בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לא יוצאת מהאופנה

כבר שלוש שנים עמלה דריה שועלי על תפעול זירת מסחר אינטרנטית בתחום האופנה הייחודית. 1.5 מיליון דולר שגייסה ומאות אלפי הגולשים בכל חודש מוכיחים שגם יזמת ללא רקע טכנולוגי יכולה להצליח

תגובות

>> לפני כשנה, בין האירועים הקדחתניים בשבוע האופנה בניו יורק, עצרה דריה שועלי בבית מרקחת. בתור לפניה עמדו שתי צעירות שמלבושן היה ניכר שעולם האופנה אינו זר להן. שועלי הגישה להן את כרטיס הביקור של האתר שהקימה - סנס אוף פאשן (Sense of Fashion), זירת מסחר בינלאומית למעצבי אופנה צעירים. להפתעתה, לא זאת בלבד שהכירו את האתר, אלא שאחת מהן אפילו מכרה באמצעותו את עיצוביה.

דווקא האירוע הקטן הזה, בשולי אירועים גדולים יותר כמו העובדה שבשלב ההוא כבר גייסה כ-1.5 מיליון דולר, ריגש את שועלי במיוחד. "המגע האישי הוכיח לי שהקמתי משהו שכבר חי בזכות עצמו", היא מספרת.

לא רק חי, אלא בועט. קצת כמו שועלי עצמה, דוברת בכנס נשים ועסקים של TheMarker, שמעולם לא היססה לעזוב מיזמים שהקימה לטובת אחרים, להניע תהליכים ואחר כך להמשיך הלאה מבלי להתעכב על תוכניות לעתיד ושאלות קיומיות. היא ממייסדי מגזין "עלמה" מבית ידיעות אחרונות ושימשה גם עורכת שלו, היתה ראש מחלקת החדשות של וואלה! וסגנית עורך במוסף "הארץ". היא יוצרת הסדרה "אפידורל" ל-yes ויועצת למיזמי אינטרנט טלוויזיה ופרינט. בתקופה מסוימת גם עיצבה בגדים, עובדה שלדעתה לא מזכה אותה בהגדרה "מעצבת אופנה", ובכל זאת הכניסה אותה לעולמם של המעצבים הצעירים.

"העובדה שבתחילת הדרך אין למעצבים צעירים משאבים לנסוע לתערוכות בחו"ל וגם לא לייצר בכמויות גדולות, מקשה על המכירה", היא אומרת. "היה לי ברור שבשוק הזה יש צורך גדול שאין לו כמעט מענה". במקביל הבינה שועלי כי קיים צורך בזירה המאפשרת מפגש בין אנשים בעלי טעם אופנתי אישי וייחודי ובין מעצבים צעירים ומעניינים. כך התגבש הרעיון: זירת מפגש וממכר אינטרנטית לאופנה ייחודית. עכשיו היה צריך רק לגייס את ההון הדרוש.

סלוט אחד פנוי

ב-2007 הכירה לה חברתה יעל גבעון, לשעבר מנהלת שיווק ב-ICQ והיום שותפתה למיזם, את המשקיע הראשון שלה, ג'ף פולבר. "פולבר עידכן בפייסבוק שהוא מקיים פגישות עם יזמים ישראלים בתל אביב ונשאר לו סלוט אחד פנוי. יעל פנתה אליו והציעה לו להיפגש איתי. הוא הסכים. הלכתי לפגישה איתו לבד ובסופה הוא אמר לי 'כן'. ג'ף יודע לזהות תשוקה יזמית. לפני שהוא משקיע ברעיונות הוא משקיע באנשים בעלי יכולת להתמיד, ובעיקר להדביק בהתלהבות שלהם אנשים אחרים".

בעזרת 50 אלף הדולרים שקיבלה מפולבר יצאה שועלי לדרך, אך לא היה די בכך. בסבב גיוסים שני ושלישי הצליחו שועלי והמנכ"ל אורי לוי לקבל מימון של 1.2 מיליון דולר מקרן ההון סיכון ג'מיני ומהאנג'לים שאולה ימיני, רפאל בן-ארויה ומשקיעים נוספים.

"במאי 2009 משכנו לראשונה משכורת", מספרת שועלי. "הגיוס איפשר את הצמיחה של החברה ל-14 עובדים, וגיוס של צוות בחו"ל בראשותו של ריצ'רד סטנטון, מומחה אמריקאי למסחר אלקטרוני, שנהפך לסמנכ"ל תפעולי של החברה.

"הוא מכניס שינויים שמקפיצים אותנו", מתפעלת שועלי. "המכירות הכפילו את עצמן בחודשיים האחרונים, והתנועה היא כרגע מאות אלפי ביקורים בחודש. הגרף מצביע לראשונה בקו ברור ויציב למעלה. היו כבר עליות ומורדות, אבל קו העלייה הרציף הוא פריצת דרך".

כרגע נראה שהצד המסחרי באתר חזק יותר מזה החברתי.

"האתר היום שונה מהרעיון הראשוני, אבל זו אינה זירת מסחר בלבד. כל מי שרוצה לבטא את עצמו בתחום האופנה יכול לפתוח עמוד באתר ולייצר נטוורקינג. יש כלי כמו פאשן אימרג'נסי, שמאפשר להעלות סקר קצר, ועוזר למעצבים להתייעץ בנושא צבע למוצר. יש המון תגובות והקהילה מאוד נענית לכך".

האם לא מדובר בטרנד שיחלוף?

"ב-2008 ההוצאה על בגדים ונעליים באינטרנט, בארה"ב בלבד, היתה יותר מ-18 מיליארד דולר. ב-2009, שהיתה שנת מיתון, המספר גדל ל-27 מיליארד דולר. במקביל נפתחו חברות ענק סופר-מצליחות, כמו gilt.com, שמציעות מכירות למועדוני לקוחות, ונט א-פורטה. לצד זה מתחזק הניסיון להתחבר למכירות באופנה מהצד החברתי - גוגל הקימה את boutiques.com, וגם אסוס, שהוא בוטיק אונליין מצליח, פיתח לאחרונה את הצד החברתי. כרגע זה נראה כמגמה חזקה שרק מתגברת".

רכבת הרים רגשית

גם אם הדברים נראים כאילו עלתה על דרך המלך, התהליך, מודה שועלי, לא היה פשוט.

"כשרציתי להקים את הסטארט-אפ, יעל הושיבה אותי לשיחה ואמרה לי שהיא רק רוצה שאדע למה אני נכנסת. היא פירטה את כל הקשיים, וכל מה שהיא אמרה היה נכון. יש תקופות ארוכות שאין לך חיים מלבד המיזם. הקשרים החברתיים ניזוקים, הזוגיות עלולה לסבול מכך מאוד והיא צריכה להיות חזקה מאוד כדי להכיל את זה.

"המתח הנפשי עצום ויש פגיעה כלכלית מכך שתקופה ארוכה לא מושכים אפילו משכורת. היזמות משתלטת על הכל - אין מקום לשום דבר אחר, לפחות בהתחלה, וזו רכבת הרים רגשית בלתי רגילה. במקביל, מעולם לא נהניתי כך. אין תחליף לעבודה על משהו שהוא שלך. זה מתגמל, מרגש ומסעיר - ונותן מוטיבציה לקום בבוקר כמו שלא נותנים דברים אחרים".

פנלופה טראנק, יזמת סדרתית מארה"ב, צוטטה לאחרונה כמי שאמרה ש"נשים לא רוצות לנהל סטארט-אפים כי הן מעדיפות להיות עם הילדים שלהן".

"אני שואלת את עצמי למה יש יותר יזמים מיזמות, והתשובה לדעתי היא שהגברים היזמים נשואים מגיל די צעיר ויש להם בת זוג שמגדלת את הילדים ונותנת להם בסיס יציב. אני חושבת שאין הרבה גברים כיום שמוכנים להיכנס לפוזיציה הזו בשביל הנשים שלהם, ואולי אפילו אין מספיק נשים שמוכנות לדרוש את זה מגבר.

"מי ששיכנע אותי להיות אמא היה ארגון 'יזמיות', שהקימה עינת מצר מג'מיני. לא ידעתי איך אני אעשה את זה ואז פגשתי אותן. הן כולן בילד הרביעי ובמיזם המצליח השלישי, ויש להן סיפורים על גיוסי הון בזמן הנקה. את רואה אותן ומבינה שזה אפשרי. החיים הם בין כה בלגן".

תוכניות לעתיד?

"מעולם לא הייתי אדם שעושה תוכניות. אני מניחה שתמיד אהיה יזמת. אין דרך חזרה. אנחנו נמצאים בסבב גיוסים נוסף, שיהיה כבר בחו"ל. בטווח הארוך אנחנו שואפים להיות אתר האופנה מספר אחת, בוודאי בשוק האמריקאי. מבחינתי, הסיכוי לכך גבוה. אני לא רואה למה לא".

yazam@themarker.com



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו