנת הון. כמו כן, ממליצים במשטרה להעמיד לדין את מנכ"ל בנק הפועלים, ציון קינן, בעבירות של מרמה והפרת אמונים בתאגיד.

במרכז החקירה נגד דנקנר, חשד לניגוד עניינים חמור שקשור בעסקה לרכישת הבנק הטורקי "פוזיטיף" ובהתנהלות שלאחריה. החשדות נגד קינן נוגעים לאופן שבו ניתנה הלוואה לדנקנר על ידי בנק הפועלים. תחילתה של הפרשה במארס 2010, אז נחקרו עשרות מעובדי הבנק וחברי הדירקטוריון וכן גורמים עסקיים, ונאספו אלפי מסמכים.

בקרב חוקרי היחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה) עלה חשד כי דנקנר פעל באופן מובהק תוך טשטוש ההבחנה בין תפקידו כיו"ר דירקטוריון הבנק - תפקיד אותו מילא בשנים 2007-2009 - לתפקידו כאיש עסקים, בעל אינטרסים כלכליים נפרדים.

הלוואה לא תקינה

בנוגע למנכ"ל קינן, עניינה של החקירה בהלוואה שאושרה לדנקנר באוקטובר 2008, בסך 3.4 מיליון דולרים, בוועדת עסקאות עם בעלי עניין ואנשים קשורים של בנק הפועלים. על פי ממצאי המשטרה, ההלוואה אושרה באופן בלתי תקין, תוך הצגת מצג כוזב על ידי קינן בזמן שכיהן כמנהל החטיבה העסקית בבנק, עוד לפני שמונה כמנכ"ל.

על פי הכללים הנוגעים לעסקאות של תאגיד בנקאי עם אנשים הקשורים אתו, אישור הלוואה בסדר גודל כמו זה שאושר לדנקנר, חייב אישור של ועדת עסקאות עם בעלי עניין ואנשים קשורים של בנק הפועלים, שאמורה לדון באישור ההלוואה, בין השאר, על בסיס "דו"ח עושר", שבו פירוט נכסיו השונים של מבקש ההלוואה.

על פי ממצאי המשטרה, בזמן שקינן הציג את בקשת ההלוואה בפני הוועדה, לא היה בידיו דו"ח העושר של דנקנר, למרות שהוא יצר מצג בפני הוועדה כאילו הדו"ח מצוי בכספת במשרדי הבנק. בפועל הדו"ח התקבל רק אחר כך.

בידי חוקרי יאח"ה אינדיקציות לכך שדו"ח העושר של דנקנר הופק אחרי המועד בו התכנסה הוועדה, ובנוסף עלה ספק באשר למהימנות חלק מהפרטים בדו"ח, באופן שחלק מנכסיו של דנקנר הוצגו בשווי השונה מערכם הריאלי.

גורם במערכת אכיפת החוק, שמכיר את התיק מקרוב, אמר אתמול כי עולה הרושם שהוועדה אישרה את ההלוואה החריגה לדנקנר "בהבל פה" כהגדרתו, ומבלי לקבל נתונים אמיתיים כפי שנדרש.

ציון קינן מצדו טען בחקירתו כי דו"ח העושר הנוגע לדנקנר היה מצוי בכספת במשרדי הבנק, וכי לא הטעה את הוועדה בדיון שבמסגרתו אושרה בהמלצתו ההלוואה.

ניגודי עניינים

החשדות העיקריים המיוחסים לדנקנר נוגעים, בעיקרם, לניגודי עניינים שראשיתם בעסקת רכישה של בנק "פוזיטיף" הטורקי, בין בנק הפועלים וקבוצת RP לבין בעלי הבנק הטורקי. העסקה החלה להתגבש בשנת 2005 - תקופה בה שימש דנקנר דירקטור בבנק.

על פי החשד, בראשית 2008 הוביל דנקנר, כיו"ר הבנק, החלטה להעניק פיצוי כספי גבוה לקבוצת RP, כל זאת בשעה שהחברה הייתה שותפה עסקית של קבוצת "אלרן", בבעלות משפחת דנקנר. על פי החשד, פעל דנקנר תוך הסתרת קשריו עם RP מפני נושאי משרה ודירקטורים בבנק הפועלים.

בנוסף עלה החשד כי בסוף שנת 2008 ותחילת שנת 2009, הוביל דנקנר, כיו"ר בנק הפועלים, החלטות שנועדו לפתור בעיות "נזילות" של בעלי הבנק הטורקי. אחת ההחלטות נוגעת לחלוקת דיבידנד מרווחי הבנק והשנייה נוגעת לרכישת אחזקות נוספות, כשבאותה תקופה הוא קיבל הלוואה בסך חמישה מיליון יורו מהבנק ההולנדי DHB, השייך גם הוא לבעלי הבנק הטורקי.

על פי החשד, דנקנר הסתיר מנושאי המשרה והדירקטורים בבנק הפועלים את דבר ההלוואה מ-DHB, אותה קיבל תמורת שורת ההטבות שהשיג בעבור בעלי הבנק הטורקי.

בסיכום החקירה קבעו אנשי יאח"ה כי נמצאה תשתית ראייתית מספקת נגד דנקנר, המבססת חשד לעבירות של שוחד, קבלת דבר במרמה, מרמה והפרת אמונים בתאגיד וכן עבירה על חוק איסור הלבנת הון. חוקרי יאח"ה סברו כי נמצאה תשתית ראייתית מספקת נגד מנכ"ל בנק הפועלים קינן, המבססת את החשד לביצוע עבירה של מרמה והפרת אמונים בתאגיד.

ראש אגף חקירות ומודיעין במשטרה, ניצב יואב סגלוביץ', אימץ את המלצות יאח"ה, והתיק יועבר למחלקה הכלכלית בפרקליטות, שליוותה את התיק מתחילתו, שם יחליטו אם להעמיד את השניים לדין.

במשטרה ציינו אתמול בסיפוק כי החקירה המורכבת, שתחילתה במארס בשנה שעברה, ארכה פחות משנה - כולל הפסקה שנדרשה בחקירה בשל מעורבותו לכאורה של דנקנר בפרשת הולילנד.

באוגוסט המליצה המשטרה לפרקליטות להעמיד לדין את דנקנר, בין השאר, בחשד לשוחד, במסגרת פרשת הולילנד. על פי החשד, דנקנר שיחד גורמים במינהל מקרקעי ישראל תמורת קידום אינטרסים נדל"ניים של חברת תעשיות מלח. התיק עדיין ממתין להחלטת הפרקליטות.

עו"ד צבי אגמון, המייצג את קינן, מסר בתגובה כי "אין כל החלטה להעמיד לדין את קינן וכי הפרקליטות היא זו שצריכה לקבל החלטה בנושא זה". עוד אמר אגמון כי בהכירו את העובדות בגינן נחקר קינן הוא תמה על קביעת המשטרה: "ההלוואה שהוענקה על ידי הבנק למר דני דנקנר ניתנה בהתאם לכל נוהלי הבנק, ואושרה על ידי ועדה של הדירקטוריון, שהיא הגוף המוסמך לאשר הלוואות לאנשים הקשורים עם הבנק. יש לציין כי הלוואה זו הוחזרה במלואה לבנק לפני כשנה. אין ולא היה כל פגם ולו הקטן ביותר בפעילותו של מר קינן בקשר עם הלוואה זו", מסר.

פרקליטיו של דני דנקנר, עורכי הדין יורם ראב"ד, יוסי בנקל ונבות תל-צור, מסרו אתמול בתגובה: "צר לנו על פרסום המלצת המשטרה, בניגוד להנחיית השר לביטחון הפנים. אין לנו ספק כי דנקנר פעל בתום לב וכי לא דבק רבב בפעולותיו כיו"ר בנק הפועלים.

"אנו מצפים כי בחינה מדוקדקת של חומר הראיות בפרקליטות, שם גם תינתן לדנקנר האפשרות להעלות את מכלול טיעוניו והשגותיו, תעלה כי לא נעברה על ידו עבירה כלשהי. יש אפוא להתאזר בסבלנות ולאפשר לפרקליטות לבחון את החומר, ללא הפעלת לחצים וללא עריכת משפט שדה בתקשורת".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו