בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חיות מין: תערוכה בלונדון חושפת את סודות ההזדווגות של בעלי החיים

מתנת משי לנקבה, איבר מין שארוך עשרות מונים מבעליו, פין שמתפצל לשניים - בעלי החיים עושים את זה בצורות שלא הייתם מעלים על דעתכם. תערוכה חדשה ופוריה בלונדון

תגובות

אריקה מקאליסטר אחוזת ריגוש (לא ביטוי הולם במיוחד בהקשר הנוכחי. היא גם מלאת תשוקה, עוד צירוף לא מוצלח ביותר). "זבובים", היא אומרת בהתלהבות, "הם הדוגמה הטובה ביותר, משום שהם נמצאים בכל מקום ועושים הכל. הם עושים את הדברים המטורפים ביותר. יש להם איברי מין מדהימים וכמה אסטרטגיות פרועות".

עובדי המוזיאון לתולדות הטבע בלונדון מתרוצצים בגלריית ג'רווד המקושתת, שם הם מקימים תערוכה שעניינה ההתנהגות המינית ודפוסי הרבייה המגוונים של בעלי חיים (הכרזות שמפיץ המוזיאון נוקטות ניסוח צנוע יותר - "הסודות האינטימיים ביותר של הטבע"). התערוכה, המכונה "טבע המין", שנפתחה בסוף השבוע האחרון, היא הראשונה שהמוזיאון מייעד לקהל מבוגר בלבד - בני 16 ומעלה - וכוללת מה שמתואר במודעות "מידע ודימויים חושפניים על מין". מה הפלא שכולם מתרגשים כל כך?

"אני מצפה בכליון עיניים לראות כיצד יגיבו המבקרים", אומר ריצ'רד סבין, אוצר בכיר במחלקת היונקים של המוזיאון. כמה פריטים מאוספי המחלקה מוצגים בתערוכה, כולל איל אדמוני, צבוע, שימפנזים וגורילה בשם גאי. "כולם בוודאי כבר ראו סרטים על חיזור בין בעלי חיים, אבל הם לא ראו שום דבר גרפי כמו מה שמוצג כאן. אין ספק שהם ידברו על זה. אנחנו מקווים שהתערוכה תתרום לכך שמין יפסיק להיות טאבו. זה הרי הדבר הכי טבעי בעולם".

טבעית ככל שתהיה, רביית בעלי חיים היא לפעמים עניין מוזר ביותר. לבלוטי ים - סרטנים קטנים הנצמדים לכלי שיט - יש פין שאורכו פי 30 מאורך גופם. איבר המין של נחשים זכרים מפוצל לשניים. כך הם יכולים לעקוף את זנבה של הנקבה ולחדור לגופה משני הכיוונים. קיפודים סותמים את הנרתיק של בנות זוגם בזרע רב, כדי למנוע מזכרים אחרים גישה פנימה. משקל האשכים של הגדרון הכחול האוסטרלי (סוג של ציפור) הוא כרבע ממשקל גופו. נקבת הצבוע בוחרת בני זוג ונפטרת מהם ככל העולה על רוחה, ואיברי המין שלה נראים כאיברי מין זכריים.

ועדיין, אומרת מקאליסטר, את הדוגמאות המרתקות ביותר אפשר למצוא בקרב הזבובים (אפשר להאמין לה, היא מנהלת אוספי החרקים של המוזיאון). הזכר ממשפחת הגבעולעיניים, היא מצביעה על תיבה מלאה זבובים, "שואף אוויר ועיניו מתרוממות על מעין גבעולים. כשהוא נושף, הגבעולים מתקשים ומתקבעים לתמיד. הזכרים בעלי הגבעולים הארוכים ביותר נהנים מההצלחה הרבה ביותר בקרב הנקבות". זבובים אחרים מכונים בעלי קרני אייל, בשל מעין קרניים שמפתחים הזכרים כדי לנגוח ביריבים ולסלק אותם מדרכם.

אבל אין יצור שמתקרב לרמת התחכום שמאפיינת את טקס החיזור של הפיזוזיות, זבובים ממשפחת הפיזוזיתיים. "זכרי הפיזוזיות נותנים לנקבות מתנת כלולות", אומרת מקאליסטר. "הם תופסים זבוב קטן יותר ומנופפים אותו מול הנקבה תוך כדי ריקוד. הם עוטפים את המתנה שלהם בבלון משי קטן, והנקבה זקוקה ללא מעט זמן לפתוח את המתנה. בעוד היא עסוקה, הזכר מנצל את המצב. גאוני. חלק מהזכרים ערמומיים עוד יותר. אם הנקבה לא הספיקה לאכול את השי, לאחר שביצעו את זממם הם לוקחים אותו אתם ומעניקים אותו לנקבה אחרת. זה קצת כמו לתת לאהובתך בונבוניירה אכולה למחצה, אבל נראה שזה עובד. זכרים שובבים במיוחד מגיעים לפגישה בלי מתנה, הם רק מעמידים פנים שהביאו משהו. הם עושים דברים מדהימים".

לכל התכסיסים האלה יש, כמובן, תכלית ברורה אחת. מכיוון שהנקבות הן שבוחרות את הזכרים שיזדווגו עמן, זכר הפיזוזית מנסה להזדווג עם נקבות רבות ככל האפשר, לעתים קרובות ככל האפשר. כך הוא מנסה להבטיח שהד-נ-א שלו יועבר הלאה, ולא הד-נ-א של זכר אחר. התהליך הדרוויניסטי הזה של ברירה מינית הוא לב-לבה של התערוכה.

זנב וכרבולת

"הנקודה היא, שלא תמיד המפתח לאבולוציה הוא הישרדות. הדבר החשוב באמת הוא הרבייה", אומרת מפתחת התערוכה, טייט גרינהל. הטווס הוא דוגמה טובה: הנוצות המרהיבות בזנבו של הזכר, שמגיעות לאורך שני מטרים, מגבילות מאוד את יכולת התנועה שלו ועלולות לחרוץ את גורלו אם טורף מסתער עליו. אבל היכולת למשוך נקבות חשובה הרבה יותר מחיי זכר אחד. הנקבות, מציינת גרינהל, צריכות למצוא זכר מתאים. לכן זכרים צריכים לעתים קרובות להוכיח שהם לא רק נראים טוב, אלא גם ניחנים בחיוניות ובבריאות טובה.

הכרבולת האדומה הבוהקת של התרנגול, למשל, "מחייבת ייצור כמות גדולה של טסטוסטרון. לכן כרבולת מרשימה היא לא רק יפה לעין. היא גם מספקת הוכחה לכך שהתרנגול שופע חיוניות ובריאות".

בדומה לכך, הסיבה להענקת מתנות כלולות אינה רק רוחב לב ג'נטלמני: אצל חלק מהמינים המנהג עשוי להעיד שזכר מסוים מצטיין ביכולתו ללכוד טרף, ושיהיה ביכולתו להעניק לצאצאיו אספקת מזון שוטפת.

בעודו מוקף אוסף מהמם של קרני צבאים ממינים שונים מסביר סבין, כי כשמדובר בזכרים של יונקים, שם המשחק הוא בדרך כלל הרחקת יריבים פוטנציאליים והשגת נקבות רבות ככל האפשר מאלה הזמינות. הקרניים העצומות של הצבי האמריקאי - שיכולות לצמוח לרוחב של 1.2-1.4 מטרים בעונה אחת - מצביעות על "הכמות האדירה של האנרגיה והמשאבים שזכרים משקיעים, כדי להפגין לפני הזכרים האחרים את הדומיננטיות הגופנית שלהם ולתת לנקבות סימן ויזואלי על איכות הגנים שלהם".

אצל כמה יונקים יש תופעה דומה, אומר סבין ומושך החוצה מגש עם גולגולות של קופי ג'לדה (סוג של בבון), כדי להמחיש את ההבדלים בין זכרים לנקבות בכל הנוגע לממדי הגולגולת, השיניים, שרירי הצוואר והלסת. אם זכר מסוים דומיננטי דיו, אין לו צורך באיבר מין גדול ומרשים. גאי, גורילה כסוף גב ממין זכר, היה חביב הקהל בגן החיות בלונדון עד למותו לפני כ-30 שנה, בעיקר בזכות חזהו הרחב (היקפו הגיע ל-185 סנטימטרים) ושרירי הצוואר האדירים שלו. אבל איבר המין שלו היה באורך שלושה סנטימטרים לכל היותר, בזמן זקפה. מאחר שהיה זכר אלפא, היה לו הרמון משלו והוא לא היה צריך להתחרות בזכרים אחרים.

בעלי חיים אחרים זקוקים למעט עזרה, אומר סבין ומושיט עצם פין גדולה. "תפקידן של עצמות אלה עדיין שנוי במחלוקת בקרב החוקרים", הוא מציין. "חלקם טוענים כי הן נועדו להאריך את האקט המיני. אחרים סבורים שאצל מינים מסוימים עצם הפין נועדה לגרום נזק לאיבר המין של הנקבה, כדי להבטיח שלא תמהר להזדווג עם זכר אחר. בכל מקרה, הכל נועד להבטיח שהזרע שלך הוא שיפרה את הנקבה" (חלק מבעלי החיים מרחיבים את הטקטיקה הזאת, המכונה "תחרות זרע". זכרי החשופית אריולימקס (רכיכה), למשל, נוגסים את הפין שלהם כדי להותירו בגוף הנקבה. כך הם מונעים מאחרים להחדיר לגופה ד-נ-א נוסף).

רשת ברשת

ג'אן בקאלוני, חוקרת עכבישים, מגלה התלהבות לא פחותה כשהיא מתארת את הנטיות המיוחדות לבעלי החיים החביבים עליה. לעכבישים זכרים בוגרים, היא מסבירה, אין בכלל פין. הם יוצרים רשת קורים, מפרישים עליה זרע ומושכים אותה לתוך צמד בחנינים - גפיים קדמיות דמויות טפרים, שמצויות בחלק הקדמי של גופם. את הבחנינים הם תוחבים לגופה של הנקבה, "כמו מפתח בתוך מנעול", אומרת בקאלוני.

בהשוואה לעכביש הטיפוסי, לגברים יש חיים קלים, קובעת בקאלוני. "העכביש הזכר צריך לוודא שהנקבה במצב רוח מתאים להזדווגות. הוא גם חייב להוכיח לה שהוא משתייך לאותו מין ולהבהיר שהוא אינו מזון למאכל. אם הוא נכשל באחת המשימות האלה, הנקבה עלולה לאכול אותו. ברוב מיני העכבישים הנקבה גדולה מהזכר".

זכרי הטרנטולה, היא ממשיכה, "מלטפים את רגלי הנקבות" כדי להבטיח היענות שלהן. אצל חלק ממיני העכביש האחרים הנקבה מייצרת קור יחיד ספוג בפרומונים, המעורר את מחול החיזור של הזכר. עכביש הסרטביש טווה טבעות משי סביב הנקבה, "כדי להרגיע אותה ולהכניס אותה למצב רוח מתאים".

יש עכבישים שנותנים לנקבה מתנת כלולות. בדרך כלל, ככל שהמתנה גדולה יותר, ההזדווגות נמשכת זמן רב יותר. אחרים נלחמים ביריבים לאחר האקט המיני. זכרי העכביש הקפצן מאותתים בבחנינים ובאיבריהם האחרים כדי לעורר מחול של הנקבות, שבתורו מכניס את הזכרים "לטירוף רווי ציפייה מינית".

הסכנה העיקרית לעכבישים זכרים רבים נובעת מהצורך להציב את בטנם מול מלתעותיה של הנקבה בשעת ההזדווגות (חלקם פיתחו מנגנונים המונעים סגירה של מלתעות אלה). "עם זאת, במונחים אבולוציוניים יש בזה היגיון", אומרת בקאלוני. "תוחלת החיים של הזכרים קצרה בהרבה מזו של הנקבות. אם הם נאכלים, פירוש הדבר שהם נשארו די זמן במקום הנכון ואיפשרו לנקבה תזונה טובה. בקיצור, הגנים של זכר כזה יועברו הלאה. חייו לא בוזבזו לריק".

"טבע המין" נוצרה בעקבות ההצלחה המדהימה של תערוכה על צ'רלס דרווין, שהתקיימה במוזיאון בשנה שעברה, אומרת גרינהל. "המוזיאון חביב מאוד על ילדי בית ספר, הורים צעירים וקשישים", היא אומרת, "אבל רצינו לפנות לקהל רחב יותר ולמשוך יותר צעירים. אנחנו מקווים שהטון השובב והקליל והשפה הישירה של התערוכה, כמו גם המוצגים, ימשכו קהל. אחד הדברים הראשונים שיראו המבקרים בתערוכה הם צילומים חושפניים מאוד של הבי-בי-סי, שבהם נראים קופי בונובו (שימפנזה גמדית) מקיימים יחסי מין בכל הזדמנות ובכל פינה. נראה שזה מאפשר להם לפרוק דחפים אגרסיביים. צילומים אלה קובעים במידה רבה את הטון של התערוכה".

האם אנחנו יכולים ללמוד מכל זה משהו על ההתנהגות המינית של בני האדם? גרינהל מגיבה בזהירות: "במונחים של סלקציה מינית, אין ספק שיש חשיבות רבה לסימטריה. פנים סימטריות הן מרכיב חשוב בתפישה של יופי אנושי. אבל מעבר לכך יש הבדלים רבים בנורמות התרבותיות, החברתיות והתקשורתיות. למשל, בחברות עשירות נשים רזות נחשבות מושכות, ואילו בחברות עניות דווקא נשים מלאות מבטאות עושר ובריאות. ההבדל הגדול באמת הוא שאנחנו, בני האדם, הצלחנו להניח בצד את הביולוגיה שלנו. בעלי חיים עושים סקס כדי להתרבות, ואילו אנחנו עושים סקס להנאה. זה בהחלט משנה את זווית הראייה שלנו". *




תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו